אנוכי
כמו שהיום נפוץ לכל עבר השתוממתי בטרם נסכה לעברי אהבה .שיר ששמעתי לראשונה .מבטיח רישרושי לב שיצקו חסם שאין לא מרפא .נאחזתי אל מעבר האמונה אחזה אותי קשרה אותי אל תוכה ולא יכולתי עוד להרגיש רק חומרים שניתלוו שהמירו רגש בשאול תחתיות ביקשתי לא לפקוח עיניים .אמרתי לבקש קבר אך דמעות רגש אפפוני .יצקתי ביטחון ושאלה שנשאלה עד מתי .לא עבר זמן רב .העבר המשיך להציפני והבנתי במה תלוי הדבר .מלכודת שנמתחה להשימני ללעג להקהות את חושיי. לא יכולתי עוד להפנים . אז הגברתי המינון ואז צלחה דרכי לזמן מוגבל .לאחר זמן מוגבל יריתי בראשי אך רק הזייה נסתרת שהכרתי לחוש שכבר איננו כאן רק רציתי לעצום עניים .
תגובות (0)