unforgettable-בלתי נשכח (הודעה+הצצה)

היי אנשים!!
אני ממש מצטערת שלוקח לי כל כך הרבה זמן להעלות א ההמשך של הסיפור…אם אתם עדיין קוראים אותו ואכפת לכם…כן, אני ממשיכה לכתוב אותו..
השבוע האחרון היה שבוע די מעיק וקשה מכל בחינה אפשרית והייתי כל כך שקועה בזה שלא התפנתי לדברים אחרים..
שוב אני ממש מצטערת..הפרקים הבאים כמעט מוכנים ואל תדאגו אני אעלה בקרוב את הפרק הבא ותוכלו לדעת הכל על רוז והחיים שלה..
אני מניחה שאני אעלה את הפרק הבא בשבוע הקרוב..בתקווה שהוא יהיה יותר טוב לעומת השבוע הזוועתי שהיה!!!

הנה הצצה קטנה לפרק:
יצאתי החוצה ולקחתי שאיפה גדולה של האוויר המזוהם שלנו והתחלתי ללכת לכיוון התיכון שלנו שהדבר היחיד שהולך להשתנות בו הוא השם הנוסף שייכתב על אנדרטת הזיכרון לכל תלמיד שלמד בבית הספר הזה ומת בזמן לימודיו.
אני הולכת. הרגליים שלי מרגישות את האדמה ואני מביטה אל עבר השמיים שענני סערה מכסים אותם. 'בחרתי יום טוב למות בו' אני חושבת לעצמי. רק השמיים יבכו.
חשבתי על עוד כמה דברים שבטח ייחשבו שטותיים בעיניים של כל אדם אחר, אבל היום, הדבר הכי קטן וחסר משמעות הוא מהותי בשבילי. כל פרט ביום הזה מעניין אותי. כל פרט ביום הזה הוא בעל חשיבות, קטנה ככל שתהיה.