wicked game- פרק 5
פרק 5: נכון להיום
-נקודת המבט של בן-
לאחר שסיימתי להתקלח ולהתלבש דחפתי את כל הבגדים המסריחים מזיעה לתיק ויצאתי מהמלתחות.
״אן,״ אמרתי בחיוך ונשענתי על הדלפק.
״היי, חזרת,״ היא ענתה בחיוך רחב ונעמדה.
אן הייתה אחת מהפקידות במכון הכושר, האהובה עליי מבין כולן.
שיער בלונדיני שתמיד אסוף בקוקו הדוק ומגיע לה עד לגב התחתון, גופיית ספגטי בצבעים שמבליטה את החזה המורם שלה, כל יום גופייה בצבע אחר, ותחת עגול וקטן שארוז בטייץ שחור.
זה היה קשר לא מחייב, היא הייתה בעלת פנים מתוקות ויפות, אך לפעמים זה היה נראה כאילו הן נועדו רק להטעות כל גבר אפשרי שניסה להתחיל איתה ואז נחשפה הכלבה הקטנה שהיא באמת. ודווקא הכלבה הקטנה שבה הצליחה למשוך אותי עד שלא יכולתי לעמוד בפניה ונפלתי לקשר הזה איתה, וכנראה גם היא לא יכלה לעמוד בפניי וכך זה התגלגל, אנחנו יוצאים ושוכבים.
״מתי אני אוסף אותך היום?״ שאלתי והיא ליפפה את הקוקו שלה סביב אצבעה והתקרבה אליי עוד יותר כך שהחזה שלה נמחץ אל הדלפק ותפס את תשומת ליבי, העברתי את אגודלי על שפתה התחתונה והבשרנית בתשוקה והיא נשכה אותה.
״בעשר, אני אחכה לך,״ לחשה ושיחקה בדש חולצתי, תפסתי בסנטרה, קירבתי אותה אליי והדבקתי לה נשיקה יבשה על השפתיים.
״ביי,״ דקלמה בהתלהבות ועזבתי את המקום.
נכנסתי לג׳יפ שלי, זרקתי את התיק במושב שעל יד הנהג והתקשרתי לערן.
״איפה אתה?״ שאלתי והתנעתי את המכונית, היה נשמע כאילו הוא ברכב.
״בדרך, אתה?״
״גם,״ עניתי בפשטות, קבענו להיפגש במסעדה הקרובה וניתקתי את השיחה.
היה לי קשה לישון בלילה, עד שהשמש זרחה חשבתי על טל.
זה היה הזוי לראות אותה אתמול ותוך כדי כיף לא מוסבר, גם אחרי שמונה שנים הלב שלי פועם בצורה לא סדירה כשאני בקרבתה.
כשנתנאל אמר לי שיש לו חברה מדהימה ויפה וכל הדברים הקיטשיים האלו חשבתי שהוא סתם מגזים וכשהבנתי שזוהי טל הבנתי על מה הוא מדבר.
היא לא השתנתה, עדיין כל כך עדינה ושבירה כזו אבל עדיין מתחכמת ומשעשעת. לפי מה שהבנתי מנתנאל היא מבקרת כמה פעמים בשבוע אך גרה בדירה משלה ועכשיו לאחר החזרה מהחופשה הקטנה שלי בתאילנד, לראות אותה כמעט כל יום עם נתנאל יושבים, מתחבקים וממלמלים מילות אהבה, רק המחשבה על זה עושה לי חשק להקיא.
החניתי את המכונית שלי ויצאתי לכיוון המסעדה, הייתי מורעב עד שלא ראיתי בעיניים.
ערן חיכה לי באחד השולחנות שהיו צמודים לקיר והקליד איזה משהו בפלאפון שלו.
ערן היה בן אדם עסוק מדי שעבד במשרה מכובדת בחברת הייטק וכל הזמן היה עסוק בפלאפונים ובמיילים למרות שהוא עבד בקרבת מקום הייתי צריך להכריח אותו להיפגש.
