Time lost will never return – פרק 7

"סליחה, לא הייתי צריך לעשות את זה…" אמר עומר אחרי שהתנתקנו מהנשיקה
"זה בסדר" אמרתי הלב שלי היה על 200 כל כך רציתי שהוא יניח את השפתיים שלו שוב על שלי אבל זה לא אפשרי, אולי הוא אוהב אותי… לא תפסיקי לחשוב על שטויות.
עומר יצא מהחדר ורוברט נכנס.
"היא תישאר כאן" הוא אמר כבר הבנתי על מי מדובר על האישה שנטשה אותי לטובת הגבר הדוחה הזה…
"שתלך לבית שלה"
"היא לא יכולה, היא לא גרה כאן"
"איפה היא גרה?"
"עדיף שתשאלי אותה" ענה והיא בדיוק נכנסה לחדרי.
רוברט יצא ושקט מחריש אוזניים שרר בחדר עד שפתחתי את פי ואמרתי לה:"לכי לבית שלך"
"אני לא יכולה" אמרה
"מה! צאי לי מהחיים עד שהצלחתי לעקור אותך מהחיים שלי את חוזרת"
"מתוקה שלי אני מצערת"
"אל תצטערי עבר הזמן שלך, כמה את רוצה?"
"זה מה שאת חושבת שאני רוצה כסף מהבת שלי בשר מבשרי?"
"זה מה שתמיד רצית"
"חוץ מזה אין לך בת יותר"
"תקשיבי לי רק לשנייה בבקשה" התחננה
"אני לא רוצה"
"לכי כבר"
"אני שונאת אותך"
היא יצאה מהחדר בשקט ואני פשוט התחלתי לבכות איך אני יכולה לעשות לה את זה אני כל כך רעה?
******
עברו שעתיים מאז שהיא הלכה, יצאתי מהחדר לארוחת הערב.
הארוחה עברה חלק, אני עדיין כועסת על רוברט מי הוא שיקרא לה ויכניס אותה לחיים שלי?
ישבנו מול הטלוויזיה ראינו חדשות, לפתע דיווחו על תאונת דרכים באזור שבו אנחנו גרים התחלתי לדאוג.
"אישה בהריון בערך בגיל 40 נסעה במונית והייתה מעורבת בתאונת דרכים, עדיין לא נמסרו פרטים נוספים"
"רוברט" גמגמתי
"הבנתי" אמר בלחץ ובמהירות
"לכי להתלבש" אמר
"עומר תכין את המכונית"
רצתי לחדר התלבשתי ירדתי במהירות.
נכנסנו לאוטו, התחלנו לנסוע ישר, כל הדרך התפללתי שזו לא היא.
הגענו התחלתי לרעוד ראיתי שתי מכוניות הפוכות גבר בערך בן 30 שם על האלונקה גבר כנראה זה הנהג מונית, היו הרבה אנשים מסביב ומחסום אבל הצלחתי לראות באוטו אישה והאישה הזאת היא