החיים היפים והפחות יפים…

החיים ע"פ סטפני :
היי ,קוראים לי סטפני אתם יכולים לקרוא לי סטף כמו כולם. אני בת 15 ואני חיה את החיים היפים זה לפחות מה שכולם חושבים…….
בימי ראשון אני בחוג ריקוד, בימי שני אני במניקור – ברור!!! ,בשאר הימים אני סתם עושה מה שבראש שלי. אני בגובה ממוצע ,בלונדינית יש לי קארה ועיניים ירוקות.אני אוהבת ילד בשם כריס אבל הוא חושב שאני סתם פרחה מטומטמת שלא מבינה כלום ,ויש לו חברה בשם שולה כאילו מה זה לעזאזל שולה חחח שימו לב-שולה שילשולה חחח . אני אוהבת אותו מה זה אוהבת אותו מתה עליו. אהה… לא סיפרתי לכם איך הוא נראה הוא גבוה עיניים מ-ע-ל-פ-ו-ת כאילו צבע דבש כזה ,אהה ושיער חום בהיר חתיך הורס ברמות.
הוא עם שולה סליחה… שילשולה כי היא חכמה ,נו באמת אני לא??? בקיצור הלכתי אליו בהפסקה שהוא דיבר עם חברים שלו ודיברתי איתו הוא אמר לי "לא יכול לדבר" הסתכל עליי בזלזול והמשיך לדבר עם חברים שלו ,נו באמת אפילו אני יודעת שזה לא מנומס,כאילו למה בשביל להעליב? מה לי אין רגשות? אז פשוט הלכתי עם רחמים עצמיים אבל עם ראש מורם כי אני לא הולכת להראות לכולם שאני מבואסת ממנו,סתם מפגר שחש את עצמו ,למרות שאני אוהבת אותו אין מה לעשות גם אם הוא ירק עליי אני אוהב אותו….
שאני בכיתה אני לא ממש לומדת אני יותר יושנת – מנמנמת כאילו יותר יושנת אבל.שאני חוזרת הביתה אין שם אף אחד כי אחי הגדול בצבא הוא בקרבי אז הוא לא ממש בבית אבל שהוא כן בבית אנחנו כל הזמן מדברים כאילו הוא היומן שלי.אמא שלי עובדת ביום ובאה בלילה אז אנחנו בקושי מכירות אנחנו כאילו שותפות רק ששותפות מדברות אחת עם השניה וחברות אבל אנחנו לא,ממש לא. אבא שלי לא איתנו הוא לא עובד הוא ממש לא איתנו זאת אומרת-מת, אבא שלי היה האדם הכי טוב בעולם חכם ורציני בעבודה אבל מחייך וצוחק איתנו המשפחה שלו אבל הוא כבר לא איתנו ואין מה לעשות זהו סיפרתי לכם מה קרה פעם וגם כל מה שקרה היום אז אני מקווה שבפעם יהיו דברים מעניינים כולל כריס ההורס וללא שולה עוד פעם סליחה שילשולה.לאב יו , סטפני.