״הי!״ קראתי, ״חננה, תעזוב את הפלאפון המזוין.״ חטפתי את הטלפון מידו והנחתי אותו על השולחן, הוא נהם בכעס ונשען לאחור.
״מה קורה?״ שאל בקלילות וזרקתי את ידי על השולחן.
״אתה לא תנחש את מי ראיתי,״ אמרתי בכדי לאתגר אותו והוא גיחך.
״את טל,״ אמר ופערתי את עיניי.
״מה? איך אתה יודע?״ שאלתי כלא מבין וכיווצתי את מצחי.
״אני מזכיר לך שאני נשוי לאחותה,״ אמר את המובן מאליו ולרגע הרגשתי כמו מטומטם.
״היא לא השתנתה, עדיין פצצה,״ סיפרתי מהופנט, התפללתי שאני אחזור והיא תהיה שם.
״אתה לא קצת מגזים?״ שאל בהרמת גבה וצקצקתי בלשוני.
״כשתראה אותה בחולצת טי שירט קצת ארוכה ותחתונים אתה תשתגע בדיוק כמוני,״ אמרתי בביטחון והוא ניענע בראשו בחדות.
״יש אישה אחת שעושה לי את זה.״ הרים את אצבעו ובדיוק הטלפון צלצל.
״רק דיברת,״ אמרתי בזלזול וזרקתי אליו את הפלאפון, הוא תפס אותו וחייך אל הצג.
״מאוהב,״ גיחכתי בלעג וקראתי למלצרית.
״היי,״ אמרה בחיוך מתוק וניסיתי להסתכל בעיניים שלה כשאני מדבר איתה ולא על הגוף שלה.
״אני רוצה שיפוד קבב ושיפוד אנטריקוט וול דאן,״ ביקשתי והיא לקחה את התפריט מידי.
״משהו לשתות?״ שאלה ונשכה את השפה התחתונה שלה במעט מבוכה כשמה לב שאני בוהה בה.
״מה?״ התעוררתי, ״אממ, בירה,״ ביקשתי ונופפתי בידי לערן שהיה בשיחת אוהבים.
״מאוהבי,״ קראתי לו והוא הרים את מבטו אליי, ״תנתק ותזמין,״ הוריתי לו, הוא מלמל עוד כמה מילות אהבה וניתק.
״בשבילי שיפוד פרגיות ותפוזים,״ ביקש מבלי להעיף בה מבט, היא לקחה ממנו את התפריט והלכה.
״שמע אתה חתיכת יבש, רק העבודה מעניינת אותך,״ אמרתי בעצבנות, ״ונופר כמובן,״ הוספתי והוא הרים את אצבעו השלישית.
״כשתתבגר, תבין שמשפחה ועבודה הם הדברים הכי חשובים בחיים, במיוחד שהאישה שלך בחודש שביעי״ אמר כמעין הטפת מוסר אבהית כזו. הוא תמיד אמר שאני מתנהג כמו נער מטופש במקום להתבגר, ואני אומר שילך להזדיין.
״עד שאני אתבגר תצטרך לסבול אותי,״ אמרתי בצורה של- אין ברירה והוא צחק.
״מה יש באחיות האלה?״ הרצנתי את קולי והוא משך בכתפיו כלא יודע.
״הן כובשות,״ אמר והסכמתי בהנהון.
״מה אתה אומר.״
״אז איך היה בתאילנד?״ שאל וחייכתי בערמומיות, התחלתי לספר לו את מעללי בתאילנד.
-נקודת המבט של טל-
״זה היה מוזר מדי,״ המשכתי במסע הקידוחים שלי במעמקי המוח של נופר שכבר איבדה את זה, מהבוקר אני חופרת לה על אתמול.
