What Difference Does It Make- פרק 13

יצאתי מאולם ההתעמלות בהליכה מהירה והתחלתי לצעוד לכיוון בניין הלימודים. המילים של דרלה, מישל וקייט התרוצצו לי בראש וגרמו לבטן שלי להתהפך באי נוחות; ראיתי איך שאר הבנות שהיו בחדר ההלבשה הקשיבו לשיחה שלנו והתבוננו בנו בעניין והרגשתי בושה אדירה. כול הבנות בשכבה שלי עכשיו יודעות שאני בתולה ושאפילו לא שכבתי עם כריס עדיין, הרי לא סתרתי את דרלה ולא אמרתי שאני לא בתולה.
הרגשתי חשופה ופגיעה מדי. לא אהבתי את תשומת הלב שהופנתה אליי בגלל שיצאתי עם כריס, לא אהבתי את העובדה שאנשים מדברים עליי ובהחלט לא אהבתי את העובדה שאנשים יידעו מה קורה בחיי הפרטיים ויחטטו לי במערכת היחסים הראשונה שלי.
בשעה שהייתי שקועה במחשבות וכמעט רצתי במעלה השביל לבית הספר, מעדתי על סלע קטנה ונפלתי בנפילה מרהיבה על האדמה. עצרתי את הנפילה עם כפות הידיים שלי והרגשתי איך הן נשרטות מהאדמה וצורבות.
"לעזאזל," מלמלתי כשהתיק נפל גם הוא על האדמה, נפתח וכול תוכנו התפזר על האדמה.
"את בסדר?" שמעתי קול מתקרב אליי וראיתי את בראד ניגש אליי. הוא זרק את הסיגריה שהיתה בידו והתכופף כדי לעזור לי.
"לא במיוחד," עניתי ושפשפתי את כפות ידיי על הבגדים שלי כדי לנקות אותן מגרגירי האדמה. ראיתי שגם אזור הברכיים של המכנסיים היו משופשפות כעת בלכלוך.
"היתה לך נפילה יפה שם," בראד חייך והתחיל לאסוף את הספרים שלי שהיו מפוזרות על האדמה.
"רק אל תספר לאף אחד," אמרתי לו.
"הסוד שלך שמור איתי," הוא צחק.
הרמנו יחד את המחברות והספרים והחזרתי אותם לתיק שלי. בראד עזר לי גם לקום; הברכיים שלי צרבו וידעתי שהן שרוטות.
"תודה," אמרתי לו.
"היה נראה שאת בורחת ממישהו," בראד אמר לי ושנינו התחלנו לפסוע יחד לכיוון הבניין.
"יש לך עין טובה," אמרתי לו. "הבנות נטפלו אליי קצת בחדר הלבשה," הודיתי.
"בנות?"
"מישל, קייט ודרלה," עניתי.
"אה," בראד אמר בידיעה שהוא מבין בדיוק למה אני מתכוונת. "הילדות הרעות של השכבה,"
הנהנתי.
"הן כלבות, אל תתייחסי אליהן," בראד אמר והדליק שוב סיגריה. "אפילו הבחורים לא מחבבים אותן".
"דווקא נראה לי שהם כן," אמרתי במרירות מסוימת.
"הן נותנות בקלות, בחורים לא יתנגדו לבחורות כאלו," בראד אמר ושאף מהסיגריה. "ויש להן מוניטין, אז אם אתה יוצא עם אחת מהן אז זה כאילו אתה הגבר ובתיכון כול מה שאתה רוצה זה להשיג את הבנות האלו שהן כביכול הרמה הגבוהה."
"רמה גבוהה?"
"זה מה שאירוני," בראד חייך אליי. "הן כביכול הרמה הגבוהה אבל הקטע שהן אלה שיעשו לך את הדברים שהבנות ההגונות לא יעשו…"
נרתעתי מעט מהרמיזה המינית הברורה של דבריו.
"אבל בסופו של דבר כול בחור מחפש את הבחורה הטובה, לא את הזנותית," בראד קרץ אליי ועזב אותי כדי להמשיך לעשן.
לא ידעתי איך לקחת את דבריו; האם יותר טוב להיות פופולארית וזנותית או הגונה ולא נגררת רק כדי להידחק לשולי החברה?

באותו ערב הלכתי לביתו של כריס. אביו ישב בסלון וצפה בטלוויזיה כשהגעתי. ירדתי למרתף ומצאתי את כריס בדיוק אחרי מקלחת; שיערו עדיין היה רטוב והוא לא לבש חולצה כשנכנסתי לחדרו.
