The little things in love -סיפורי ערסים פרק1

אני אור בת 16 מתל אביב..

הכרנו שיצאתי למועדון בפעם הראשונה בחיי ולא הרגשתי שייכת אז יצאתי לעשן..
"את חדשה בקטעים האלו נכון?"
" תיהיה מועיל תביא לי מצית, שכחתי את שלי בפנים " ..
" שאלתי שאלה לא להתחמק " והוציא מצית מהכיס..
"כן, חדשה פעם ראשונה במועדון, עד כדי כך רואים? "
" את לא שייכת לכאן יש לך פרצוף של ילדה טובה מידי " הוא ענה..
"איך קוראים לך בכלל?"
"אורי דהן נעים מאוד ולך?" וחייך חיוך כובש הוא היה ממש חתיך לא ידעתי אם אני אמורה לפחד כי אני מדברת עם מישהו זר או אמורה להתנהג כרגיל..
"אור " עניתי בחיוך..
" שם יפה יש לך בסך הכל רק חסר ה'י' בסוף והוא מושלם " .
" פוזאיסט " מלמלתי וגלגלתי עיניים.
הוא גיחך ופלט בשנייה..
" בואי נחזיר אותך לבית אין לך מה לעשות במקומות כאלו, ואיך בכלל חבר שלך מרשה ?! "
" חבר אין לי, ובאתי לנסות גם לי מותר " חייכתי חיוך תמים.
" בואי בואי … "
התהלכנו לכיוון האוטו שלו וכמו שהוא אמר הוא החזיר אותי לבית.. שניה לפני שירדתי מהאוטו הוא שאל בביטחון..
" בן אדם נותן לך טרמפ לבית לא תתני לו את המספר שלך ?"
" תצטרך להתאמץ קצת יותר " קרצתי וירדתי במהרה מהרכב.
פתחתי את הדלת של הבית אמא ישנה בבית משהו פה מוזר, אני בת יחידה.. אבא נפטר, ואמא רוב הזמן בעבודה או בטיסות עסקים..
ככה שיוצא מצב שאני הרבה פעמים לבד בבית אני גרה בבית קרקע עם בריכה, חצר, וליד החדר יש לי גם מטבחון קטן.. ומטפלת שבאה מהבוקר עד הצהריים ודואגת להכין לי ארוחות ולנקות והולכת קוראים לה שרית ואני ממש ממש אוהבת אותה היא כמו אמא שניה בשבילי..
עליתי לחדרי החלפתי בגדים ונכנסתי לישון עוד יומיים נפתחת שנה חדשה ללימודים אני כבר בכיתה יא'.