this is the end…-פרק 13

** כעבור יום**
קמתי לפני רומי היום וירדתי למטה לשתות נס.
"תכיני לי גם" יואב אמר כשהוא יורד במדרגות.
"בוקר טוב גם לך" אמרתי בציניות והוספתי מים בקומקום.
"בוקר טוב" אמר ונישק לי את הלחי.
"אחח זה כאב! יש לך קוצים!" אמרתי ושיפשפתי את הלחי.
"חחח לא נורא תתמודדי אני יודע שאת יכולה" אמר והדליק את הטלויזיה.
"הנה הנס שלך" אמרתי והבאתי לו את הנס וישבתי לידו על הסלון.
בינתיים גם גיא ירד ויצא שגם לו הכנתי נס משיעמום! אין ספק שסרטי אקשן הם סרטים שממגנטים אליהם בנים! כי איך שהוא ירד הוא הסתכל על הטלויזיה ואמר לי תוך כדי להכין לו נס.
"הנה הנס שלך" כן. גם לי יש דה ז'ה וו…
"תודה" אמר ולא הוריד את העיניים מהסרט. גם עומר וניב ירדו וכן כן.. גם להם הכנתי נס! אני משועממת!
טוב נמאס לי אני הולכת להעיר את רומי!
"הנה הנס שלכם" אמרתי ונעמדתי להם מול הטלויזיה כי הם לא הגיבו.
"אוקיי, תקשיבו לי טוב טוב, זאת פעם אחרונה שאני מכינה לכולכם נס!! ואתם תקועים פה לגמרי!" אמרתי והם רק צעקו לי לזוז.
"איזה תינוקות" אמרתי וגילגלתי עיניים, עליתי לחדר שלי ושל רומי והערתי אותה! זאתי ישנה כמו בול עץ!
התארגנו ואני לבשתי את זה: (ברציתי להוסיף) , התאפרתי טיפה וירדתי למטה, בזמן שרומי התארגנה.
"לאן?" שאל עומר, שסוף סוף הרים מבט, הפעם מהכדורגל -_-… (אני יכולה לנדור לכם שאם הבנים היו יכולים, הם היו מתחתנים עם הכדורגל..).
"למה קמת?" שאלתי בעוקצנות, למה מה קרה? ראה אותי עם מכנס קצר נדלק?!
"למה את ככה?"
"איך ככה?" שאלה רומי שהגיעה משום מקום.
"שום דבר" אמר לה טיפה בעצבנות ואז לחש לי באוזן "חכי חכי" גילגלתי עיניים ואז הוא נתן לי מכה בתחת החצוף! הוא התיישב שוב על הספה מרוצה מעצמו, הלכתי כאילו להביא לי מים וכשחזרתי לכיוון רומי נתתי לו את הכאפה של החיים שלו, וכולם הסתכלו עליי.
אני ורומי מיהרנו לצאת, נהגתי באוטו וכשהגענו שאלתי אותה:
"אוקיי מוכנה לפגוש חברת ילדות?" היא הנהנה בהתרגשות.
נכנסנו לבית קפה וראיתי אותן ואת רומי ממש מתרגשת! בעצם כולם התרגשו!!
"חח אני פתאום מרגישה טיפה לא קשורה!" אמרתי והן צחקו.
"טוב שנזמין?" שאלה ירדן.
"בסדר" אמרתי לה והזמנו את הדברים, ישבנו איזה חצי שעה בבית קפה והשלמנו טיפה פערים.
"אז מי רוצה לצאת לסיבוב שופינג?" שאלה רומי וכולנו הסכמנו איתה ויצאנו.
"חכו! יש לי סבלים" אמרה שיר והתקשרה לאיזה שני בנים כנראה.
"למי את מתקשרת?" שאלה טופז.
"לאלי נתן וגל" ברגע שהיא אמרה את השמות האלה העניים שלי ושל רומי נפערו ופשוט רצינו לראות אם אלה באמת הם, ואם כן, מה הן לעזאזל עושות איתם?!
ירדן:"מה קרה?"
אני:"מה הקירבה שלכן אליהם?"
שיר:"חבר שלי זה אלי וכל השאר רק ידידים טובים"
רומי:"אהה" אמרה בהבנה, אבל עדיין הייתה נורא לחוצה.
אני:"וואו איזה חולצה מהממת, נכון? או לא? בואו!" אמרתי מהר ומשכתי אותן לכיוון החנות הכי קרובה שהייתה שם, מנסה לגרום לזה שלא נפגוש אותם.
