Your'e My Heaven פרק 11

אחרי כל המחשבות האלה, אני מתקלחת ,לובשת פיג'מה, אוכלת, עושה שיעורים (לא ממש הצליח לי) והולכת לישון סוף סוף. מחר הדר לא תגיע. אז אני אצטרך שוב להיות עם הבלונדה. לא ממש שיש לי משהו נגדה, אבל היא מוזרה קצת..
"מכוערתתתתת!!" זה שוב אחי,רון, שצועק לי באוזן.
"אני קמה, שתוק." נמאס לי מהדרך שלו להעיר אותי.
אחי הולך ואני מסתובבת לצד השני של המיטה. אני עייפה ממש. זה לא קורה לי הרבה. רוב הפעמים, אני קמה אנרגטית כזאתי. ההפך מג'וש, שבראיון אחד סיפר שרוב הזמן ישן עד 3 בצהריים. (אמיתי) אני מתארגנת ויורדת למטה. "בוקר טוב" אמא שלי ואבא שלי מחייכים אלי. אני רק מחייכת אליהם. אין לי כוח כולכך לדבר. אני לוקחת את התיק ויוצאת מהבית. "ביי, יום טוב" אני אומרת להם ויוצאת. אני הולכת ורואה את הבית של הדר, חבל שהיא חולה. רציתי שנתחיל את בית ספר ביחד, ולא שאיזה בלונדינית תדחף לי באמצע.אני ממשיכה ורואה את הבית העצום של ג'וש. אני ממש רוצה להיכנס. אבל אין לי מה לעשות אצלו. חוץ מזה שהוא כנראה כבר לא שם. אני ממשיכה ומגיעה לבית הספר. אני נכנסת, ומקווה לא למשוך יותר מידי תשומת לב, עכשיו אני יודעת את הדרך לכיתה ואני לא צריכה עזרה של אף אחד. אני נכנסת לכיתה. אותה הכיתה, מופרעת מתמיד. פתאום אני מרגישה מין הבזק של כאב בראש ומשהו נוחת ליד הרגל שלי. זרקו עלי מחק. "אייייייה !!" אני צורחת. כל העיניים מופנות אליי !! בדיוק ההפך ממה שרציתי שיקרה. "או.. אני מצטער.. באמת שלא התכוונתי… רציתי לזרוק על ברייאן" ילד מושלם עם עיינים בצבע ירוק מסתכל עליי. הוא באמת מושלם. עיניים ירוקות, עורו שחום קצת,הוא שרירי ושערו בלונדיני-שטני. "אהה כן.. את החדשה. קוראים לי כריס. נעים להכיר". הוא מחייך אלי ואני מחזירה חיוך קטן. "היי" אני אומרת.אני ממשיכה למקום שלי והכריס הזה הולך אחרי."את סולחת?" גאד חפרן. "כן,זה בסדר". "איך קוראים לך?" שיעזוב אותי!! "ניצן. לך כריס נכון?"
"כן. וזה בריאן המניאק שם." הוא צוחק וגם הבריאן הזה. אני גם צוחקת קצת. הם לא כמו הבנים בארץ. הם נחמדים,אכפתיים, מנומסים. טוב.. בערך. המורה למתמטיקה הגיע.
"בוחןןןןןן פתעעעעעע !!" הוא צורח כמו משוגע. מה נסגר עם המורים פה ? כולם קשוחים כאלה.
כולם עושים את הבוחן הזה בשקט. אני לא יודעת כלום. שהזמן עובר אני מגישה את הבוחן למורה ריק.
"מה נראה לך ? את חושבת שזו בדיחה ?!"
"לא, אני פשוט לא מבינה את החומר הזה. לא למדתי את זה."
"חבורה של חצופים! אני משקיע בשבילכם, מלמד אתכם, מחנך אתכם, וזה מה שיש לכם לתת לי ? מבחן ריק ?!" הוא צורח עליי ועל הכיתה.
"אבל המורה, היא חדשה פה. היא הגיעה מישראל." אני מסתכלת ורואה שמי שאמר את זה זה בריאן. החבר של כריס. זה שהמחק אמור היה להגיע אליו. אפשר להגיד שהוא דיי חמוד.
המורה מסתכל עליי. "אז את החדשה ? תתחילי ללמוד." הוא אומר לי במבט רציני ומפחיד. "ואתה בריאן, תלמד לשתוק. יש לה פה למען השם!!"
כך בערך עובר כל היום. צעקות של מורים, מבחני פתע, ילדים שזורקים עליי מחקים. איזה מין בית ספר זה ?!
כל היום אותו הכריס מסתכל עליי. וגם כמה בנות זורקות לעברי מבטים שטניים. בנות יכולות להיות כולכך.. כולכך מגעילות אחת לשניה.
שאני חוזרת חזרה הביתה אני בודקת את הפלאפון שלי. שלחו לי כמה אסמסים. הדר, וג'וש. ג'וש ?! אני מתמלאת התרגשות ובודקת מה הוא רשם לי.
'היי ניצן, הגעתי כבר לצילומים. עוד 13 ימים אני בא.רואה שהזמן עובר מהר? מתגעגע.' גאד הוא כזה חמוד. הוא עשה לי את היום.
.