You let me go, now I'm taken- הקדמה+פרק 1♥

"אני לא אוהב אותך יותר, אני מצטער, אבל עדיף להיפרד מאשר שנישאר ביחד עם אהבה לא הדדית" הוא הסתכל עליי במבט בוחן, מנסה לקרוא את תגובתי.
אך לאיזו מן תגובה הוא ציפה? הוא וודאי קיווה שאחייך ואגיד שאני מבינה… או שאולי אחבק אותו פעם אחרונה ואבכה על שכמו.
אבל שום דבר מזה לא קרה. אני קפאתי במקום. לא הזזתי אפילו את עיניי שהיו נעוצות בקרקע הלחה מהגשם האחרון שירד.
"ליאה? אני באמת באמת מצטער, אבל הייתי חייב להיות כנה איתך" הוא ניסה לתפוס את מבטי.
ידעתי שאם אתחיל לדבר, קולי ירעד ויתכן שאפילו דמעה תזלוג לה היישר מעיניי הירוקות.
אז עצמתי את עיניי, משננת לעצמי מה לומר, שלא אתבלבל ואשבר באמצע המשפט.
פקחתי את עיניי, והסתכלתי עליו.
עיניו החומות הזכירו לי את הזמנים שהיינו מבריזים מבית ספר ובורחים לאיזה פארק ציבורי, סתם כדי לדבר ולצחוק.
והשפתיים שלו? הן הזכירו לי את הנשיקה הראשונה באמת או חובה בכיתה ח'… למרות שהיינו אז רק ידידים.
והשיער שלו הזכיר לי את הימים שהייתי עושה לו קוקיות… כמו לילדה קטנה וחמודה בת 5.
"ליאה, נוכל לחזור להיות ידידים כמו פעם, נכון?" הוא שאל בקול מעט מתחנן.
"בריאן" עצרתי כדי לנשום מעט- "לא, אנחנו לא נוכל.. ותודה שהיית כנה איתי, אבל זה לא אומר שלא נפגעתי. ועם כמה שאני רוצה לבכות עכשיו, אני לא יכולה, לא לידך, אז… להתראות" אמרתי בעצב ובהחלטיות מוקצנת וקמתי מהספסל.
אירוני שזה בדיוק אותו ספסל בו הייתי מניחה עליו את הראש כאשר ברחתי מהבית, כדי למצוא פינה קטנה של שקט.
התרחקתי מהספסל והלכתי משם. היה לי קר וידעתי כי בכל שנייה עלול לרדת גשם.
תחבתי את כפות ידיי הקרות לתוך כיסי הסווצ'ר הדק, על מנת לחמם אותן.
ואז התחלתי לחשוב על המילים שלו-'אני לא אוהב אותך יותר', ובאותה שנייה הדמעות פרצו.
בכיתי.
פשוט עמדתי באמצע הרחוב ו… בכיתי לי.

***

"ליאה!! איך את מרגישה?" ג'סיקה חיבקה אותי חזק כאשר נפגשנו בכניסה לכיתה.
"היי.. את יודעת, עדיין קשה לי בגלל הפרידה, אבל אני חושבת שהמצב די השתפר יחסית" עניתי עם חצי חיוך.
"מזל! אני לא יכולה לראות אותך עצובה" היא חיבקה אותי שוב.
צחקקתי- "אני בסדר, אני בסדר"- הרגעתי אותה ונכנסנו שתינו לכיתה.
"היי ג'סיקה, היי ליאה!" ניגשה אלינו סופיה בחינניות מוגזמת, וכבר ידעתי שהיא באה אלינו כדי לאסוף רכילויות.
"היי…" ענינו שתינו ביובש.
"אז שמעתי שאת ובריאן נפרדתם…" היא אמרה בעוקצנות.
"סופיה, אין צורך לדבר על זה" ג'סיקה הסתכלה עליה במבט מאשים.
"אני רק רציתי להגיד שליאה עשתה בשכל שהם נפרדו…" היא נגעה בכתפי.
הסתכלתי עליה במבט חסר הבנה.
"למה?" ג'סיקה שאלה בחשדנות.
"בריאן הזה… איך הוא לא התבייש" סופיה הנידה את ראשה מצד אל צד.
"סופיה, דברי כבר" ג'סיקה כעסה מעט.
"מה אתן רציני לא יודעות? הוא התחיל עם איזה 50 בנות בזמן שהם היו ביחד" היא דיברה במהירות.
"מה? לא… אין מצב שבריאן יעשה דבר כזה" הגנתי עליו.
"טוב, אז לפחות עם אחת את יודעת שהוא כן התחיל".
"גם לא עם אחת" השבתי מיד.
"עובדה שכן… תסתכלי בעצמך לשם" סופיה אמרה וכיוונה מבטה לכיוון הדלת.
בריאן ועוד בחורה די רזה נכנסו לכיתה, הם דיברו ביניהם ולאחר מכן התנשקנו לפרידה.
ליבי נשבר במקום.
איך הוא המשיך הלאה כל כך מהר?!
"הכי קטע שהוא אפילו לא סיפר לשתיכן על הבגידה…" סופיה צחקקה והתרחקה ממני ומג'סיקה…