״טל אני מתחננת דיי!״ היא קראה ביאוש בזמן שהיא קיפלה ג׳ינסים בצורה מסודרת כמו תמיד ואני דאגתי לתלות את החולצות המגוהצות על הקולבים. זו כבר הייתה שעת סגירה והיום היו לנו יותר מדי לקוחות עד כדי כך שהייתי מותשת ורק חיכיתי להגיע הביתה ולישון.
״זה הגיוני שלא נרדמתי בכלל אתמול?״ שאלתי אותה בדאגה.
״כן זה טבעי ראית מישהו מהעבר שלך, אהבת נעורים, זה יעבור לך,״ הבטיחה והתיישבתי על הכיסא ביאוש.
״את לא מבינה איזה חתיך הוא,״ אמרתי בחולמניות ודמיינתי אותו שוב בראש שלי.
״אני יודעת מי זה ואיך הוא נראה טל,״ היא הזכירה לי בכעס, אני בטוחה שהיא כבר מתה להגיע הביתה ולהיפטר ממני.
״אז בסוף את תבואי שבת?״ היא שאלה ונדתי בראשי.
״נתי טס עוד שבועיים ואני רוצה שנבלה את הסוף שבוע הזה והבא ביחד לפני שהוא יטוס,״ סיפרתי והיא הנהנה בהבנה.
״לאן הוא טס?״ שאלה בסקרנות.
״סיאטל, יש לו איזו פגישת עסקים שם, הוא יהיה שם חודש בקהילה היהודית,״ הסברתי.
״אה, יפה,״ אמרה בהתלהבות וחייכתי.
״כן… אני אתגעגע אליו,״ אמרתי בעצב. הוא הציע לי לטוס איתו אבל לא יכולתי לעשות את זה לנופר שהייתה בחודש שביעי וגם ככה היה לה קשה לזוז שלא נדבר על להיות בחנות למשך חודש.
״שטויות,״ היא אמרה והנחתי את ראשי על הקיר בעייפות.
״עייפולי, את יכולה ללכת אני אסגור,״ הציעה בחיוך ונדתי בראשי.
״לא מה פתאום,״ מחיתי ופיהקתי עמוקות. באמת בלילה לא נרדמתי ורק חשבתי על בן, כשאני בזרועותיו של נתנאל.
״לכי כבר לפני שאני אבעט אותך מכאן,״ איימה וקמתי בעצלנות, לקחתי את תיק הצד שלי והנחתי אותו על כתפי.
״ביי, דברי איתי.״ נשקתי ללחי שלה, "חוץ מזה, אין לו חברה," הוספתי בחיוך ויצאתי לכיוון המכונית שלי. נכנסתי והנחתי את התיק במושב שעל יד הנהג, התנעתי את המכונית וחיכתה לי רבע שעה של נסיעה עד לדירה הקטנה שלי.
הפעלתי את השירים ותופפתי על ההגה.
״יום יום אני תולש מהלוח דף, יום ראשון עצוב… יום שני, אני שמח!״ שרתי לעצמי בקולי קולות, אני חושבת שזה השיר שמתאר את החיים שלי פחות או יותר, מאז שאני עם נתנאל נכנסתי חזק לשירים שלו, מצאתי את עצמי גם מדי פעם תוך כדי שאני מנקה לשמוע שירים במרוקאית.
צלצול טלפון קטע את השיר שלי ועניתי.
״הלו,״ אמרתי בחינניות.
״היי טל, זה משה.״
הרמתי גבה ולא הבנתי למה הוא מתקשר אליי, שילמתי לו לפני שבוע.
״כן?״ שאלתי וכיווצתי את מצחי, בחיי שאני לא מבינה למה הוא התקשר.
״תראי, אני מתגרש,״ הוא סיפר וגיחכתי לעצמי בלב. הוא התקשר כדי לספר לי על הבעיות בחיי הנישואים שלו?
״או…קיי,״ השבתי.
״אני צריך את הדירה עד סוף החודש,״ אמר והלב שלי צנח. לעזאזל!
