this is the end…-פרק 14

*~*~* כעבור שבוע *~*~*
עדיין לא סלחתי לעומר, הוא לא יכול שנייה אחת להיות עם הזונה הזאת ואז אחרי זה לחזור אליי כאילו לא קרה כלום, אני לא עומדת לסלוח לו לעולם.!
בינתיים הוא ממשיך לנסות להסביר לי ושאני יסלח לו, אבל אני לא. סולחת.
לדעתי הוא הפסיק כבר לנסות אבל מי יודע, זה עומר!
"בוקר טוב" אמרתי לגיא שישב בסלון.
"בוקר" אמר.
"תגיד מה קורה בינתיים בתל אביב?"
"יש כבר פחות טילים אבל עדיין יש סכנה שיתקפו"
"אהה" אמרתי והלכתי לשתות את הנס של הבוקר, יצאתי איתו החוצה לחצר וישבתי על אחד מהכיסאות שיזוף… אלה שאני ועומר ישבנו עליהם פעם מחובקים לפני שהוא בגד בי…
האמת זה לא שאני כבר לא אוהבת אותו יותר, פשוט הוא בגד באמון שלי, ואמון זה חד הדברים הכי חשובים בזוגיות… חשבתי ושתיתי את הנס תוך כדי, עד שמישהו העיר אותי מהמחשבות שלי.
"הי! את יובל!!" מישהו צעק לי מאחורה, הסתובבתי, וזה היה אלעד.
"היי ואתה אלעד"
"חח כן, אני פה לבד ומשעמם לי רוצה לבוא?" הנהנתי ויצאתי לכיוונו, כשהגעתי אליו נתתי לו נשיקה בלחי והתחלנו ללכת.
"אממ לאן הולכים?"
"לאן שבאלך כפרע" ענה כמו איזה ערס וצחקתי.
"לאן שבאלי? באלי הביתה"
"מה את לא גרה פה?"
"לא אני תל אביבית מותק"
"וואה וואה למה נכנסתי…" אמר כאילו בשקט כדי שאני ישמע ונתתי לו מכה בכתף.
"אוקיי עכשיו ברצינות לאן?"
"חכי ותראי" אמר והמשכנו ללכת, הדרך עברה בשקט מצד שנינו.
הגענו לאיזה בית גדול אחד.
"שלך?"
"כן" ענה בפשטות ופתח את הדלת.
"וואו איזה גודל… ואיזה יופי!" אמרתי.
"חח טוב בואי החוצה משעמם בפנים" אמר ויצאנו החוצה, האמת בחוץ יותר יפה מבפנים! הכל מעוצב, והכל ירוק כזה! ובאמצע הייתה ברכה גדולה, מזה גדולה, גדולה זאת לא מילה!
"וואו" זה רק מה שאמרתי, הוא צחק והוריד חולצה.
"יאללה את באה?"
"ככה?!" "מה רע? את רוצה אני יביא לך בגד ים?"
"נראלך?! וגם אם כן, מה עם החלק העליון?"
"לעע, את החלק העליון לא צריך לחסות" הוא אמר ונתתי לו כאפה.
"אוקיי אוקיי מצטעררר נחזור לבית שלך" אמר וצחקנו, הלכנו שוב לבית שלי ולבשתי את הבגד ים, אף אחד לא היה בבית חוץ מעומר -_-…
"לאן?"
"לבלות." עניתי מהר ויצאתי.
אלעד חיכה לי מחוץ לבית בכניסה בחצר האחורית, הלכנו שוב לבית שלו והינו בבריכה, היה כיף ;)
"טוב אלעדיי היה כיף :)" אמרתי לו וחייכתי.
"כן, ניפגש מתישהו שוב" אמר והוא ליווה אותי לדלת.
"אהה ורציתי להגיד לך עוד משהו" אמר.
"מה רצי.." לא הספקתי להשלים את המשפט והוא כבר נישק אותי, אין לי בעיה עם אלעד, אבל אני לא נראלי אוהבת אותו… אבל תמיד אפשר לנסות, מקסימום לא הולך :)
"למה זה היה?" שאלתי בחיוך כשהתנתקנו.
