What Doesn't Kill You 4
" אז איך היה?"
הוא שאל בשנית. " למה אתה מתכוון?" שאלתי. הוא הרכין את ראשו " אז…. את לא זוכרת כלום?" הוא שאל אותי. " לא…." הייתי חשדנית למדי. " את…" הוא לא המשיך את המשפט. הוא רק עבר על פני. ומבטו היה, שונה. לא מאוהב, כמו תמיד. ולא מהורהר, כמו שפרצופו נראה, כשלא היה פרצוף מאוהב. אלא סתם פרצוף אוהב. כמו לאמא,לאח, או לדוד רחוק. " אני אוהב אותך" אמר. " אבל איך?"
תגובות (6)
תמשיכי ומהר
את היחידה שעוקבת… ביאוס :) אבל אני אמשיך
יש קוראים פשוט לא מגיבים
אהבתי מאד מאד את הסיפור מבקשת המשך דחוף המשך בהול בתודה בקי ♥ ואנא אל תתבאסי את כותבת להנאתך ולא כותבת בשביל התגובות כן כן ממשך כך תמשיכי לכתוב יובל פרנקו (סליחה שאני מדברת בשמך יובלוש) ואני נמשיך להגיב בשמחה ♥♥♥♥♥♥
לא היה לי זמן, כתבתי את זה בכיתה…. :) כשהיה לנו שיעור חופשי. ולא שלם. אלא פחות מרבע שעה. אני אמשיך
תמישכיי פשוט לא שמתי לב שהעלת *~*