אבא שכח לאהוב

אבא שכח לאהוב
אבל שכח לאהוב, או אולי הוא אוהב מרחוק ולא מקרוב. אבא תמיד ביקורתי,ותמיד האשמה בסוף היא אני. אבא לא אוהב שאני מתאפרת,הוא אומר שאני סתם נראת מכוערת. הוא תמיד תופס אותי על כל מילה,ומחזיר לי עם איזה אמירה חכמה. הוא שונא את זה אני מעשנת, והוא לא מביא לי כסף גם אם אני ממש מתחננת. מעניין אם הוא אוהב יותר את אחותי,או שאולי זה סתם בראש שלי, אבל באמת שאבא שכח לאהוב,אבל זה מוזר כי בלאהוב את אמא הוא ממש ממש טוב. אתמול כשהייתי חולה אבא בא והביא לי תה למיטה.זה נשמע כזה דבר בנאלי ושטותי,אבל זה פשוט ריגש אותי. הוא ישב לצידי והחזיק לי תיד,הוא אמר שהכל יהיה בסדר והזיז לי את השיער לצד. הוא הכין לי תפוח חתוך וכוס מים,והוא שאל איך אני מרגישה בצהריים. היום בבוקר הוא הלך לטייל והביא לי מתנה בלוט,לכולם זה בטח יראה כזאת שטות,אבל אבא גם ליומולדת שלי לא קנה לי מתנה,אז מה פתאום?מאיפה באה היוזמה? שמרתי תבלוט ואמרתי לו תודה,והוא חיבק אותי ממש עם חום ואהבה. בערב הוא אסף אותי מבית של חבר,וכל הדרך לא הפסקנו לדבר,הוא הציק ושמח ועשה בדיחות אבאיות לא מצחיקות,הוא אפילו עצר בתחנת דלק והציע לי עוגיות. הוא לא תקף או ביקר או שתק,הוא היה פשוט הוא באופן מתקתק,וכשהגעתי הביתה עם בחילה מהסרטים,הוא לקח לי את התיק מהיד ועמד לצידי בצד. אולי אבא נזכר לאהוב? אולי זה עושה לי טוב. לא יודעת…. מה לחשוב???