The lost Diamond -הקדמה

לי- בת 18,יש לה 2 אחיות לאחת קוראים לינוי והשנייה שיר תאומות בנות 16 ,ההורים גרושים ,חיה אצל אבא שלה , יש לה יופי מיוחד עיניים תכולות אפורות,שיער שחור גלי וטיפה מתולתל ,רוקדת מאז שהיא זוכרת את עצמה .
דורין- החברה הכי טובה של לי ,בת 17.5 ,שיער מתולתל ,עיניים ירוקות ,בלונדינית ,בת יחידה
דניאל-החבר של לי בן 18 ,שרירי עם קוביות,מתאמן ,עיניים חומות בשמש נראות ירוקות ,חולם להיות כדורסלן מצליח ,אחות מאומצת בשם שירה
רון-החבר הכי טוב של דניאל,בן18.5,חכם מאוד אבל לא חנון ,עיניים חומות בהירות ,שיער חום שחור ,שחקן כדורגל מצליח .
לא,לא,זה לא יכול להיות צעקתי מפוחדת עד מוות ,מלאה בזיעה קרה ששטפה את גופי מכף רגל עד ראש אך משום מה לא הרגשתי אותה בכלל הרגשתי רק גלי חום שמציפים אותי וחיוך שטני ומרושע שרדף אותי ,אותו חלום בלהות שחוזר על עצמו יותר מידי בתקופה האחרונה ..
התעוררתי ובדקתי את השעה הפלאפון העיר את החדר לפחות בצורה כזאת שיכולתי לראות מה אני עושה ולא להתנגש בקיר ,השעה הייתה 3:00 לפנות בוקר אבל מה שהצליח להרגיע אותי לפחות כדי שאני יוכל שוב לחזור לדופק נורמלי זאת התמונה שלי ושל חבר שלי דניאל ,התמונה האחרונה שלנו לפני ..לפני שהוא נעלם ..כן פשוט יום אחד היינו במסיבה של החבר הכי טוב שלו ,רון ,חגגנו לו לפני הגיוס והוא פשוט לא חזר הביתה ,הפסקנו לצפות מהמשטרה שתעשה משהו בעניין ,הם כל הזמן חוזרים וטוענים שלפי החוק הוא בוגר והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה ושאין סיבה כדי לפתוח תיק ולחקור ,אבל אני ,אני יודעת שמשהו פה מוזר ,משהו כאן לא מסתדר .
קמתי לשטוף את הפנים ואז ראיתי הודעה מרון הודעה שהקפיאה לי את הדם
"לי ,אני חושב שאני יודע מה קרה לדניאל " היה כתוב שם
בלב הולם בפראות כתבתי במהירות :"איפה אתה ?"
אחרי חצי דקה בערך הגיעה תשובה "עוד 5 דקות אצלך "
"אוקיי ,אני מתארגנת ויורדת"
המחשבות התחילו לרוץ בשיא המהירות מחשבה רדפה מחשבה וכבר התחלתי לדמיין את הגרוע מכל אבל אז אמרתי לעצמי לי מספיק עם זה והבעה נחושה עלתה על פניי ומחשבה אחת בלבד מילאה את גופי הרועד אני חייבת למצוא אותו