״אוקיי,״ אמרתי בלחש. איפה אני אגור עכשיו? אחזור לבית של ההורים.
״אני ממש ממש מצטער,״ אמר בהתנצלות כנה.
״לא, זה בסדר!״ קראתי. לא יכולתי לכעוס עליו, הוא היה טוב מדי אליי מכדי שאני אכעס עליו, בשנה הזו ששכרתי את הדירה הוא התנהג אליי ממש כמו אבא והתקשר לפחות פעם בשבוע לראות אם אני צריכה משהו.
״אם אתה צריך משהו אל תהסס להתקשר,״ אמרתי וחייכתי לעצמי כשדמעות בעיניי. איפה אני עכשיו אחפש דירה כזו טובה במחיר נמוך כל כך כמו הדירה הזו.
״תודה רבה טל, יום טוב,״ אמר לבסוף וניתק.
״לעזאזל!״ צעקתי ודפקתי על הגה המכונית, אין לי כוח לכלום, הייתי כל כך עייפה ומותשת.
הטלפון שוב צלצל ולחצתי על הדיבורית.
״מה?״ עניתי בחוסר סבלנות.
״וואו, מישהי עצבנית,״ שמעתי את קולו של נתנאל וישר נרגעתי.
״אתה בבית?״ שאלתי ודמעות בצבצו בזווית עיניי.
״כן יפה שלי, הכל טוב?״ הוא שאל בדאגה ומשכתי באפי.
״כן," נאנחתי, "אני עוד חמש דקות בבית,״ הודעתי לו.
״אני מחכה לך,״ אמר וחיוך קטן של אהבה עלה על פניי. ניתקתי את השיחה והאצתי את המהירות, מתתי להגיע הביתה.
החניתי את המכונית ויצאתי ממנה כשאני מורידה את משקפי השמש מעיניי ודוחפת אותם לתיק, הוצאתי את המפתח ופתחתי את הדלת לדירה של נתנאל. ובן.
״היי,״ נתנאל אמר בחיוך, הוא ישב על הספה כשבירה בידו, העניבה עדיין הייתה על צווארו אך רופפת והוא פתח כמה כפתורים בחולצתו.
״היי,״ אמרתי בשקט וסגרתי את הדלת אחריי.
״בואי לכאן קצת,״ ביקש, זרקתי את התיק על הרצפה וגררתי את רגליי לכיוון הספה.
״מה יש יפה שלי?״ שאל, התיישבתי בחיקו כשברכיי דבוקות לבטני וראשי על חזהו.
״אני עייפה כל כך,״ אמרתי בתשישות, ״והבעל בית שלי מסלק אותי מהדירה שלי עד סוף החודש,״ הוספתי בעצבנות והתחלתי לבכות, אני לא יודעת למה בכלל.
נתנאל הניח את הבירה על השולחן וחיבק אותי.
״ולמה את בוכה?״ שאל כלא מבין.
״כי אין לי כוח לחפש דירה או לחזור לבית של ההורים,״ יבבתי והוא גיחך.
״אז אולי תגורי איתי?״ הציע והבכי שלי נחלש במקצת.
״באמת?״ שאלתי והרמתי את ראשי אליו, הוא נראה משועשע מהמצב.
״למה אתה צוחק?״ שאלתי בכעס.
״כי את טיפשונת,״ ענה בקלילות ומשך אותי כך שאני יושבת עליו ומצחינו מוצמדים.
״אני קצת אוהבת אותך,״ אמרתי בחיוך ונישקתי אותו נשיקה קטנה, היה לו ריח כל כך טוב, וגברי עד כדי כך שלא רציתי להתנתק ממנו ולהישאר ככה עד מחר.
״רק קצת?״ שאל בהרמת גבה.
״אני מאוהבת בך עד כדי כך שאני בספק אם כל זה אמיתי.״ הנחתי את ידי על לחיו והוא משך אותי קרוב יותר.
