When i met him -פרק 3

"אמא … כבר לא איתנו.." מלמל.
לא הצלחתי להגיד כלום,
הרגשתי כאילו סוף העולם קרב.
יצאתי מהחדר בריצה ורצתי החוצה, לנשום אויר.
"ליאת! חכי!" זאיין רץ אחריי.
אבל לא עצרתי, המשכתי לרוץ ולרוץ גם בכביש.
"ליאת! תזהרי!" שמעתי צעקה,
נפלתי וקיבלתי מכה חזקה ביד.

"ליאת? ליאת?"
פקחתי את עיניי וראיתי את זאיין ואת הרופא.
אני שכבתי במיטה של בית חולים.
"מה… מה אני עושה פה?" קמתי במהירות.
"לא, לא. אל תקומי." אמר לי זאיין ונגע בידי.
"תעזוב אותי!" צעקתי עליו והשתחררתי מאחיזתו.
קמתי ורצתי.
"חכי לי! ליאת!" זאיין רץ אחריי.
הוא תפס בידי,
הסתובבתי אליו.
"מה אתה רוצה?" שאלתי אותו והתחלתי לבכות.
הוא חיבק אותי בחוזקה בלי לומר מילה.
"אמא שלי מתה.." מלמלתי בחוסר אונים בזמן שאני מחבקת את זאיין.
"אני מצטער…"
"אני… אני…." גמגמתי ורצתי בחזרה לאבי.
זאיין לא רץ אחריי שוב, הוא הניח לי ללכת.
"ליאת!" אבי שמח לראות אותי,
"מה?" שאלתי.
"את בסדר?"
"אממ.. למה שאני לא אהיה בסדר?" לא הבנתי.
"את כמעט עשית תאונה. אחרי שאמרתי לך ש…- " הוא לא רצה להמשיך את המשפט.
"לא נכון. אני רק רצתי לבחוץ בכביש ו… מאז אני לא זוכרת. "
"את רצת לכביש והיה שם מכונית, ואז זאיין הציל אותך. אם הוא לא היה מציל אותך היית נפצעת קשה ואולי גם מתה.."
פערתי את פי,
זה נכון? הוא רציני?
רצתי לזאיין.
אבל לא ראיתי אותו בשום מקום,
הייתי בכל מקום, הוא לא בשום מקום,
וגם לא ראיתי את לואי נייל הארי וליאם בסביבה.

נשארנו לישון בבית החולים היום,
חלמתי חלום מוזר..
~החלום~
"ביי, ליאתי."
"אבא?"
"ליאת!" קרא זאיין בשמחה.
"זאיין, מה אתה עושה פה?"
"אני שונא אותך."
"גם אני שונאת אותך"
~סוף חלום~
התעוררתי בבהלה, זיעה קרה עטפה את גופי.
רצתי לחדרו של אבא ושמעתי צפצוף שלא הפסיק.
היה מין טלוויזיה כזאת שהראתה קו ישר שלא נגמר.
למזלי אני רואה יותר מידי סרטים, והבנתי ש… קורה משהו לאבא, משהו לא טוב.
מיד רצתי לקרוא לרופא,
"רופא!!!" צעקתי בכל הבית חולים,
לא היה לי אכפת שהיה לילה וכל האנשים בבית חולים ישנו.
פתאום רופא בא לחדר, "מה קרה?"
"אבא שלי.." אמרתי בשקט.
"ילדה, תצאי מהחדר."
"אבל..-"
"תצאי מהחדר!"