החיים בפנימיה פרק 2

איפה הינו? או… כן:
בהפסקה אופק באה אליי "או… משחקת קשה להשגה…" "אופק!" אמרתי לה "אה… גם אני הייתי עושה את זה…" והלכה… רונן היה בחוץ ליד הקיר עם החברים שלו, היו גם בנות… הסתכלתי אליו.. אבל גבו היה בכיוון שלי והוא לא ראה אותי… "טוב, הלכתי לשתות" אמר רונן לחברים שלו,ו הייתי ליד הקולר "היי" הוא אמר לי "היי?…" אמרתי "את טובה בחשבון אה?" הוא שאל "די.. למה?" שאלתי "סתם כי פתרת את זה בחצי דקה!" הוא ענה "וכשחזרתי אתה לא הפסקת להסתכל עלי" אמרתי לו "כי פתרת את זה בחצי דקה וזה היה נכון!" הוא הסביר "פעם ראשונה שאתה רואה מישהו פותר תרגיל בחצי דקה וזה נכון?" שאלתי והוא ענה "אהה.. כן.." "מה?" התפאלתי והלכתי ….
בחדר: נוי (היא ילדה מהכיתה שלי והיא מאוהבת ברונן והיא לא כל כך בסדר איתי) הלכה להתקלח ואז אמרתי לאופק "נראה לי שאני כבר לא מאוהבת ברונן" "ו.." אמרה אופק "סתם שתדעי!" עניתי לה
בהפסקה אחרי שבועיים: אני רואה את נוי לוחשת משהו לרונן וכשהיא סיימה להגיד לו הוא הלך אליי אבל עשיתי את עצמי כאילו שאני לא שמה לב שהוא בא "שירן, את מאוהבת בי?" הוא שואל "מה? לא! למה נראה לך?" עניתי לו "נוי אמרה לי שהיא התקלחה והיא שמעה אותך אומרת לאופק שאת מאוהבת בי.." הוא הסביר "לא.. אולי.. מקודם אבל עכשיו אני לא!" הסברתי ואחרי כמה דקות של שתיקה הוספתי "עכשיו גיליתי את האופי האמיתי שלך!" "מה?" הוא התפאל וישר הזלתי דמעה והסתובבתי לאחור ורצתי…
אחרי יום: "שירן.. תוכלי לבוא שניה?" רונן שאל אותי "לא!" עניתי בהחלטיות "בקשה.." ביקש רונן "נו טוב.." אמרתי והלכתי אליו "מה?" שאלתי "אני מצטער נשכח מהכול ונתחיל מחדש" הוא הסביר "איך?" שאלתי ורונן התכוון לנשק אותי ולא נתתי לו "מה אתה עושה?" אמרתי מיד "אמ.." הוא אמר והלך לכיתה.
"מה קרה?" אופק שאלה אותי "את לא תאמיני!" אמרתי לה "מה?" היא שאלה ואני הסברתי:"הוא רצה לנשק אותי ואני לא נתתי לו ושאלתי אותו מה והוא לא ענה והלך.." "וואו לא יכול להיות!" אמרה אופק "את לא מאמינה אל תאמיני!" אמרתי לה ובדיוק הגיעה המורה "תפתחו בעמוד 18 והתחילו לענות על השאלות במחברת" ……
כשסיימנו את הלימודים הלכנו לחדרים והאקסטרנים (אלה שלא הולכים לפנימייה והולכים ישר לבית בכל יום) הולכים לביתהם וכשהתכוונתי להכנס לחדר "פס…" לחשו לי "מי זה?" שאלתי את מי שאמר לי "זה אני" אמר ה'קול' "ואני אמורה לדעת מי זה אני?" שאלתי את ה'קול' "נוגה!" ענה לי 'הקול' שקוראים לה נוגה "מה את רוצה?" שאלתי אותה "שתבואי!" היא ענתה, באתי אליה "מה?" שאלתי "זה נכון שאת מאוהבת ברונן?" היא שאלה "מה? לא! מי אמר לך את זה?" שאלתי אותה "נוי" היא ענתה "אוקיי, התשובה שלי היא לא וביי!" אמרתי לה והלכתי לחדר "נוי!!" קראתי לנוי "מה?" היא שאלה "למה את אומרת דברים שהם לא נכונים לרונן ולנוגה?" שאלתי אותה "ככה! וזה נכון!" היא ענתה "זה לא נכון, אם שמעת משהו זה רק שאמרתי שאני כבר לא מאוהבת בו ואת יודעת מה? לא אכפת לי שתגידי לכולם אבל האמת היא שאת מאוהבת בו" אמרתי לה כל מה שיש לי להגיד לה ותוך כדי לקחתי מגבת ובסוף המשפט שאמרתי הלכתי להתקלח וטרקתי ת'דלת!