The light and the dark. ep four

בפרק הקודם:
"שום סיבה" הוא אמר בלי קול והלך מהר.

פרק 4:
הבטתי בו הולך. לא הבנתי מה הרגע קרה. המשכתי ללכת והגעתי אל אולם גדול.
זה היה אולם הכניסה. ראיתי 2 בחורים בדלת הכניסה. הם נראו זרים לגמרי.
"אמרתי לך שאנחנו צריכים להיזהר!" אמר הראשון. בעל שיער חום ועיניים שחורות.
"בסדר בסדר תירגע הבני אדם האלה לא יזכרו את זה אני בטוח!." אמר השני
בעל שיער בלונדיני ועיניים ירוקות נוצצות. הבטתי בהם סקרנית 'בני אדם?'
חשבתי. ככה הם מדברים אל אנשים שלא קשורים לממלכות..האלה שלהם?
המשכתי לחשוב ופתאום הם שמו לב אליי. הם חייכו נבוכים ואמרו "אנחנו מצטערים
נסיכה לא ראינו שאת כאן". הבטתי בהם קצת מעוצבנת אבל גם קצת מבולבלת.
'למה כולם קוראים לי נסיכה? למה כל זה קורה בלי שהסבירו לי משהו מועיל.'
חשבתי. ופתאום הבלונדיני צחקק "טוב מאז שנולדת נבחרת להיות נסיכה. ולגבי השאר..
אין לי מושג למה הם לא מסבירים לך את זה." הוא אמר ממשיך לצחקק.

הבטתי בו מודהמת. 'איך הוא?…' התחלתי לחשוב אבל אז הוא קטע את מחשבותיי ואמר.
"יש לי יכולת לקרוא מחשבות. אני מצטער אם נכנסתי לפרטיות שלך נסיכה."
הוא חייך חיוך קצת זדוני שניסה להסתיר. הבטתי בו מופתעת "קורא מחשבות?"
אמרתי לעצמי "זה…אפשרי? זה לא רק בספרים?" שאלתי מהססת.
"כמובן שלא! כמו שיש חדי קרן! ושדים! ומלאכים!" אמר הבלונדיני.
הנער עם השיער החום הכניס אגרוף במהירות לפרצוף של הבלונדיני.
"תשתוק! אנחנו לא צריכים לדבר על דברים כאלה מולה!" הוא אמר בעצבנות.
הבטתי בהם. לא יכולתי לזוז או לדבר. לא ידעתי אם הם צחקו או היו רצינים.
אבל הייתה לי הרגשה מוזרה. שדים? מלאכים? כמו מה זה מזכיר לי..

"בכל מקרה" אמר הבלונדיני "אנחנו כאן כדי לעזור לך ולנסיך אדווארד להתאמן
למלחמה!." הוא הביט בי בחיוך. אבל הנער עם השיער החום הביט בי באי עניינות.
"שמי ברייק. אני אלמד אותך איך להשתמש בכשפי אור להתקפה. וזה ניק.
הוא ילמד את הנסיך אדווארד." הוא אמר. הבטתי בו והנהנתי.

השעה הייתה כבר די מאוחרת. ניפרדתי מהמורים לשלום "לילה טוב נסיכה"
אמר ברייק ונישק את ידי בחיוך פלרטטני. והלכתי לחדרי.
התלבשתי בכותונת לילה ונכנסתי למיטה. אך לא הצלחתי להירדם. המחשבות
הירהרו בראשי. מלאכים…שדים…אור…וחושך… הפכים שונים לגמרי.
אך שונים בצורה מושלמת. שונים בצורה ששניהם יכולים להתחבר.
כמו יין וייאנג. אבל יש אנשים אחרים שחושבים שהם שונים בצורה שהם
לעולם לא יוכלו להיות יחד. שונים בצורה שהם חייבים להיות אויבים.
לא היה לי מושג איך חשבתי על זה ומאיפה הגעתי לזה. אבל הייתה לי הרגשה
טובה כשחשבתי על זה. נרדמתי מהר. ולמחרת בבוקר התחילו השיעורים.

סידני הובילה אותי החוצה אל שדה גדול. ראיתי מרחוק את אדווארד.
הוא עמד שם ודיבר עם המורים שלו. נעצרנו וראיתי 3 אנשים.
היה שם את ברייק. מישהי זרה. ו…האיש הזקן? זה ששלח אותי אל חדר המלוכה!
הבטתי בהם מופתעת. הזקן חייך ואמר "תצטרכי ללמוד שלושה סוגי כשפי אור.
1. קסמי התקפה. שזה ילמד אותך ברייק. 2. קסמי הגנה. שמלודי תלמד אותך.
3. קסמי הבסיס. שאני אלמד אותך." הזקן חייך והמשיך לומר "השיעור הראשון
בכל יום יהיה קסמי הבסיס. השיעור השני יהיה קסמי הגנה. והשלישי יהיה התקפה."
הוא אמר והוציא מקופסה מקושטת יפה. מוט זהב עם שני כדורי בדולח כחולים בקצוות
של המוט. הוא הושיט לי אותו. "זה יהיה עזר הכישוף שלך. כשנסיים את האימונים
לא תצטרכי להשתמש בו." הוא אמר.

'אימונים..' חשבתי לעצמי ונאנחתי. השבוע הזה הולך להיות ארוך.
ולחשוב שהוא רק התחיל.

עוד בהמשך.