~עבריינים~ פרק 5

"שירן.. חכי !",
שירן נעצרה במקומה
"כן.."
"בבקשה אל תיקראי לי ככה אף אחד לא צריך לדעת"
"לא עד שתגידי לי מי אתה ! "
" אין מה לאגיד.. אם היה הייתי אומר.."
" בחירה שלך זוהר " אמרה שירן ויצאה מהסיפריה
זוהר נישכב על הספה והמשיך ליקרוא את הספר שהחביא משירן .
שירן חזרה לחדר …
"איפה היית " שאלה גלי בכאס
"הלכתי לסיפריה ואמרתי לזוהר שיש לו שם יפה ".
"תגידי יצאת מדעך !! לא לא היה אמור לדעת שאת יודעת.."
" לא נורא את תיראי שאני עוד יגלה מי הוא ומה הקטע המיסטורי שלו."
" טוב אי אפשר שלא להבין אותך.."
"מה ..? מזאת אומרת ?"
" אני מבינה באמת שקשה שלא להתאהב בו , בחור נעה.."
" מה.. חח זה כזה שקוף ?"
"כמו חולצה לבנה בגשם .."
" טוב נו מה אני יעשה ,ראית את העיניים שלו בחיי שלא ראיתי דבר כזה יפה עיניים חכולות כמו השמיים כמו הים , ואת השיער שלו ראית ? כל כך חלק כאילו שהוא עושה מחליק כל יומיים … והצבע של השיער ..? שטני מושלם, והעור שלו ראית כמו עור של תינוק חלק חלק בלי אף פיצעון אף לא אחד … אין הוא מושלם אפילו השם שלו מושלם … ז-ו-ה-ר …. ושלא נדבר על האופי הטוב שלו.. והקול שלו עדין ,ויפה."
" אני מסכימה עם כל מילה ,אבל הוא ממש מוזר לא ניראה לך ?"
" מזאת אומרת מוזר?"
" ראית פעם מישהו כל כך מושלם תגידי ?"
" לא ממש.." גימגמה שירן
" זה לא הגיוני אין אדם כל כך מושלם גם במראה וגם באופי ובהיתנהגות .., זה כאילו שהוא לא אנושי , לא מהעולם שלנו."
" אני ממש לא יודעת "
אפי נכנסה..
" הייי , תגידו אני מפריעה ?"
" לא ממש לא " אמרה שירן ..
"סלחו לי פשוט אני ממש רוצה ללכת ליקרוא ספר בסיפרייה אז ביי זזתי .." אמרה שירן
" זה בסדר " אמרה גלי
שירן ניכנסה לסיפריה היא חיפשה ספר מעניין ליקרוא , היא הסתובבה ולא מצאה אף לא ספר אחד שעינין אותה… ואז היא ראתה ספר זרוק על הריצפה.. ספר כחול שעליו היה רשום 1414 .
היא הרימה את הספר בעדינות היא היתישבה על הספה ופתחה את הספר .. בעמ הראשון והתחילה ליקרוא :" יומני היקר : היום סיפרתי ללואיז על מה שאני מרגיש כבר מיום בו נולדתי סיפרתי לה הכל אני עדיין לא מאמין שעשיתי את זה .. לואיז הייתה המומה ממה שסיפרתי לה והיא הביאה לי מתנה ,היא הביא לי שרשרת כחולה בצבע הים , והיא אמרה לי לא להוריד אותה לעולם וושהשרשרת תשמור עלי .
מחר יהיה יום הולדתי ה-17 אני לא ממש מתרגש כי אני יודע שהכל יהיה רגיל אני אקום מוקדם בבוקר
אוכל ארוחת בוקר עם כלום ויקבל מאבא מתנה … וכרגיל הוא לא יתן לי לעזוב את הארמון הכל יהיה רגיל. " שירן התחילה להיתעניין בסיפור והיא הפכה את הדף והמשיכה ליקרוא :"אתמול חגגתי את יום הולדתי אבא קנה לי טבעת מזהב עם ציור של תכתר קטנטן.., שמאוד האבתי והבטחתי לאבא שתמיד הלבש אותה עד ליום מותי ..
אבא גיחח ואמר ילד שלי ולחשוב שאתה כל כך התבגרת … ואני כל כך הזדקנתי יום יבוא ואתה תירש את מקומי … עניתי לאבא רק אם יום הדין לא יהיה ליפני ,אל תחשוב על כך אמר אבא
אני יוכול לא לחשוב על כך אבל אתה יודע שיום יבוא והיום הזה יגיע נכון ?" שירן הפכה את הדף בסכרנות ,וחמשת הדפים היו ריקים כאילו למחקו אותם שירן התאכזבה נורא … היא הפכה את חמשך הדפים הריקים והמשיכה ליקרוא :" היום חלמתי חלום נוראי קמתי ממנו כולי מזיעה ומפוחד … חלמתי שיום הדיו הגיעה זה היה כל כך מפחיד חלמתי שכולם מתו ושכולם נהרגו … כמה שזה היה מפחיד , הייתי חייב לספר על כך למישהו.. בימיוחד לאחר מותו של אבא לא היה לי למי ליפנות אז הלכתי לסוזן ..
וסיפרתי לה את החלום לא החמצתי אף פרט סוזן אמרה שהיא תסע לאתיד ותיבדור את העיניין … חיכיתי לה שתחזור אבל היא לא חזרה עברו כבר שלושה ימים לא עמדתי בזה כימעט והישתגעתי "
ניכנס לסיפריה ששגיא וקרא לשירן
" שירןןן ?"
שירן ניבהלה והפילה את הספר
" מה !"
" כולם מחכים לך ארוחת צהריים מוגשת "
" אני באה.."
שירן החביאה את הספר בסיפריה ויצאה לחדר האוכל …
גלי ראתה אותה
" הייי שירן ? איפה היית ?"
"היי גלי סתם קראתי ספר מעניין רצח.."
" אני כבר חשבתי שהלכת ליונתן .."
" לא …"
" אני תופסת לנו מקום את תביאי לנו שתי צלחות "
"טוב מה לשים לך ?"
" לא משנה לי "
" טוב "
שירן הלכה להביא צלחות והיא ניתקלה בזוהר ..
" מצטער .." אמר זוהר
" זה בסדר "
זוהר התקופף והרים את הכוס שהפילה שירן והביא לה אותה שירן הסתכלה על ידו של זוהר והיא ראתה על האבעה שלו טבעת מזהב
" תודה , תגיד מאיפה הטבעת ?"
" מישהי מיזמן נתנה לי אותה.. למה ?"
" סתם … היא ממש יפה היא ניראת לא מפה .."
" אני יודע …. היא מיוחדת "
" אני יכולה ליראות ?" שאלה שירן
זוהר הושיט את ידו ושירן היסתכלה על הטבעת שעליה היה מצויר כתר קטן …
שירן ניבהלה נורא , היא לא הבינה כלום .. איך יכול להיות שיש לו טבעת בת מיליוני שנים ?