Time lost will never return – פרק 2

"אז את לירון המפורסמת" אמר בחור גבוה בעל עיניים ירוקות ועזר לי לקום מהרצפה.
"אני עומר" אמר
הוא מוכר לי..
"אני לירון" אמרתי
לילי הגיעה בריצה לכיוון עומר נישקה אותו ואמרה:"התגעגעתי אליך"
****
עטפתי את גופי במגבת לבנה ויצאתי לכיוון חדרי וראיתי שם ,לא אחר מאשר עומר שנגע במגירת החזיות והתחתונים שלי.
"מה אתה עושה!?" צעקתי.
"אם את רוצה להרשים גבר אני ממליץ לך לקנות משהו יותר סקסי" אמר בשעשוע.
"צא לי מהחדר!" צעקתי ונהייתי אדומה מרוב עצבים
פתאום עומר קם הלך לכיוון הדלת נעל אותה התקרב אליי והחזיק בידי חזק ואמר:"שלא תעזי בחיים שלך לצעוק עליי"
"עזוב אותי"
"ואם לא בא לי" ענה ומשך אותי לכיוון המיטה, הוא זרק אותי על המיטה החזיק בשתי ידיי בצדדים ואמר:" יפה לך אדום" ויצא מהחדר.
****
קמתי מהמיטה, וראיתי על ידי סימן כחול גדול מאתמול חבשתי את היד וירדתי לארוחת בוקר.
"אתה יושב במקום שלי" אמרתי לעומר
"זה המקום שלי" ענה
רוברטו הגיע והתיישב בראש השולחן כרגיל לידו עומר בצד בשני לידו לילי, ולידה ישבה אמא שלה תמרה.
תמרה היא אמא של לילי היא אישה קשה שכל הזמן לבד וזוממת מזימות רוברטו הזמין אותה לגור פה, אחרי שלילי ועומר התארסו.
"שבי" אמר רוברטו.
התיישבתי ליד עומר ובינתיים כשהמלצר הגיש אוכל לשולחן, עומר שם את ידו על ירכי ואז הרגשתי את זה עקצוצים ברגלי הרגשה שבחיים לא הרגשתי…
הזזתי את ידו מרגלי אבל הוא החזיר אותה, שוב ושוב עד שכבר הרגשתי בחוסר נעימות קמתי מהשולחן ורצתי לחדרי.