"זה היה בגלל זה שמהרגע הראשון שראיתי אותך, התאהבתי בך, אבל אז היה לך חבר, ועכשיו לא אז חשבתי שאולי נוכל להיות ביחד" אמר יואוו איזה חמוד חחח…
"אממ… אני חושבת שאפשר לנסות" אמרתי וחיבקתי אותו.
"ביי"
"ביי"
הלכתי הביתה חושבת על מה יהיה, נראלי דווקא בסדר… אני אדבר עם רומי! הלוואי שהיא כבר בבית!
הגעתי הביתה ועליתי לחדרי להתקלח, התלבשתי ויצאתי, ראיתי את רומי על המחשב.
"היי רומוש"
"היי, איפה היית?! חיפשתי אותך" אמרה והסתובבה אליי.
"אוקיי אז הייתי עם אלעד, את זוכרת אותו? וקיצור הוא נישק אותי, כדאי לי להמשיך להיות איתו?"
"אממ איך שבאלך כאילו, זה תלויי מה את מרגישה, וגם אם אתם תהיו ביחד אתם תהיו זוג מאוד יפה"
אמרה וחיבקה אותי.
"טוב את באה לאכול צהריים?" שאלה רומי והנהנתי.
ירדנו למטה וישבנו בשולחן עם ניב ויואב.
"אז אחותי מה קורה איתך?" שאל יואב.
"בסדר" עניתי מהר והתחלתי לאכול, מה?! אני גוועת!!!
סיימנו לאכול ועליתי למעלה עם רומי, "רומי תגידי, מה דעתך אם…."
"אם נעשה היום מסיבת פיג'מות?" שלה וצחקתי, והאמת זה באמת מה שרציתי לשאול, המסיבות פיג'מות שלי עם רומי הכי כייפיות!
**כעבור שעתיים**
בחרתי לנו סרט ורומי הביאה פופקורן וכל מיני חטיפים, שלא ידעתי שיש לנו בכלל!
"אוקיי אני מדליקה" אמרתי והדלקתי את הסרט אימה ששמתי, אני ורומי אוהבות לפחד בזה חחח לפעמים
אנחנו גם צורחות חחח, כן אנחנו חולות נפש.
'אעאעא' צרחנו כי הילדה הסתומה הזאת שבסרט הצפויי נכנסה לחדר ושמה תקפה אותה הרוח!
"מה קרה?!" ניב נכנס לחדרינו בלחץ, הוא הסתכל מה קרה ואז אמר: "אהה חחח אתן שרוטות באלוהים"
"אחותך שרוטה" רומי אמרה לו ואני נתתי לה כאפה חלשה והם צחקו.
"חה חה מצחיק מאוד" אמרתי והם רק צחקו עוד יותר.
"מה קורה פה?" גיא שאל ונכנס גם הוא.
"יופי בוא גם אתה, זמן לצחוק על יובל" אמרתי והוא גיחך והלך.
"טוב הלכתי, תהנו מהסרט ה'מפחיד שלכן" אמר והלך.
"תתעלמי ממנו" אמרתי לרומי והיא צחקה. המשכנו בסרט וכשסיימנו התחלנו לרכל על כול מוחעחעחע…
"אהה רומי בסוף לא סיפרת לי, מה קורה איתך ועם אלירן?"
"אהה בסוף לא הלך…"
"ואם את מחפשת מישהו, לאלעד יש חברים" אמרתי לה והרמתי גבה, וצחקנו.
העברנו ככה את כל הלילה עד שהלכנו לישון בשלוש לפנות בוקר, למי יש כוח ללילה לבן?!
"בוקר רומייי! קומיי!" זרקתי עליה כרית והיא קמה.
"עדיין יש לנו מה לעשות את זוכרת?" שאלתי אותה והיא הנהנה.
"פנקייקים!!!" צעקה ואני צחקתי. היא הלכה לצחצח שיניים, בינתיים נכנסתי לפייסבוק, מזמן לא עשיי את זה.. היו לי מלא מלא מלא התראות, מה לעזאזל?!….