טופז:"משהו קרה?"
אני:"לא!"
ירדן:"או..קיי" עברה חצי שעה, אבל כמו שאומרים, אי אפשר לדחות את הקץ פגשנו אותם בסוף,
הם הסתכלו עליי עצבניים ואני עליהם, אבל המבט שלי היה שונה, המבט שלי היה של שנאת מוות, פשוט רציתי לחנוק כל אחד ואחד מהם! ולעומתי המבט שלהם היה.. שנאה מזוייפת כזאת, וכמו שהם באמת אמרו, רק ל-נ-ק-מ-ה!
הסתכלנו אחד על השני משהו כמו חצי דקה, שיר כנראה שמה לב וגררה אותי משם לאיזו חנות.
"תגידי את מכירה אותם?"
"כן…" אמרתי.
"איך?" היא הייתה נראית להוטה לשמוע.
"אממ.. עזבי אני לא יכולה להגיד לך, כנסיים את היום הזה לא יהיה לך חבר בגללי ואני לא רוצה את זה"
"אז תעשי כן ולא עם הראש" היא אמרה והנהנתי.
"הוא ניסה לבגוד בי איתך?" עשיתי סימן של ככה ככה כזה עם היד, למזלי היא לעולם לא תעלה על זה!
"הוא נפגש איתך בים?" 'רגע! איך היא יודעת?!' הנהנתי בלית ברירה.
"הוא היה שם עם גל?" שוב. הנהנתי.
"הם ניסו לגרום לך נזק.. כלומר את יודעת למה אני מתכוונת, אני לא רוצה לומר את המילה" הנהנתי והיא הייתה נראית פגועה, אבל כאילו… כאילו היא ידעה על זה!
"תגידי יש מצב את ידעת על זה?" היא הנהנה בראשה בעצב.
"אוקיי תספרי"
"מה?"
"מה הוא עשה לך?!"
"אוקיי הכל התחיל בזה ש…"
~פלאשבק~ (מה ששיר מספרת ליובל)
—נק' מבט שיר—
זה היה בביתי, ליד הים. אלי ישן איתי היום, אני אוהבת אותו! 3>
"לאן אתה יוצא?" שאלתי לי לתומי כשהוא יצא יחסית מוקדם בבוקר, הוא העיר אותי עם הרעש שהוא עשה.
"שומקום"
"אז למה קמת?"
"סתם"
"ועכשיו את האמת"
"אל תתערבי טוב?" אמר ויצא. התלבשתי מהר וציחצחתי שיניים ממש בזריז ויצאתי אחרי שתי דקות.
ראיתי אותו מחכה לחבר שלו, גל.
'לאן הם הולכים?!' התחלתי לחשוב וכשהם לא ראו יצאתי מהבית ועקבתי אחריהם.
הם עצרו ליד איזו נערה אחת שבאה להנות קצת מהים כנראה… 'מה הם עושים?!' נבהלתי כשראיתי אותם מתחילים לריב איתה ולהתקרב אליה.
"אלעד?" התקשרתי לידיד מאוד טוב שלי.
"תביא איתך שני חברים חזקים וטוסו עכשיו לחוף שקרוב לבית שלי"
"אוקיי אבל מה קרה?"
"פשוט בואו!" אמרתי וניתקתי.
'או מיי גאדד הם מתחילים למשוך אותה, נווו אלעד איפה אתה?! טוב נו מקסימום אני אבוא לשם' התחלתי לחשוב ובדיוק אלעד ועוד שני חברים שלו עברו שם והצילו את הנערה.
תודה לך אלוהים!! 'אבל מה אני אמורה לעשות עכשיו, להתנהג כאילו לא היה כלום?!'
~סוף פלאשבק~
**נק' מבט יובל**
"וואו, אז.. אז את ידעת ל הזמן ולא העפת אותו?" שאלתי, היא הנהנה, ראו שזה קשה לה…
"אה, ואיך שכחתי! את הצלת אותי! תודהה!" אמרתי וקפצתי עליה בחיבוק, הסיפור לקח לפחות עשר דקות, אז פתאום אלי הגיע ושאל: "מה קורה בנות?" כאילו לזרז אותנו לעוף משם.
"עכשיו?" שאלתי אותה בשקט והיא הנהנה. יופי, עכשיו אני לוקחת פיקוד על העניינים, תבינו עכשיו ;)
"מה איכפת לך?!"
