WTF – פרק 8+9 סוף סוף!!!!!

~נקודת מבט ניקול~
"חובה"
הוא חייך עוד פעם את החיוך הזה שלא הצלחתי לפרש קודם אבל הפעם בגדול יותר, אולי זה לא היה חכם להגיד חובה?
חשבתי לעצמי, טוב זה מאוחר מדי כבר אמרתי חובה נראה מה יהיה אמרתי לעצמי בלב, הוא חשב קצת ואז אמר "חובה עלייך לתת לאחת הבנות פה נשיקה" הוא אמר וחייך עוד פעם את החיוך הזה הלכתי לנוי ונתתי לה נשיקה בלחי, כולם צחקו "היי זה לא נחשב!" הוא התעצבן "למה לא? אמרת נשיקה, לא אמרת איזה " אמרתי וצחקתי, כולם צחקו הוא עשה פרצוף מאוכזב והמשכנו
יצא על סער ואגם " אגם את שואלת" אמרתי "אמת או חובה?" היא שאלה "חובה" סער אמר בחיוך, אגם חייכה חיוך תחמן ואמרה "חובה עלייך…
____________________________________________________________________
~חמש שעות לפני נ.מ אגם~
בכיתי בשירותים, אני לא מאמינה שהוא עשה את זה! גיא?! אשכרה גיא?! מי היה מאמין??? שהחבר הכל כך "דואג" שלי?! אני שונאת אותו! הדלת של התא שירותים בו ישבתי ובכיתי נפתחה, זאת הייתה ילדה ניראית נחמדה בגיל שלי בערך היא הסתכלה עליי ושאלה "מה קרה?" זה הדהים אותי, היא לא מכירה אותי ולה אכפת ממני ולגיא שהיינו חברים חודשיים וחצי לא אכפת ממני בכלל, מי שהיה כל עולמי? אני עדיין מנסה להאמין שזה היה סיוט, אבל ככל שהזמן עובר אני מבינה שזה לא. לא היה לי נעים שהיא מפספסת שיעור בגללי, היא בכלל לא מכירה אותי! "זה בסדר, את יכולה ללכת לשיעור הכל בסדר" אמרתי, למרות שבלב ידעתי שהכל לא בסדר! "אני אשאר פה עד שתגידי לי מה קרה" היא אמרה בחיוך שגרם לי לחיוך קטן, באמת אכפת לה… "את בטוחה שאת רוצה לדעת?" שאלתי, "כן, אני לא קוראת מחשבות, אם לא תגידי לי אני לא יוכל לעזור לך ותאמיני לי שממש לא מפריע לי לפספס שיעור פעם ב.." היא אמרה. סיפרתי לה הכל, על כל מה שגיא עשה, ועם כמה שהיה לי באמת קשה לספר את מה שעברתי לפני עשר דקות בערך, הרגשתי שכל מילה שאני מוציאה מפי משחררת אותי ועוזרת לי כי הרגשתי שהיא באמת פה בשבילי, שבאמת אכפת לה, שהיא באמת רוצה להקשיב והאמת שזאת הרגשה די טובה לדעת שמישהו בעולם הזה אכפת ושאתה יכול לשחרר את כל מה שאתה מרגיש בלי שמי שמקשיב יחשוב עלייך דברים רעים או ישפוט אותך, הרגשתי שהיא באמת מקשיבה ומבינה אותי. כשסיימתי לספר היא אמרה לבסוף "אל תדאגי אני פה בשבילך, כל מה שתרצי אני פה" שמעו בקולה שהתכוונה לכך, היא ממש עודדה אותי, הפסקתי לבכות. "בואי נשטוף לך את הפנים, חבל שילדה יפה כמוך תהיה מלאה במסקרה על כל הפנים" היא אמרה וצחקה, גם אני צחקתי, קשה שלא, יש לה צחוק מדבק רצח. "אגב אני אגם" אמרתי בחיוך מבויש, רק עכשיו אני מבינה שסיפרתי לה הרגע משהו כל כך אישי והיא אפילו לא יודעת איך קוראים לי "אני ניקול" היא אמרה וחייכה, היא עזרה לי לשטוף פנים והביאה לי מסקרה לחדש את האיפור "תודה, על הכל" אמרתי בחיוך היא הנהנה בחיוך ויצאנו מהשירותים. היינו יחד כל ההפסקה, היא הכירה לי את תומר נוי שון וסער, וכשראיתי את סער הרגשתי שהעולם עצר וחזר אחורה, בשנייה ששראיתי אותו פתאום שכחתי לגמרי מגיא וממה שהוא עשה לי כאילו זה אף פעם לא קרה, סער כל כך חתיך נמסתי כשהסתכלתי בעיניו. הוא חייך, היה לו חיוך כובש, גם אני חייכתי, כולנו התיישבנו על המדשאה ובילינו ביחד כל ההפסקה, הרגשתי שממש התחברנו.