״תפסיקי להיות קיטשית,״ דרש וצחקתי, הוא משך אותי לנשיקה תובענית יותר ואחז בתחת שלי בכוחניות.
הדלת נפתחה והתנתקתי ממנו כששנינו מתנשפים.
״מה זה הריח הזה?״ שאל בן כנכנס לבית, לא היה שום ריח, על מה הוא מדבר? ״ריח של סקס,״ הוסיף כאילו עלה על זה והסמקתי מבושה, נתנאל צחק ונישק אותי נשיקה יבשה יותר מהקודמת, התחפרתי בו מרוב בושה.
״אני עייפה מתה,״ אמרתי בפיהוק והטלתי את ראשי אחורה, נתנאל ניצל את השנייה הזו בכדי לנשק את בית החזה שלי.
״אז יאללה,״ אמר והרים אותי בכזו קלילות כאילו שקלתי שני קילוגרם או פחות.
״פתטיים…״ בן דיקלם מהמטבח ונתנאל הרים את אצבעו השלישית.
נתנאל הניח אותי על הקרקע ופשט את העניבה והחולצה המכופתרת שלו, אני הורדתי את החולצה שלי ואת הג׳ינס הצמוד, סובבתי את ראשי וראיתי שנתנאל בוהה בגוף שלי.
״מה?״ שאלתי וחייכתי חיוך תמים.
״לא לימדו אותך לא לעשות דברים כאלה לגבר?״ הוא שאל והתקדם אליי, הסתובבתי ונשענתי על מדפי הארון.
הוא תפס במותניים שלי והרגשתי את הבליטה שבמכנסיו נצמדת לבטני התחתונה.
״לעשות מה?״ המשכתי לשחק אותה ראש קטן והוא תפס בתחת שלי שוב. הייתי עייפה כל כך ועם זאת כל כך רציתי אותו קרוב, הוא היה כל כך מדליק עם העיניים החודרות והחזות המאיימת.
״להתלבש מולו כשהוא פשוט…״ אמר ועצר באמצע, ידעתי מה ההמשך וחייכתי חיוך מתגרה.
״אם אני ארצה לישון קצת קודם, בסדר?״ שאלתי וכרכתי את זרועותיי סביב צווארו.
״כן,״ אמר ונישקתי אותו כפיצוי, הוצאתי חולצה שלו ולבשתי אותה כמו תמיד והוא הוריד את המכנס שלבש ובהיתי בגוף שלו לכמה שניות, כשהרמתי את מבטי עיניי פגש בעיניו התככניות.
״שניים יכולים לשחק במשחק הזה ילדה.״ הוא הדביק נשיקה קטנה לשפתיי, ורעד חלף בין רגליי כשידו נגעה בפנים ירכי.
הוא קפץ למיטה הנוחה ונשכבתי לצידו.
״תודה על שנתת לי לעבור לכאן,״ אמרתי בחיוך מוקיר ונישקתי את החזה שלו.
״זה יעלה לך,״ השיב ונישק את צווארי ארוכות.
״הייתי צריכה לדעת,״ גיחכתי ועצמתי את עיניי בזמן שהוא כורך את ידו סביבי ומושך אותי קרוב יותר.
—
אז בן לגמרי נכנס לתמונה, מה אתן אומרות על הפרק?
התגובות שלכן מהפרק הקודם גרמו לי לחייך בלי סוף, כל תגובה הייתה כמו חיבוק חמים כזה בלב. תודה <3
נ.ב אני ממש אשמח לדבר איתכן במייל ולחדש קשרים עם בנות מפעם אני אשמח אם בנוסף לתגובות תשימו את המייל שלכן <3 אוהבת…
תגובות (15)
אני עדיין שונאת אותו על זה שהוא זרק את טל ואני אשנא אותו אז שבן ימות מצדי נתנאל מושלם ומקווה שלא יבגוד בטל והיא לא בו
וואו מדהים!! את פשוט גדולה!
