wildest dreams-פרק 1 (העלאה2) אשמח לביקורת

הרחוב היה ריק מאנשים השמים היו נראים כאילו רק בעוד דקה יתחיל לרדת גשם,ואז נשמע קול הרעם הגדול שחיכיתי לו.
הרחוב התמלא בטיפות חלושות של גשם.
"טים," צעקתי לו שראיתי את דמותו.
מרגישה את הבעת פניי משתנה בעצב מזויף.
הוא הסתובב לאט כמו שכולם ציפו לזה,
ידיו אחזו במזוודה קטנה וחיוך עלה על פרצופו שראה אותי.
רצתי אליו מהר ככל שיכולתי עם הנעליי עקב הלוחצות.
דמעה התגלגלה על פניי שהגעתי אליו והתנפלתי אליו בחיבוק גדול.
"אל תלך," מלמלתי אל חזהו מתאמצת להוציא מעיניי דמעה כל שהיא.
רעם נוסף נשמע וגשם חזק החל לרדת ואני התרטבתי עד לשד עצמותיי.
"אני לא מבין קריסטין הרי את אמרת.." החל אך אני קטעתי אותו.
"אני טעיתי,ניסיתי ללכת על הבטוח מכול על האדם שייתן לי תחושת יציבות אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא אותו הדבר כמו להיות איתך,נאהבת בידך." אמרתי לו מורידה דמעה נוספת מעיניי למרות שנראה לי שלא מבחינים בכך מרוב הגשם הכבד.
רעדתי מקור בטח מחר כבר אהיה חולה.
אחזתי בידיו רואה אותו מסתכל עליי במבט המזויף הלא מבין שאותו למדתי להכיר כל כך טוב בחודשיים האחרונים.
"בבקשה תגיד לי שאתה סולח לי.." התחננתי בפניו מתייפחת רואה אותו נועץ בי מבט עם עניים ריקות מכול רגש.
הרקנתי את ראשי אל הכביש לפתע הכביש השחור נראה בפניי כל כך מעניין.
לפתע ידו אחזה בסנטרי ואני הסתכלתי עליו בביישנות.
"סלחתי לך מהשנייה שראיתי אותך,ליבי היה שלך לפני זה והוא יהיה שלך לתמיד." הוא גרם למילים האלה להשמע כל כך אמיתיות.
הוא רקן אליי ואני לא יכולתי לדכא את הסלידה שלי מפניו.
הוא נישק את שפתיי בכוחניות ובתשוקה ואני רק התפללתי למשהו שיעצור את הנשיקה.
"קאט" שמעתי את הקול של הבמאי ג'רי קורא וניתקתי משפתיו במהירות מעקמת את פניי.
עוזרי הבמאי באו אליי מהר עם מטרייה ומגבת יבשה.
לקחו אותי לקרוון היבש שלי וידעתי שיש לי רק עוד עשר דקות עד שהם יתחילו את החגיגות.
נכנסתי במהירות למקלחת הקטנטנה שבקרוון הזה מתענגת על המים החמים ומתלבשת.
באתי לצאת לבחוץ אבל לפני זה מיהרתי לצחצח את שיניי רוצה להעלים את הטעם המר שהייתה לי מנשיקתו.
"עבודה טובה כולם סיימנו עוד סרט." שמעתי אותו צועק נשמע רעש של פקק נפתח ואז צווחות של אושר.
כמו תמיד שותים שמפנייה בסוף כל סרט שהסתיימו הצילומים שלו בהצלחה.
לקחתי את כוס השמפנייה שלי ושתיתי אותה באיטיות נשענת על הקיר ועוצמת את עיניי עייפה מכול היום המטורף הזה.
הרגשתי מישהו מנענע את כתפיי בחוזקה פתחתי את עיניי וראיתי לא אחר אלה את האדם שאני הכי שונאת.
"מה אתה רוצה זאק?" שאלתי אותו חסרת סבלנות אליו ולשטויות שלו.
"היה כיף לעבוד איתך איזבלה,מחכה לרגע הזה שנעבוד שוב ביחד." אמר לי מחייך חיוך גדול.
"טוב,אני לא." אמרתי מחייכת חיוך חמוד שכל כך מנוגד לעומת מה שאמרתי עכשיו.
שתיתי שלוק מהשמפנייה שלי מחכה לראות איך הוא יגיב.
"ידעתי שזה מה שתגידי,"אמר לי מחייך חיוך זחוך.
"אני דיי צפויה בתגובות שלי" אמרתי לו בתמימות מושכת בכתפיי
"כן בזה את צודקת." אמר לי מעביר יד בשיערו השחור כפחם,עיניו האפורות ננעצו בעיניי.
"זאק,אל תיהיה צבוע כלפיי שנינו יודעים שאנחנו לא סובלים אחד את השני ושאף אחד מאיתנו לא יישמור על קשר עם השני,אז בבקשה תחסוף ממני לשחק גם בזמן הפנוי שלי ואל תמשיך עם הטיפשות הזאת." אמרתי לו רצינית מזדקפת בעמידתי.
"את צודקת אבל יש לי דבר אחד להגיד לך לפניי שכל אחד מאיתנו יילך לדרכו." אמר לי מחייך חיוך שחצן.
הסתכלתי עליו במבט לא מבין.
הוא רקן אל אוזני והחל לדבר בקול העמוק שלו.
"הנשיקה שלנו הייתה בעיניי מדהימה,"
"בעייניך,בעיניי זה היה חלום בלהות שלא הייתי רוצה לחזור אליו לעולם."אמרתי לו אולי מגזימה קצת עם תגובתי.
"שנינו יודעים שאת רוצה אותי." אמר בחיוך יהיר ובורח לפניי שאני התפרץ עליו."מפגר" מלמלתי אחריו.
הנחתי את הכוס המלאה למחצה שלי על השולחן ניגשת ולהיפרד ולהודות לכולם.
לאחר כל הנשיקות והחיבוקים מצאתי את עצמי בדרך אל החנייה למכונית שלי.
אבל מה ראיתי שהגעתי לשם הפתיעה אותי יותר מכול.
לזאק דיי יש חברה, היא הייתה יפה שיערה היה חום וארוך והיא הייתה גבוהה ורזה.
זה מראה שלא היה נראה לי שאני ייצפה בו לעולם זא. דיי עם חברה לצידו,האיש הוא ממש רודף שמלות ופלרטטן לא קטן תאמינו לי מנסיון ועוד אחריי מה שהוא אמר לי היום.
התקדמתי במהירות לפניי שהם ייראו אותי.
נכנסתי אל מכוניתי מניחה את כל הדברים שהיו עליי במשב האחורי ומתחילה לנסוע.
התחלתי להיות שקועה בהירורים בדרך כלל אני לא שונאת אנשים להפך דווקא אני מסתדרת עם כל נפש חיה אבל עם זאק דיי זה כבר קשה.
הוא פשוט בלתי נסבל לפעמים אני לא מבינה איך אנשים מסוגלים לסבול אותו.
אני בטוחה בזה שגם הוא לא סובל אותי ראיתי את זה בכל יום בצילומים המבטים השונאים שהוא שולח אליי המילים הקטנות והמציקות שהוא שולח לעברי.
ועוד הכי גרוע שבעוד ארבע חודשים שאנחנו חוזרים לצלם את הסרט הבא שלנו איך אני יישרוד איתו?.