WTF – פרק 4

וואו איזו התרגשות כל כך חיכיתי להעלות את הפרק הזה סוף סוף אמן תאהבווווווו 3>
(הפרק מתחיל בדיוק מאותה נקודה שהקודם עצר..)
סיפרתי להם הכל, את כל מה ששמעתי, הם היו בשוק, הם חיבקו אותי ואני אותם ואז ברגע שנהיה שקט… שמעתי עוד זכוכית מתנפצת צעקה ודלת נטרקת.
______________________________________________________
הלכתי לישון בוכה, אפילו לא ירדתי לבדוק מה קרה.
אני מפחדת, אף פעם לא היו לנו ריבים במשפחה, אף פעם לא היו צעקות בבית, אנחנו בדרך כלל מדברים על הכל ופותרים הכל לפני שזה מסתבך אז זה אף פעם לא מגיע לצעקות.
אני מפחדת, אני מפחדת שההורים שלי יתגרשו, אני מפחדת שאחד מהם יעזוב את הבית ויכול להיות שאפילו לא יגיד שלום, ואני לא אראה אותו יותר, או אותה.
אני מפחדת שיהיה ריבים גם בינינו (האחים) כהשפעה מהריבים של אמא ואבא ושהמשפחה תתפרק. עם המחשבות האלה נרדמתי, בוכה.
יום חדש, הפעם לא קמתי מהשעון מעורר אלא משון וסער שהתלחששו ליד הדלת בחדר שלי, הם ראו שקמתי וניגשו אליי, "מה השעה?" שאלתי, "שלוש בלילה" סער אמר, הם נראו טרודים, "מה קרה? קרה משהו?" שאלתי, "אממ" שון אמר, ניראה שהתלבט אם לספר לי משהו או לא, "אולי כדאי שתרדי למטה" סער אמר בהיסוס קל.
ירדתי במדרגות, עברתי ליד החדר של ההורים שלי ונדהמתי לראות שהחדר הפוך, הטלוויזיה שבורה, המיטה קרועה, הספרים על הרצפה, הכל הרוס!
ירדתי לקומת קרקע, גם שם הכל הרוס, שברי זכוכית על הרצפה, צלחות שבורות השטיח קרוע ואמא שלי על הרצפה בוכה.
התקדמתי אליה, היא אפילו לא הרימה את ראשה לכיווני, היא רק אמרה "שבי ניקול אנחנו צריכות לדבר." התיישבתי לצידה והיא התחילה לספר, "לפני מספר ימים ידיד של אבא שלך שכידוע גם חברינו לעבודה, סיפר לי שאבא שלך בגד בי עם מישהי בת 20, הצעקות שאני יכולה להניח ששמעת אתמול, היו על זה." הייתי בשוק, לא רציתי להאמין שאבא שלי בגד באמא שלי, אמא שלי המשיכה לספר, "אני ואבא שלך החלטנו להתרחק קצת לשבוע, לחשוב על הדברים,לעכל את הדברים כדי לא לפלוט משהו לא במקום, אביך יישן בבית מלון בשבוע הקרוב ובעוד שבוע ניפגש בבית קפה, נדבר על זה ונמצא פיתרון." היא אמרה "אז מה זאת הייתה הטריקת דלת הזאת?" שאלתי היא השפילה מבטה לכיוון הרצפה ואמרה " אבא שלך רצה לעזוב, הוא טרק את הדלת ויצא בעצבים, יצאתי אחריו והחלטנו מה שאמרתי לך" היא הסבירה. הייתי בהלם , לא ידעתי מה להגיד, פשוט הנהנתי ועליתי למעלה חזרה למיטתי סער ושון כבר היו בחדריהם, ישנים ואני הייתי במיטה והרגשתי שירדה לי אבן מהלב, אני יודעת שאני אמורה להיות יותר עצובה עכשיו ולבכות אבל אני מרגישה תחושת הקלה כי אני יודעת שהם ידברו על זה ויפתרו את הדברים והכל יהיה בסדר. רק דבר אחד אני לא מבינה, אם הם ידברו ויפתרו את זה, אז למה אמא בוכה?