Time lost will never return – פרק 14+15
מנקודת מבט של לילי
היום הולכת להיגמר התרמית הזו לירון תמות ואני ועומר "נתחתן" היום אני הולכת להגיד לעומר מה שאני מרגישה כלפיו באמת אני לא אתן לו להתגרש ממני
*****
נכנסו לחדר של החתן והכלה אחרי הצילומים כולם היו נרגשים חוץ מעומר שנראה לי טיפה מעורער.
"עוד מעט החופה" אמרתי
"כן" מלמל
מנקודת מבט של לירון
הצטלמנו ועומר ולילי הלכו לחדר של החתן והכלה זה הזמן ללכת מפה בלי שאף אחד לא ישים לב, לפני שיגיעו כל האורחים.
נכנסתי לג'יפ שקנה לי רוברט ונסעתי למקום שלי הים
יצאתי מהג'יפ עם שמיכה כשבעיניי דמעות אני זונה חשבתי לעצמי, מסרתי את עצמי לגבר אסור, גבר נשוי, גבר שאני אוהבת והוא אותי לא למה? התחלתי לצרוח ולבכות יותר חזק הורדתי את נעלי העקב השחורות ורצתי לכיון הים ופתאום נתקלתי במישהו.
"היי לאן את רצה?" שאל אותי
הבכי שלי התגבר והוא שאל "מה קרה?"
הוא חיבק אותי ואמר "קוראים לי "עידו"
"אני לירון" אמרתי בבכי
"למה את בוכה?" שאל
"כי מי שאני אוהבת מתחתן היום" אמרתי
הוא הוציא פתק ורשם עליו משהו "אני יודע שעכשיו את עצובה אבל אם תשני את דעתך תתקשרי אליי" אמר
לקחתי את הפתק והבנתי מה אני צריכה לעשות "תודה" אמרתי נשקתי את לחיו ורצתי לג'יפ נסעתי לכיוון האולם אירועים סידרתי את עצמי ונכנסתי הרבה אמרו לי שלום ולא התייחסתי רצתי לעבר החופה והרב שאל:"האם מישהו מתנגד לאיחוד זה?"
"כן" צעקתי
התקדמתי לעבר החופה ואמרתי: "עומר אני אוהבת אותך!"
"לכי מפה מהר" אמר עומר
"מה? אני לא יכולה עומר" אמרתי
"עומר אל תעזוב אותי" התחננה לילי
פתאום נכנסו 5 אנשים חמושים ואחד מהם לא
"עומר" צעק האיש שנראה לי מוכר
"מי אתה?" צעק רוברט
"אני מצטער לירון" אמר והלך לעבר האיש ביחד עם לילי
"מה קורה פה עומר?" שאל רוברט
"שלום לך לירון" אמר האיש
"מי אתה?!" צעקתי
"אני אבא של עומר הבן זוג של אמא שלך" אמר
"מה! לך מפה עומר אתה….. הבן שלו של הבן זונה הזה!"
"תירגעי ומהר חמודה" אמר האיש
"לירון" אמר רוברט
בכיתי הוא הבן זונה שהרס לי ולאמא שלי את החיים
"מה?!" שאלתי את רוברט
"אני צריך להתוודות" אמר
"אני אבא שלך" אמר
"מה אתה ממש לא אבא שלי"
"מה קורה פה עומר?" צעקתי
עומר התקרב אליי ואמר:"אני עומר הבן שלו נכנסתי לבית של רוברט כדי להרוג אותך ולנקום"
"לנקום? על מה!" שאלתי
"את אמא שלך והאבא הזה שלך הרגתם את אשתי" אמר אבא של עומר
"היא לא אשמה!" צעק רוברט
"עומר איך עשית לי את זה?" בכיתי
"אני שונאת אתכם!" צעקתי ורצתי החוצה פתאום שמעתי ירייה חזרתי וראיתי את רוברט ואבא של עומר מדממים
"אבא!" צעקתי
תגובות (1)
מבולבל ולא מובן אבל יפה