Wicked game- הקדמה (המשך לi'll take care of you)

הקמה- חיוך יפה

נכנסתי עם מעיין לבר השכונתי והתיישבנו שתינו על כיסאות הבר. שירים שקטים של ג׳ניס ג׳ופלין התנגנו, ביקשתי בירת קסטיל בעוד מעיין ביקשה כוס קולה.
״קולה? רק קולה?״ שאלתי אותה והיא הנהנה כשהיא טמנה את ראשה בין ידיה.
״הוא פשוט אמר לי שהוא פגש מישהי אחרת,״ היא יללה והנחתי את ידי על גבה בנחמה, היא התייפחה על דלפק העץ ואני בינתיים ביקשתי מהברמן שיארגן לי כוס של וויסקי.
״זה יותר יעזור מקולה,״ אמרתי בנימה מבטיחה והיא הרימה את ראשה, היא לקחה את כל כוס הוויסקי ושתתה את כל תכולתה בשלוק אחד.
״אני רוצה עוד טלטול,״ היא ביקשה בעצב ועשיתי כדבריה.
״הוא זרק קשר של שנתיים לפח בגלל זונה אחרת,״ אמרה והתחילה לבכות, חיבקתי אותה אליי והברמן הסתכל עליי במבט מרחם, חייכתי אליו ונשקתי לקודקוד ראשה.
״והזמרת הדכאונית המזדיינת הזאת לא עוזרת לי,״ היא הוסיפה וצחקתי חרישית.
״אני הולכת לשירותים,״ הודיעה לי והשתחררה מבין ידיי, הנהנתי והעברתי את ידי בשיערה הנעים.
השעה הייתה אחת עשרה בלילה והעייפות אפפה אותי, הבטחתי לנופר שאני אגיע מוקדם יותר כדי לפתוח את החנות עד שהיא תחזור מהאולטרסאונד.
״היי,״ שמעתי קול מאחוריי והסבתי את ראשי אליו, גבר עמד מולי, גבר מרשים מאוד, הוא היה לבוש בחליפה מחויטת וידיו היו תחובות במכנס החליפה.
״החיוך שלך מצא חן בעיניי,״ הוא אמר והסמקתי מעט, ״אבל שמתי לב שזה לא זמן טוב להתחיל איתך, אז אני אגש פשוט לעניין ואבקש ממך את הטלפון,״ אמר בישירות שאני נדהמתי ממנה, הנהנתי ישר ונתתי לו את המספר. אני לא יודעת מה השפיע עליי יותר, היופי או הכנות.
״צפי לשיחה ממני מחר, לילה טוב.״ הוא נשק ללחי שלי ונעלם בין האנשים.

בבוקר בחשתי את הקפה שלי והתיישבתי על הספה בסלון שלי, לא הפסקתי לחשוב על אותו גבר חסר השם שעמד מולי אתמול.
הדלקתי את הטלוויזיה והעברתי לערוץ עשר בכדי לשמוע את חדשות הבוקר ולהתעדכן מעט.
הטלפון שלי צילצל ועל הצג הופיע מספר לא מזוהה.
״הלו,״ עניתי וניסיתי להסוות את ההתרגשות.
״היי חיוך יפה.״