"היי," הוא חייך אליי כשניגשתי אליו ונישקתי אותו. הוא הריח טוב. "אני מת מעייפות," הוא השתרע על הספה ומשך אותי אליו; הוא נישק אותי ברכות וידיי היו על חזהו החשוף, הרגשתי את עורו החם מתחת לכפות ידיי.
"עבדת?" שאלתי.
"היה הרבה עבודה היום…" הוא ענה ונישק את צווארי, ידיי טיפסו אל העורף שלו כשהוא המשיך לנשק אותי בכמיהה. הוא השכיב אותי על הספה וידיו גיששו אל מתחת לחולצה שלי והרגשתי את ידיו הקרות על בטני מה שגרם לי להצטמרר בעונג. הוא חזר לנשק את פי והרגשתי את לשונו חודרת אל פי ומלטפת את שלי. הלב שלי פעם במהירות ויכולתי להרגיש את הפעימות באוזניי. גופו היה על שלי והרגשתי את כובד משקלו עליי; ידיו המשיכו לגשש מתחת לחולצה והרימו אותה. ניתקתי את פי משלו והתנשפתי בכבדות כשהוא המשיך לנשק את צווארי בלהט.
"כריס," ניסיתי לעצור אותו. הוא המשיך לנשק אותי בלהט ולא נראה שהוא שומע אותי. "כריס, לא עכשיו" אמרתי שוב, קצת יותר בנחישות והדפתי אותו מעט מעליי.
לבסוף כריס ניתק ממני וידיי נשארו על חזהו, הודפות אותו מעט. הוא התנשף מעט ונראה שהוא מאוכזב לרגע אחד, אבל אז הוא חייך ואז קירב את פניו אל שלי ונישק אותי שוב, עכשיו ביותר רכות ואז הזדקף חזרה.
"את לא יכולה לעשות דברים כאלה," הוא אמר והתיישב חזרה כשהוא מעביר את אצבעותיו בשיערו בתנועה מתוסכלת. התיישבתי גם אני לידו ושילבתי את אצבעותיי בשלו וחייכתי. "יגיע יום שלא אוכל לעצור בעצמי…" הוא הביט בי.
נישקתי קלות את כתפו החשופה והשענתי את ראשי בכתפו.
"אני אף פעם לא-" התחלתי להגיד בשקט ומעט בביישנות אבל לא הצלחתי להמשיך את המשפט.
"אני יודע…" הוא אמר.
"זה רע?" הרמתי את ראשי והסתובבתי להביט בו. "זה מפריע לך?"
"לא." הוא ענה.
"כמה פעמים אתה עשית את זה?" שאלתי.
"זאת שאלה מכשילה," הוא אמר וצחק.
"למה?" הופתעתי.
"כי אם אספר לך, אז זה יתחיל להפריע לך ותתחילי לחשוב על זה יותר מדי," הוא אמר.
"לא נכון," התנגדתי אבל לא הייתי בטוחה אם הוא צודק או לא. "כלומר עשית את זה עם הרבה בנות?" שאלתי וקצת חששתי מהתשובה.
"ג'יימי," כריס נאנח. "למה זה משנה?" הוא שאל וניתק את אצבעותיו משלי והעביר אותן שוב בדריכות בשיערו.
"אתה יודע עם כמה אנשים אני שכבתי, אז זה רק הוגן שאדע עליך," אמרתי לו.
כריס צחק בעצבנות.
"10?" דחקתי בו.
"ג'יימי-"
"יותר?" לא ויתרתי. "פחות?" ניסיתי לבחון את פניו כדי להבין איך הוא מגיב למספרים.
"חמש בנות…" הוא אמר בסוף.
מיד הרגשתי הקלה מסוימת כי זה לא גרוע כמו שתיארתי לעצמי אבל אז פתאום זה הכה בי: כריס שכב עם 5 בנות שונות.
"מי הן?" שאלתי ישר.
"על זה באמת לא תקבלי תשובה" הוא חייך, נישק את הלחי שלי וקם מהספה.
"בנות מהשכבה?" שאלתי אותו בשעה שהוא הלך לארון והוציא חולצה ולבש אותה. הוא הוציא סיגריה מכיסו ותחב אותה לפיו. "אני רק רוצה לדעת שמות…זה לא יפריע לי," שיקרתי לו.
