אבא מספר
מסובב את המפתח בדלת. נכנס הביתה. על הספה, יש ילד וילדה חבוקים, רואים סרט. הילדה מתרפקת על הילד, הילד כורך את זרועו סביבה. הם כל כך שקועים, שהם לא שמים לב שנכנסתי. לא אוכל להגיד במה הם שקועים. אולי בסרט, אולי בחיבוק. אני לא מכיר את הילדה. הילד הוא הבן שלי. אני נכנס בשקט לחדר שלי, רואה את המשחק שהקלטתי אתמול. שומע עם אוזניות, שלא להפריע להם. בסוף הדלת נפתחת. ״ביי! היה כיף!״
״אוהב אותך.״
״גם אני אותך.״ אני שומע סגירת דלת. עוצר את המשחק, מוריד את האוזניות. ״דני! בוא רגע!״ דני מגיע. ״מי זאת היתה?״
״ילדה מהכיתה.״
״איך קוראים לה?״
״טליה.״
״ה-טליה?״ הנהון. דני מאוהב בטליה מתחילת שנת הלימודים. ״אז אתם ביחד?״
״כן.״
״אמא יודעת?״
״היא ראתה אותנו מתנשקים כשהיא אספה אותי מבית ספר.״ ההבנה מכה בי. הבן שלי כבר לא ילד בן שש, שנגעל מחיידקי בנות, צמוד לאבא, צריך עזרה. הוא בן 13. ילד מתבגר. יש לו חברה. נשיקות, עניינים. ״טוב… שיעורים עשית?״
תגובות (0)