בן הזה…..
אני אשמח לדבר איתך❤️ [email protected]
חג שמח:-)
אעעאאנאעאעאעעאאעעכ עשיתי מרתון ואני פשוט מהופנטת. אמא יובי זה כזה מושלםםם. רציני . אני גוססת מפילס פה . אני כבר אכתוב לך הכל בפרטי . לאביווווו
פחחח איך אפשר לא לאהוב את בן
תגידי לי את היית רצינית?!
מאוהבת בוווו
מחכה להמשך❤️
דייי אמאלה איזה מהמםם
אני נשבעת שאני על סף בכי כל פעם שמזכירים את בן שיחזרו כבר שני מכוערים (על מי אני עובדת)
נתנאל ממש מעצבן אותי ואין לי מושג למה אבל הוא פשוט ממש ממש נודניק כאילו ו ו א י
מושלם תמשיכי!!:)
יש לי כל כך הרבה זמן פנוי ופשוט קראתי את כל הסיפור מההתחלה, בכיתי כל כך הרבה כל הרגשות התערבבו לי.
רק אני בשוק שהיא לא שואלת שום דבר על הפאקינג סיבה שהם נפרדו? מה עם דיאנה והתינוק?
ותודי, תודי שמה שרשמת בסוף היה מכוון אליי גברת.
יובלה תעשי מרתון כפרה עלייך
וואי תקשיביייי אין הכתיבה שלך פשוט התשפרה פלאיים פשוט מפרק לפרק כאילו אני קוראת ספר שסופרת כתבה ממש נהפכת להיות סופרת יש לך כתיבה כזאת מוכשרת שאני רוצה רק להמשיך לקרוא שוב ושוב ושוב!!
עכשיו לפרק במילה אחת נדיר!
ואיך היא עוברת לגור אם נתנאל והוא טס לחול לחודש אה אז היא תגור רק עם בן לא? אהבתי תחשיבה שלך!!
חח טוב קיצר אם תרצי לדבר איתי הנה האימל:
[email protected]
ויאללה תעלי עוד פרקק דחוףףף!!
אני מתההה על בןןןן וערן ונופר כאלה בובוניםם <3<3<3
תמשיכיי"!!!
ובאמת שתעשי מרתון פרקים ;-)
עד עכשיו קראתי פה כאורחת אבל פתחתי משתמש רק כדי להגיב לך ולהגיד לך כמה הסיפורים שלך והכתיבה שלך מדהימיייייםםםםם!!!! הייתי מוכנה לשלם הרבה בשביל עוד פרק ♥
כמה התגעגתי לסיפורים שלך, שזה לא נורמלי! חסר לי כותבים טובים באתר… אלה שיש או נטשו או שכבר הפסיקו לפרסם. סוף סוף חזרת, וזה מרגיש מדהים! ואני רוצה שטל ובן היו ביחד כבר בפרק הבא, את שומעת אותי? מצידי שנתנאל ידרס על ידי אלפקה, לא אכפת לי מה קורה, נתנאל יצא מהתמונה ובן וטל היו ביחד!!!! ויהי מה, בן וטל היו ביחד!!!
וואו פשוט וואו אין לי מילים לתאר את הסיפור הזהההה רק רוצה שהוא ימשיך ולא ייגמר!
אני רוצה שתדעי שתמיד אני מתחברת לאתר דרך הטלפון וכל פעם זה יוצא לי ואין לי כוח שוב להיכנס ולהגיב לך ולכל הבנות, אבל אני רוצה שתדעי שאני תמידדד אבל תמידד קוראת את הסיפורים שלך ורוצה שתמשיכי כל פעם מחדש!
אני אוהבת מלא מלא תמשיכי!!!
וואווו זה כל כך יפה את כותבת כל כך מושלם ומקורי ואני מכורה לכתיבה שלךךךך תמשיכיייי