"לכול הגברים יש סודות, והנה שלי," כריס התחיל לשיר כשהוא מתעלם ממני. "בשל עברנו גיהנום וגאות,"
"לפחות תספר לי על שלוש בנות," אמרתי לו.
"אני בטח יכול לסמוך עלייך, ובכול זאת את מתחילה להירתע," הוא המשיך לשיר כשהוא מקפל את בגדיו שהו מפוזרים בארון. "מילים כבדות נזרקות לאוויר כול כך בקלות, אך עדיין הייתי זורק את עצמי מול כדור בשבילך"
"אתה רק גורם לזה להיראות יותר גרוע," הזהרתי אותו.
"אז מה זה משנה? אז מה זה משנה? זה לא משנה דבר, אבל עכשיו את כבר לא פה ואת בטח נראית זקנה הלילה,"
"אתה מאוד מעצבן" אמרתי לו ברוגז. הוא הביט בי וחייך כשהסיגריה הכבויה עדיין תחובה בפיו.

חזרתי הביתה בתשע בערב בכוונה, כדי שאימא לא תתרגז עליי שאני נשארת עד מאוחר ביום לימודים. מצאתי אותה יושבת בסלון וקוראת ספר כשמשקפיה יושבות נמוך על האף שלה. היא הרימה אליי את עיניה כשנכנסתי.
"השעה תשע," היא הודיעה לי.
"נכון," הסכמתי. "וזה מוקדם. את רואה כמה אני יכולה להיות צייתנית?" שאלתי אותה בקלילות ונכנסתי למטבח לחפש משהו לאכול. היא נכנסה אחריי.
"את יוצאת כמעט חודשיים עם הבחור הזה-" היא אמרה לי בשעה שחיפשתי במקרר לאוכל אכיל.
"כריס," הבהרתי.
"אני אמורה להיות מודאגת?" היא התעלמה ממני.
"מודאגת בקשר למה?" שאלתי והוצאתי לזניה קפואה שהיא הכינה אתמול והלכתי לחמם אותו במיקרוגל.
"אני לא רוצה שתתחילי לזלזל בלימודים כי את יוצאת עם בחור," היא הזהירה אותי. "יש לך תוכניות. יש לך את פרינסטון-"
"אימא, אני לא בחורה כזאת," קטעתי אותה ברוגז. "ואת לא צריכה להזכיר לי את התוכניות שלי".
"מה איתו? איפה הוא מתכוון ללמוד?" היא שאלה.
"לא יודעת, לא דיברנו על זה…" משכתי בכתפיי.
"איך הקשר יימשך כשתלכו למכללה?"
"זה בעוד שנה וחצי, כשזה יגיע, נחשוב על זה," אמרתי לה בתסכול והוצאתי בחזרה את הלזניה מהמיקרוגל והתיישבתי בשולחן לאכול.
"את פשוט מבלה הרבה זמן עם הבחור ואת מדאיגה אותי…אני רק לא רוצה שזה ישפיע על הלימודים שלך ועל העתיד שלך." היא המשיכה.
"זה לא ישפיע," הבהרתי לה. "פרינסטון עדיין בתוקף".
היא השתתקה והתיישבה מולי. היא הסירה את משקפיה ושמה על השולחן, והביטה בי ארוכות.
"מה?" יריתי כשהיא לא אמרה דבר.
"זה הבחור הראשון שאת יוצאת איתו," היא אמרה ולפתע זעה באי נוחות. "אני רק רוצה שתיזהרי, אל תעשי דברים שאת לא מוכנה אליהם-"
"אימא!" קטעתי אותה במבוכה אדירה. "בבקשה אל תעשי לי את שיחת הסקס!"
"אבל ג'יימי-"
"אני יודעת הכול משיעור חינוך מיני, מהאינטרנט ומהטלוויזיה. למזלנו כול הדברים האלה קיימים כדי למנוע את הסיטואציות האלה…בבקשה תפסיקי." אמרתי לה בלחיים סמוקות ובקושי הצלחתי להישיר אליה מבט.
"רק תגידי לי," היא אמרה לאחר רגע של שתיקה. "את והוא כבר-"
"לא," עניתי ישר מבלי לתת לה להמשיך. "אני שבעה…" הוספתי, קמתי כדי לשים את הכלים במדיח ואז הלכתי לחדרי כמה שיותר מהר מבלי להוסיף עוד מילה.