What Difference Does It Make- פרק 4

המסעדה היתה די שקטה למרבית היום ולא היה הרבה עבודה. ככה זה באמצע שבוע, רוב התלמידים נשארים בבית, תודה לאל. מצאתי את עצמי יושבת מאחורי הדלפק רוב הזמן, מחכה ללקוחות. קייסי התיישבה לידי כשיכלה ופתחה בשיחת חולין מנומסת.
לקראת השעה שמונה בערב, דלת המסעדה נפתחה ונכנסו בה כריס וחבריו דן ובראד. הלב שלי החסיר פעימה; עדיין הייתי מובכת מזה שהוא תפס אותי בוהה בו. ניסיתי לא להסתכל עליהם כשהם הלכו להתיישב.
חיפשתי מיד את קייסי כדי שהיא תיגש אליהם, אבל ראיתי אותה מדברת עם שתי בנות משכבתה שנכנסו חמש דקות לפני למסעדה. חיכיתי לה כמה דקות כדי שתסיים את השיחה שלה ותיגש לכריס וחבריו. ניסיתי להיראות עסוקה והמשכתי להתעסק עם מכונת הקפה, אבל לאחר 8 דקות, הבנתי שאין מנוס מלגשת אליהם.
"היי," אמרתי להם ושמתי את התפריטים על השולחן. נמנעתי מלהביט בכריס. שלושתם היו באמצע שיחה,
"זה לא עובד ככה, " אמר דן. "כשאבא שלי אומר לא, זה לא,"
"מה עם אימא שלך?" שאל כריס.
"לאימא שלי אין מילה בנושא," הוא ענה.
"אני מבין שאתם גרים במשפחה פטריארכלית," כריס מלמל.
"פטרי- מה?" דן נראה מבולבל. "מה אתה זורק מילים גדולות עכשיו," הוא העיר לכריס בעצבנות.
"תפתח מילון לפעמים," כריס אמר לו בחיוך וטפח לו על השכם.
"כן, כן, תמשיך לשחק אותה חכם גדול בשעה שאתה מקבל מספיק בכול המקצועות," דן עקץ אותו,
"אתה יודע מה זה?" הוא פנה לבראד.
"משהו שקשור למאפיה?" בראד ניסה לנחש וכריס התחיל לצחוק.
חזרתי לשולחן כדי לקחת מהם את ההזמנה והם המשיכו באותה שיחה.
"יש לי שאלה אלייך," דן פנה אליי.
"לא, אנחנו לא מוכרים את זה במסעדה," אמרתי לו בתשובה לשאלה שעדיין לא נשאלה. זאת היתה פליטת פה, ושוב הייתי נבוכה לחשוב שכריס יחשוב שאני מצותת להם.
כריס פרץ בצחוק. דן ובראד חייכו במקצת. פתאום המבוכה שלי התחלפה לגאווה על כך שהצלחתי להצחיק את כריס.
"החלטתם מה להזמין?" שאלתי אותם כשהצחוקים גוועו.
שלושתם זרקו הזמנות שונות ואספתי חזרה את התפריטים ואמרתי לדן, "זה משפחה שבה הגבר שולט על האישה ועל ילדיו,".
הצצתי לעבר כריס וראיתי אותו בוחן אותי לפני שהלכתי שם. הרגשתי מאושרת מזה שהצלחתי להצחיק את כריס ועוד שהצלחתי להיראות חכמה ולא מטרידנית שנועצת בו מבטים מרחוק. אולי אני לא נראית לו כול כך מופרעת עכשיו.
אני רק יכולה לקוות.
המשכתי לנסות להיראות עסוקה בזמן שכריס וחבריו המשיכו לשהות במסעדה אבל לצערי לא היה הרבה עבודה ומצאתי את עצמי יושבת עם קייסי ומדברת איתה על שטויות. לא נראה שכריס מגלה בי עניין מיוחד ולא ראיתי אותו מביט לעברי. הלב שלי קצת נצבט.
לקראת תשע ורבע, החבורה קמה, שמה כסף על השולחן ופנתה לצאת. הייתי ליד הדלפק כשכריס ניגש אליי בשעה שחבריו יצאו מהמסעדה ואמר לי, "התספורת מאוד מתאימה לך," הוא קרץ ויצא מבלי לתת לי להגיב.