הגעתי הביתה, חשבתי על סער, חשבתי איך זה הגיוני שברגע שראיתי אותו לגמרי שכחתי מגיא?, חשבתי על העיניים המהפנטות שלו ובדיוק אז הוא כתב לי הודעה
סער: היי :)
אני: היי:)
סער: מעתיקנית :/
אני: אתה מעתיקן!
סער: חחח מה קורה?
אני: אחלה מה קורה?
סער: סבבה
סער: *תמונה* {בתמונה רואים טלוויזיה}
אני: ואתה מצלם את הטלוויזיה כי…?
סער: רואה סרט עם הסטומים…
סער: די נו משעמם….. אולי תבואי???
סער: אני בטוח שסרט איתך יותר שווה ;)
אני: אתה בנאדם ממש חופר אתה יודע?
סער: כן נוווו קיצר בואי אני בטוח שסרט איתך יותר שווה…
אני: אתה חושב?
הסמקתי וחייכתי לעצמי שנייה אחרי הוא ענה
סער: אני בטוח!
אני: אני לא אפריע לכם חחח תהנו!
לא נעים להידחף להם…
סער: אוף תודה
הוא כתב והתנתק. חייכתי לעצמי, איך זה הגיוני? איך בנאדם אחד יכול להשכיח לי בפחות מארבע שעות מישהו שהיה איתי חודשיים וחצי? זה הגיוני בכלל?
אוף לא זה הזוי לגמרי אני לא יכולה להתאהב עוד פעם, אני עדיין לא לגמרי התאוששתי, ניראלי, כלומר, עד היום בבוקר היה לי חבר הוא אשכרה אנס אותי ואני כבר מתאהבת במישהו אחר?! זה הזוי לגמרי! זה לא אפשרי בכלל! מה אם גם הוא יפגע בי?! מה אם אני סתם משחקת בו?! החלטתי להפסיק לריב עם עצמי ולהתקשר למי שמכירה אותו הכי טוב, לניקול.
"ניקול לכי לצד רגע" אמרתי ברגע שהיא ענתה, שמעתי אותה אומרת שהיא הולכת לשירותים "מה קרה? קרה משהו?" היא שאלה בדאגה "את חושבת שאם לסער תהיה חברה, לא סטוץ" הדגשתי את הלא סטוץ, "הוא יפגע בה אי פעם?" שאלתי "בחיים לא!" היא חצי צעקה חצי לחשה "יופי כי אני די מחבבת אותו" אמרתי וחייכתי חיוך גדול, " אומייגאד אתם תהיו הזוג הכי חמוד בעולם!!!!!!!! ואני לא מאמינה שהתגברת כל כך מהר על האידיוט ההוא.." היא אמרה, היא דיברה על גיא " כן אמרתי "טוב אני חייבת לחזור שהם לא יחשדו… בהצלחה" היא אמרה וניתקה
~חזרה למשחק עדיין נקודת מבט אגם ~
"חובה עלייך…" אמרתי, חשבתי תוך כדי על חובה ואז עלה לי רעיון! "חובה עלייך ללכת למי שאתה מאוהב בה אם יש אחת כזאת ולתת לה נשיקה בפה" אמרתי עם כמה שאני מפחדת שהוא מאוהב במישהי אחרת ועם כמה שאני לא רוצה לראות אותו עם מישהי אחרת, אני חייבת לדעת אם הוא אוהב אותי כי הוא כל הזמן שולח רמזים שכן ואז רמזים הפוכים, ואני כל כך מבולבלת ממנו שאני כבר לא יכולה. מיד אחרי שאמרתי את החובה, בלי לחשוב יותר מדי, הוא הסתכל לי בעיניים, בעיניו מבט קשוח וסקסי, הוא הלך לכיווני בביטחון, תפס בפניי בחוזקה אך בלי להכאיב לי, ונישק אותי ברכות. הנשיקה הזאת הרגישה כל כך נכון, כל כך טוב! הייתי כל כך מאושרת, הוא אוהב אותי? ואז קלטתי שאני מתנשקת עם מישהו שאני מרגישה אליו משהו, אבל עד היום בבוקר היה לי חבר, והוא פגע בי, ומה אם אני לא באמת אוהבת אותו? שבלי לשים לב הוא רק היה ההתאוששות? מה אם נהיה ביחד ואני אגלה שלא באמת אהבתי אותו? אני לא רוצה לפגוע בו. הוא חזר למקומו בחיוך ואני ישבתי מבולבלת, המשכנו לשחק ובסוף המשחק, בזמן שכולם דיברו אחד עם השני הוא לקח אותי לצד, הוא חייך ועיניו נצצו, "אני יודע שרק היום הכרנו וזה בטח ישמע ממש מוזר בהתחשב בעובדה שעד היום בבוקר היה לך חבר אבל אני אוהב אותך" הוא אמר וחייך לרצפה.