"מה מה איכפת לי, שעה אתן פה!!"
"כן עכשיו תחלק בשש מאוד ותכפיל בעשר, מה יצא לך?"
"עשר דקות"
"פשש יפה לערס כמוך, לפחות למדת כמה זמן אנחנו פה"
"תעופי לפני שאני יעיף אותך"
"מותק, אני לא מפחדת ממך, מתי תבין את זה?!"
"מה כבר שכחת איך בכית לפני שבוע?"
"מתי?!" אמתי 'מתפעלת'
"כשאני וגל הינו איתך בים!"
"ומה עשינו שם?!"
"באנו לשם לנקום באחים שלך!!!" צעק את זה ואז כל החנות כבר שמעה.
"אתם מה?" שאלה שיר 'בהפתעה' חחח הוא נפל בפח!
"כלום"
"אתה חתיכת מפגר!" אמרה ונתנה לו סטירה ומשכה אותי משם. עשיתי לו בסוף להתראות כזה עם היד.
נראלי עוד דקה הוא היה מתפוצץ חחח…
"מה קרה?!" שאלה טופז בהתפעה ובאה אחרנו וכך גם רומי וירדן.
"סתם העפתי את אלי" אמרה אחרי שיצאה מהדמות של ה-'נפגעת ובוכה'.
"אהה בגלל ה-" אמרה ולא באה להמשיך.
"כן ואתן יודעות מה מסתבר? שהיא זאת מי שהייתה בים"
"מה?!" שאלו ירדן וטופז ביחד.
"אויי איזה מסכנה…"
"לא נורא, זה היה וזה עבר, ואחר כך אחים שלי וחבר שלי הרביצו להם אז לא משנה… ואני לא יודעת מה איתכם, אבל אני רוצה להתחיל לעשות שופינג!" אמרתי והן הנהנו וצחקו.
הינו מלא זמן בקניון וגם הצטלמנו מלאא.
נפרדנו מהבנות ואני ורומי חזרנו הביתה עייפות.
"מה קורה אחותי וחברה שלה הלבושות בצורה חשופה ?" שאל ניב ואני ורומי צחקנו.
"עייפות" אמרתי ועלינו למעלה.
"אוקיי השעה רק שש, זורם לך להגיע לג'קוזי?" שאלתי את רומי והיא הנהנה, החלפתי לבגד ים הצבעוני שלי ויצאנו החוצה לג'קוזי. התקדמנו לעבר הג'קוזי אך להפתעתנו הוא פעל והיה מלא, וגם מישהו היה בפנים… רגע מי זה?!… לא זה הוא!!! רומי ישר הסתכלה עליי ואני מרוב זה שהייתי עייפה, לא האמנתי למראה עיניי, פשוט העדפתי לא להיות פה, פשוט נתתי לגופי ליפול ארצה וליבי החל לפעום יותר לאט…
**נק' מבט רומי**
"עומר!!!" צעקתי לו שרק עכשיו הפסיק להתנשק עם הבחורה הזאת.
"רומי!" הוא קרא בהפתעה.
"תראה מה עשית!" אמרתי והצבעתי על יובל. הוא ישר קם לבדוק מה איתה.
"זה לא אני עשיתי נכון?" הוא שאל, זה עומר, לא יכול לסבול ייסוריי מצפון.
"לא זה לא אתה, זאת אני!" צעקתי עליו בציניות.
"מה הולך כאן? יש לך חברה ולא אמרת לי?!" שאלה הפקאצה ההיא…
"אין לנו זמן לזה עכשיו את מוזמנת ללכת" אמרתי והיא הלכה בעצבים.
"נו עומר! תעשה משההו!!"אמרתי והוא הרים אותה לליד הבריכה, הוא התחיל להשפריץ עליה מים.
היא התעוררה!
"מה.. מה קרה לי?" שאלה.
"התעלפת" אמרתי, היא הנהנה קלות ואז הסתכלה על עומר ונזכרה מה קרה.
"זה לא היית אתה נכון?" שאלה ועומר לא הגיב.
"אני לא מאמינה עלייך!" צעקה ודחפה אותו למים, אני גיחכתי על עומר שנייה ואז הלכתי אחריה.
היא בכתה.
עומר בא והתחיל להכחיש את זה, אבל יובל, יובל כשמישהו בוגד בה, זה לא טוב.