That’s love – פרק 8

נקודת מבט אגם :
הגעתי למקום שבו קבענו. הלב שלי היה על 180.
"אגם.. הגעת. זה אומר שסלחת לי?" שאל והסתובבתי במהירות. מופתעת לראות אותו שם. "אלי.. מה אתה עושה פה?" שאלתי קצת מיואשת מהמצב המביך שנוצר בינינו. "חשבת שזה הוא נכון? חשבת שזה רז" אמר כמעט.. בוכה? אלירן אף פעם לא בוכה. גם לאחר ששבר את הרגל הוא לא בכה. "אני.. כן אני חשבתי שזה רז" אמרתי מנגבת דמעה בוגדנית שנזלה מעיניו "הוא אוהב את שירה ! " אמר והתרחק ממני במהירות שכמעט ונפלתי "אתה משקר ! את משקר כי אני אוהבת מישהו שהוא לא אתה" צעקתי עליו. איך הוא יכול להגיד דבר כזה בכלל? אולי הוא צודק? אין מצב שזה ככה. היא לא תעשה לי את זה. כאילו היא עשתה את זה לאחרות אבל לא לי. בחיים לא. אני סומכת עליה. אני חושבת. הוא תפס לי את היד בחוזקה "את לא יכולה לשבור לי את הלב ככה שוב!" "אתה מכאיב לי" יבבתי "סוף סוף תרגישי מה שאת עושה לי" אמר עם מבט מפחיד. מבט שאני אמר שאני צריכה ללכת כל עוד אני יכולה. בערך. לפתע ראיתי את אלירן שוכב על הרצפה כאשר גיא מעליו מרביץ לו. "גיא תפסיק הוא הבין" אמרתי מייבבת. מהפחד ומהפחד שאחד מהם יפגע. גיא קם מיד וחיבק אותי חזק. "אנ אני צריכה ללכת" גימגמתי. יצאתי לכיוון הזולה ורציתי לראות את שירה מאושרת עם רועי. אבל אז ראיתי משהו ששבר לי את הלב. ראיתי את שירה מתנשקת עם רז.. "אני לא מאמינה עלייך שירה. בחיים לא חשבתי שתעשי לי את זה! לא לחברה הכי טובה שלך בעצם לחברה הכי טובה שלך לשעבר" אמרתי פגועה. "אגם אני מצטער אבל אני לא אוהב אותך יותר" אמר רז בצער. אני לא מאמינה עליהם. שניהם אמורים להיות חברים שלי. הלב שלי נשבר בגללו בפעם השניה. "אל תדאג" צעקתי עליו "אתה אף פעם לא אהבת אותי אתה אוהב רק את עצמך ! אל תתקרבו אליי יותר בחיים" צעקתי ורצתי משם כשדמעות בעיניי לא שמה לב שגיא ואלי רדפו אחרי. התיישבתי באיזו פינה ופשוט בכיתי. שניהם הגיעו ולא אמרו מילה פשוט התיישבו לידי וחיבקו אותי. "אולי אני צריכה להתנצל..?" חשבתי בקול "תבקשי סליחה אבל אל תדברי איתם מעבר למה שאת צריכה" אמר גיא "טוב אני ילך" הלכתי לזולה והם לא היו שם. הדמעות עלו ורציתי ללכת לחדר של השרת כדי לקחת נייר אבל אז שמעתי משהו שלגמרי הרג אותי. הגניחות שלהם שבקעו מהחדר הקטן. אבל מה שהדהד בראשי היה המשפט שהוא אמר "פאק שירה אני אוהב אותך" המשפט הזה נשמע שוב ושוב בראשי במשך שבוע עד שהחלטתי לעשות מעשה "היי אדי? אני אשמח להצטרף לסוכנות" אמרתי בחיוך זדוני על פניי. רז ושירה לא ידעו מה פגע בהם..
נקודת מבט גיא :
"שמעתי שאלירן הזה הולך היום להציע לאגם שתהיה חברה שלו. איזה מקסים הוא" שמעתי שתי בנות מהשכבה שלי אומרות. אוקיי מה אני עושה? אולי אני צריך ללכת ולראות מה המצב ביניהם? כן כן זה מה שאני צריך לעשות..
בערב :
"אגם.. הגעת. זה אומר שסלחת לי?" שאל אלירן והיא הסתובבה במהירות. מופתעת מעט. "אלי.. מה אתה עושה פה?" שאלה קצת מיואשת. "חשבת שזה הוא נכון? חשבת שזה רז" אמר כמעט.. בוכה? זה לא יכול להיות! רז היה אומר לי "אני.. כן אני חשבתי שזה רז" אמרה מנגבת דמעה שנזלה מעיניו. באותו רגע הלב שלי התנפץ לרסיסים "הוא אוהב את שירה ! " אמר והתרחק ממנה במהירות שכמעט ונפלה "אתה משקר ! את משקר כי אני אוהבת מישהו שהוא לא אתה" צעקה עליו. אולי היא התכוונה אליי? הוא תפס לה את היד בחוזקה "את לא יכולה לשבור לי את הלב ככה שוב!" "אתה מכאיב לי" יבבה "סוף סוף תרגישי מה שאת עושה לי" אמר. הבנתי אותו אבל עדיין אני צריך להגן על אגם שלי. רצתי לכיוון אלירן ונתתי לו בוקס מאחורי הראש. הוא שכב על הרצפה כאשר אני מעליו מרביץ לו. "גיא תפסיק הוא הבין" אמרה מייבבת. קמתי מיד וחיבקתי אותה חזק. "אנ אני צריכה ללכת" גימגמה. היא יצאה לכיוון הזולה וראיתי את שירה מתנשקת עם רז.. "אני לא מאמינה עלייך שירה. בחיים לא חשבתי שתעשי לי את זה! לא לחברה הכי טובה שלך בעצם לחברה הכי טובה שלך לשעבר" אמרה פגועה. "אגם אני מצטער אבל אני לא אוהב אותך יותר" אמר רז בצער. אני לא מאמין עליהם. שניהם אמורים להיות חברים שלה. איך הם עושים לה את זה?! "אל תדאג" צעקה עליו "אתה אף פעם לא אהבת אותי אתה אוהב רק את עצמך ! אל תתקרבו אליי יותר בחיים" צעקה ורצה משם כשדמעות בעיניה אני ואלירן רדפנו אחריה. היא התיישבה באיזו פינה ופשוט בכתה. שנינו הגענו ולא אמרנו מילה פשוט התיישבנו וחיבקנו אותה. "אולי אני צריכה להתנצל..?" חשבה בקול "תבקשי סליחה אבל אל תדברי איתם מעבר למה שאת צריכה" אמרתי דואג "טוב אני ילך" היא קמה והלכה לזולה. "שלא תעז לגעת בה יותר בחיים!" צעקתי על אלירן והלכתי לבקתה של הבנות. נכנסתי לחדר שלהן ונשכבתי על הרצפה הקשה ליד המיטה של אגם ולאט לאט נרדמתי.