The girl dreams פרק 1

פרק 1

"זה מתחיל עכשיו." אחותי הקטנה קייסי צעקה.
רצתי לסלון, רק לראות את הפנים שלו על המסך עשה אותי הבת אדם הכי מאושרת בעולם, אולי בכל הגלקסיה.
התיישבתי בספה ליד קייסי , רואה את התוכנית של ריצארד גריסון.
"זה מתחיל, זה מתחיל עכשיו." קייסי צעקה בשמחה, היא מעריצה אותו יותר ממני אולי בטיפה.
"תקבלו את ג'ק רוק במחיאות כפים סוערות."שמעתי את ריצארד קורא ,ואני רק מסתכלת על המסך בהתרגשות רק לראות אותו.
אני מוזרה ואני יודעת שלא לא נורמלי להיות כך, אבל אני אוהבת לעריץ אותו הוא שינה את חיי בדרך המוזיקלית שלו.
"תודה ריצארד "הוא הודה לו והתיישב מולו.
ואני כמו תמיד מופתעת מרוב היופי הקורן של הגוף המוצק והשרירי שלו, העיינים הכוחולות שלו שאפשר לטיבוע בהם כמו באוקיינוס, והשיער שלו שמסודר לתסרוקת פרוע שזה נראה כאילו הוא קם כך, אבל זה כזה מתאים לו . והגובה מטר שמונים ושלוש רק מוסיף לכל החזות של הגבר ,אני אוהבת את היופי שלו , ואת החיוך שלו.
"אומיגד תחזיקי אותי אנה ,אני עומדת לפול." אחותי אמרה ואני מיהרתי להחזיק אותה למה היא לא צפויה.
"אז ג'ק שמענו על השיר שיצאה לך לא מזמן, ועל האלבום שעומד לצאת עוד פחות מחודשים. מה אתה חושב על הצלחה של השיר?, ומה אתה חושב על אלבום שקרוב לצאת" ריצארד שאל מתעניין.
"אני חושב שהשיר יצאה ממש טוב, ואני אוהב את השיר ממקום איש.
ועל אלבום כדאי לחכות אתם לא תצטערו ." ענה בכנות שכבר רק חיכתי לאלבום, ולהתעניין למה ג'ק דיבר עם כל כך רגש בעיניים על השיר.
אחרי עשרים דקות שלמות שרק התעסקתי ביופי שלו ולא שמה לב לכלום מהתוכנית היא ניגמרה לצערי.
"אנה הוא כל כך שווה הלוואי הוא היה חבר שלי את לא מבינה מה הייתי עו.."
"קייסי את רק בת 15 אני מפחדת לשמוע את המשך של המשפט" צחקקתי כמה ממקומי הולכת למטבח נוכחת את הפלא מהטעינה.
"אנה היום את עובדת? קייסי שאלה אותי
"כן. למה קרה משהו?"שאלתי מפחדת, אני יודעת שאני הולכת לעבוד היא מפחדת להישאר לבד בבית ,כי אמא לא אכפת לה מהילדים שלה שכל היום תקועה רק בעבודה ולא יכולה לפנות זמן לילדים שלה אני לא יודעת עם בכלל אפשר ליקראו לה אמא.
"לא כי פשוט השעה עכשיו עשר, ואת בכללי עובדת בשעה הזאת."ענתה מרגיעה אותי, רגע מה פאק.
" נכון." אמרתי רצה לחדר זורקת את החולצה של עבודה המעצבנת שלי עבודה כברמנית לא הכי עבודה מושלמת אם כל הטיפוסים שיש שם.
אחרי התארגנות המהירה שלי שאני בטוחה ששברתי שיא עולם יצאתי סוף סוף לתחנת האוטובוס הקרובה.
אחרי דקות מעצבנות בקור המקפיא בתחנה האוטובוס סוף, סוף הגיע.
אחרי ששילמתי לנהג הלכתי לשבת בסוף המקום שאני הכי אוהבת באוטובוס.
"את לא מאמינה ." שמעתי צרחה של נערות ,הסתכלתי על הנערות, אחת עם שיער שחור חלק, והשנייה חום חזק ומתולתל.
"שמעת את השיר החדש של ג'ק רוק ? אני כל כך מאוהבת." שמעתי את הנערה
עם השיער השחור אומרת לחברתהוכל כך קינאתי, אני גם רוצה לשמוע את השיר הזה כבר כמה ימים עבר רק שלושה ימים ,אבל לא שמעתי אותו פעם אחת.
" הוא כל כך חתיך וחלומי." אמרה לה הנערה עם השיער החום חזק, אמת שאני מסכימה איתה ג'ק הוא אחד החתיכים כל בחורה רצתה אותו והוא הפעם לא יצאה עם משהיא לא פחות מדוגמנית, אז לכל המעריצים המכוערים אין סיכוי שזה גם אני.
התחנה אחרונה הגיע, ירדתי מסתכלת על המועדון הזנוח שמגעים לכאן רק אנשים שבורים.
"לא יכולתי למצוא עבודה במקום אח" מילמלתי לעצמי מנידה את ראשי מצד לצד.
התקדמתי לכיוון הכניסה מחייכת חיוך קטן ואומרת שלום לשומר והוא מחזיר לי בשלום ומכניס אותי .
"סוף סוף הגעת אנה." קיילי צעקה עצבנית בין המוזיקה שאני לא בטוחה איך בכלל שמעתי אותה עם הרעש הזה.
" את לא מבינה כמה עזרה אני צריכה. ולמה את מאחרת?" היא צעקה עלי
"את יודעת עם לא הייתי משקרת למנהל שהלכת לשירותים מה היה קורה הוא היה מפטר אותך ,ואני הייתי תקוע בחור הזה לבד. טוב בואי תעזרי."אמרה ותפסה את ידי באחיזה שדיי הכאיבה לי ,אבל לא אמרתי מילה כי היא צודקת לא הייתי צריכה לאחר לעבודה.
אני כל כך לא אחראית לפעמים עם היפטרו אותי אכלתי אותה .
עמדתי בדלפק וקיילי בצד השני .
"היי בובה כוס ווסקי אחד" אמר לקוח בחיוך פלרטטני.
"תודה בובה." אמר שהגשתי לו, ואני התאפקתי שלא להביא לו בוקס מזה בובה מה אתה מכיר אותי בכלל, ואני שונאת שאומרים לי בובה ,כפרה , נשמה או כל דבר אחר .
שמעתי ברקע את השיר שאהבתי לרקוד אותו אני רוקדת היפ הופ כבר עשר שנים ,וזה היה אחד מהשירים אהובים עלי.
"אנה תלכי אני יחליף אותך זה לא השיר שלך." אמרה קיילי
קוראת את המחשבות שלי.
אם כל כמה שאני מתה לרקוד אני לא יכולה אני באתי לעבוד אני לא יכולה לריקוד או לשחק משחקים.
"על תדאגי אני יכפה עליך." קיילי אמרה קוראת את מחשבותי זה מתחיל די להפחיד הסתכלתי מופתעת על קיילי.
"מה את מסתכלת עלי כך אנה אני מכירה אותך לא מעכשיו" צחקקה.
"אנה תלכי השיר לא היה לנצח" קיילי הוסיפה ואני הנהנתי.
רצתי לרחבה נכנסת למעגל הריקוד מזיזה את גופי לפי השיר ,את השיר של הריקוד הזה למדתי לבד המצאתי כל תנועה הוא מוציאה ממני את כל הרגשות שלי.
התחלתי לזוז כמו מקצועית שרוקדת יותר מעשר שנים

