That's love – פרק 3

אוקיי אז לפני הפרק הארוך שרשמתי רציתי להגיד לכם שני דברים
1. שהיום בבוקר עשיתי את המנה השלישית של חיסון הפפילומה וכואבת לי היד בטירוףף אז עם יש טעועיות או שגיאות זה רק בגלל זה.
2.יש לי רעיון להמשך הסיפור כך שיהיו שתי עונות ובכל אחת 20 פרקים פחות או יותר. אם אני יעשה את זה העלילה תתפתח הרבה יותר מהר עכשיו. השאלה מה אתן מעדיפות. תענו מהר כדי שאני יתאים את העלילה לפרקים.
אז עכשיו בלי הקדמות מיותרות, הפרק..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נקודת מבט רז :
"טוב הגענו" אמר אבא בזמן שהחנה את הרכב בחנייה של בית ספר. בר לא הסכימה לתת לי לסוע בלעדיה אז היא באה איתנו באוטו. "לקחת כסף?" הנדתי בראשי לשלילה. הוא הוציא מכיסו את הארנק ונתן לי שטר של 200 שקל "אבא לא צריך באמת" אמרתי בניסיון להיפטר מרגשות הנוסטלגיה הפתאומיים שתקפו אותי.
~~פלאשבק~~
"קח" אמר אבא לי ולבר בזמן שהחנה את הרכב מול הקניון והושיט לי את כרטיס האשראי שלו "אבא יש לי כסף. אני ישלם על המתנה." אמרתי. היינו בחובות רציניים ולא רציתי לקחת ממנו עוד כסף. "אגם היא החברה הכי טובה שלך מהגן תפנק אותה" אמר בחיוך גדול. מאז ומתמיד ההורים של שנינו חשבו שנועדנו להיות יחד. הם היו משכנעים אותנו להתאהב אחד בשני. אז אם אתם שואלים, כן התאהבתי בה. אחחח כשאני אמצא ילדה שאני יאהב אותה יותר ממה שאני אוהב את גומי שלי אני באותו רגע אציע לה נישואים.
באותו יום קניתי לה צמיד יפה עם כיתוב באותיות מסולסלות "I'll Be There For You". השיר פתיחה של הסדרה שלנו. בכל יום שמשדרים את הסדרה חברים אנחנו באים אחד אל השני ורואים יחד. אני תמיד חשבתי שרייצ'ל ורוס הם זוג מאודד קיטצ'י אבל לעומתי גומי רק חכתה למישהו שיתייחס אליה ככה. חבל שהרסתי את האהבה הענקית שיכלה להיות עם השטויות שלי.
~~סוף פלאשבק~~
ראיתי אותה מרחוק, את האישה שאני מתאהב בה כל יום יותר. היא עמדה שם כל כך יפה שרציתי לנשק אותה ולא לשחרר.
החלטתי לעשות שעד שהמחנה יסתיים היא תהפוך להיות שלי. "רז! אתה מקשיב בכלל?!" שאל אבי. "מה? אממ כן טוב אבא אני צריך ללכת" אמרתי ויצאתי לקחת את המזוודות. "תתקשר לאמא כשאתה מגיע" אמר לפני שנסע.
התקדמתי לעבר אגם ושירה. "שלום לשתי היפות" אמרתי ונשקתי לשתיהן בלחי. שירה רגילה כבר ליחס כזה ממני אבל עם אגם לא דיברתי כמעט עשור וזה מה שמאוד הפתיע אותה. היא שוב קפאה תחת מגעי. עברו בי זרמים נעימים כששפתיי נגעו בעורה. בלחיים המלאות טיפה ועגלגלות שהעניקו לה מראה מיוחד לפי דעתי.
"שלום לחתיך שלנו" אמרה שירה. המשכנו לדבר שלושתינו קצת. יכולתי להרגיש את קצב ליבי פועם מהר כאשר דיברנו.
ההסעה הגיעה והעלתי את התיק שלי ושל הבנות לבגאז'. עליתי אחרון לאוטובוס ושמתי לב שליד אגם יש מקום פנוי וששירה התיישבה עם גיא כיסא מאחוריה.
***
גיא מלר – בן 18 כתה י"ב. נולד בדצמבר אז הוא לומד בכתה י"ב במקום להתגייס לצבא כמו שאר ילידי שנתו. הוא נראה טוב אפילו מאוד, אך תמיד הבנות העדיפו את רז על פניו. הוא הידיד הכי טוב של שירה כי הם פחות או יותר גדלו ביחד. ההורים של שניהם היו חברים וכשהורים של גיא היו רבים הוא היה בורח למשפחה השניה שלו, למשפחה של שירה.
***
התיישבתי ליד אגם למרות שהיו הרבה מקומות באוטובוס. מהבית ספר שלנו נסעו משהו כמו 30 ילדים באוטובוס של 50. אני אוהב בנות כמו אגם, שקטות כאלה שאפשר לסמוך עליהן בעיניים עצומות.
דיברנו ועשינו צחוקים לאט לאט שקענו בשינה עמוקה כך שאני מחבק את גומי הקטנה שלי כשהיא מתכנסת לצורת כדור חצי יושבת עליי חצי על הכיסא שלה ומחבקת אותי כאילו שאני יכול לעזוב בכל רגע.
נקודת מבט גיא :
שיעזוב את אגם שלי כבר !! אני חבר שלו והכל ואני יפרגן לו בכל מצב אבל לא עם אגם. אגם היא שלי ! אני מאוהב בה מפאקינג כתה ח. 4 שנים אני מנסה להתקרב אליה אבל עד שאני מצליח הוא בא ותוך שלוש שניות הם ככה. "בא לי גם ככה" שירה אמרה והסתכלה עליי בעיניים הגדולות והיפות שלה. כן היא יפה אבל לפי דעתי היופי של אגם יותר מיוחד משלה כי היא כל כך "רגילה" שזה לא רגיל. "לכי לכי לחבר שלך" אמרתי בלגלוג. שירה היא מסוג הבנות שחייבות חבר שיתייחס אליה או איזה ידיד שמאוהב בה נואשות שירים לה את האגו. אבל למרות הכל היא בנאדם טוב.
שמעתי את אגם מתעוררת וישר ניצלתי את ההזדמנות. "אגמי בואי תשבי איתי וניתן לשירה ולרז לישון" היא הנהנה בראשה והגיעה יפה כמו תמיד. "מה? אני בטח נראית זוועה" אמרה וכסתה את פניה עם ידה כששמה לב שבהיתי בה. "את תמיד יפה" אמרתי וליטפתי את הלחי שלה. "אתה באמת חושב?" שאלה בקול חמוד כזה. גם כשהיא לא מנסה יש לה קול חמוד כזה. "אני לא אשקר לך בחיים" אמרתי והתקרבתי אליה לאט לאט "באמת?" שאלה מתקרבת גם היא "באמת" אמרתי היינו שנייה מנשיקה ואז..