נקודת מבט של ג'ק

"אתה בטוח שאף אחד לא יכיר אותי במועדון הזה" שאלתי את מייקל החבר הכי טוב שלי.
"אני בטוח, הוא די מוזנח ורק אנשים מוזנחים באים לכאן להשתחרר על תדאג."
,אבל זה לא עזר כל כך כי תמיד שיצאתי כמו עכשיו עם חברים לשתות כל מי שהיה במועדון רק הציק לי כל שנייה ואפילו לשתות לא יכולתי.
בהתחלה אהבתי את כל זה ,אבל עכשיו אתה לא יכול להיות אפילו פעם אחת עם פרטיות.
ראיתי מעגל ריקוד מזמן לא ראיתי כזה מתי שראיתי בפעם אחרונה הייתי ילד וזה היה מעגל של ריקודי רחוב.
כולם מסתכלים ומתחילים גם לזוז בלי לפגוע בצורה של המעגל.
"אחי אני כבר חוזר." אמרתי למייקל .
הסקרנות ליראות מי במעגל גברה עלי ,התקדמתי יותר למעגל.
מה שמייקל אמר זה באמת מקום של אנשים מוזנחים , אף אחד לא הכיר אותי סוף,סוף
התקדמתי עוד טיפה , זו הייתה נערה בקושי ראו את פנייה כי היה חשוך
הבטתי נדהם היא רקדה כמו מקצוענית כל תנועה שלה מדויקת, והרגלים שלי זזו לבד מצאתי את עצמי מצטרף לריקוד שלה מזמן לא רקדתי .
היא זרמה איתי רקדנו לא רואים אף אחד , אני מרגיש שאין בכלל מעגל רק אני והיא והתנעות שמדברות מתוך גופנו.
היא התחלה לזוז יותר מהר וכך גם אני חיכיתי את התנעות שלה שדפקה די אהבתי וזה היה הסיום של השיר והיינו צמודים היא הרימה את ראשה וקפאתי .

נקודת מבט של אנה

השיר ניגמר ומצאתי את עצמי צמודה למי שרקד איתי, הרמתי את ראשי וקפאתי במקום זה לא יכול להיות .