winchestergirl
סליחה שלא העלתי פרקים כל כך הרבה זמן , מבטיחה לפצות אותכם (:

taper jean girl – פרק 9

winchestergirl 18/04/2015 915 צפיות 3 תגובות
סליחה שלא העלתי פרקים כל כך הרבה זמן , מבטיחה לפצות אותכם (:

כשהסתכלתי על הגחליליות בלילה מלא ערפל דרך חלוני הקודם ראיתי אותן מתעופפות , נורא מהירות , נוצצות ומלאות חיים . לאן הן ממהרות ? למה הן כל כך זוהרות ?
אני לא גחלילית ולצערי הרב אני כבר לא יכולה לראות אותן מחלוני , אני בחדר אחר , גבוה יותר , מעל עמודי המנורות בשבילי בית הספר .
הייתי רעבה כל כך , חדר האוכל סגור , אני חיוורת כמו דרקולה בחלומותיי ולבדי .
ג'ארד נמצא עם חבורתו וכנראה שגם עם אסיה בגבעה האדומה , יושבים שם ליד האופנועים הכסופים והיקרים שאבא של ג'יידן סיפק לו , מעשנים כל מיני חומרים כימיים , מדברים על כל מיני שטויות של הימורים שבחיים לא הבנתי וצוחקים . סביר להניח שעליי.
הורדתי את השמיכה מעליי סוף סוף לאחר 12 שעות שעשר מתוכם ישנתי במיטה ובשעתיים האחרות הייתי בבדיקות אצל האחות .
ברגע שהורדתי את השמיכה ממני נזכרתי שאני עדיין לבושה בבגד הים המגעיל שלי שמלא בריח של כלור שהזכיר לי את הטביעה מהבוקר .
למה הוא היה חייב להצמיד את שפתיו לשפתיי ? כדי להחיות אותי מעבר לעובדה שהוא ניסה להרגיע אותי כל הזמן במילה "תנשמי" ?
איך הוא יכול לערער את רגשותיי ככה בהחייאה מסכנה ? הגיע הזמן שאני יפסיק לחשוב על זה כי זה יושב אצלי בראש כבר כל היום .
קרקורי הבטן שלי הוציאו אותי ממחשבתי בזמן שהורדתי את הכתפיות של הבגד ים מהכתפיים שלי ואז נעצרתי .
הדלת נפתחה פתאום וג'ארד נכנס לחדר בסערה כשסיגריה שעודנה דולקת בידיו .
הוא נכנס לחדר האמבטיה איפה שנמצאים גם השירותים וברוב טימטומו השאיר את הדלת פתוחה .
"אתה תלמד לדפוק מתי שהוא בדלת לפני שאתה נכנס עם החומרים המסרטנים שלך? יכולתי להיות ערומה עכשיו " התחלתי לכעוס למרות שראיתי על פניו שאין לו מצב רוח להתחיל איתי מלחמה של עקיצות והתחכמויות .
"אל תדאגי , אין לך משהו שלא ראיתי קודם " הוא אמר מחדר האמבטיה כשהסיגרייה עדיין בפיו .
"אני מקווה בשבילך שיתפסו אותך עם הסיגרויות המזדיינות שלך ויענישו אותך כמו שבחיים לא הענישו אותך קודם , דביל חסר חיים !"
הוא קם במהירות מהרצפה בשירותים והתקדם אליי עד שכבר לא היה לו לאן להתקדם , הוא הסתכל עמוק בעיניי הפעם .
" אני לעומת זאת זוכר שמישהי אחרת מבין שנינו הייתה חסרת חיים היום בבוקר " הוא אמר את זה במין ציניות מעצבנת כזאת .
"אשמתך שהחברים השטניים שלך הם בהמות " חייכתי אליו חיוך ציני וכועס
"העולם הוא מקום אכזרי . את לא מקבלת את מה שאת רוצה ותצטרכי לסטות מהעקרונות שלך לפעמים "
בשלב הזה התחלתי להיחנק והלשתעל מהריח הנוראי שהיה בחדר מהסגרייה המסריחה שלו , רגליי רעדו והרגשתי שאני מאבדת אחיזה , אני עוד לא מרגישה טוב אחרי מה שקרה היום בבוקר .
הוא תפס אותי בזרועותיו שנייה לפני שהתרסקתי על הרצפה .
"את בסדר ? מה קרה ?" הוא הפנה את מבטו אל עבר חדר האמבטיה שהיה פתוח ואש קטנה עלתה מהווילונות ואני נכנסתי לפאניקה
"אידיוט אחד , תכבה את זה לפני שתשרוף את כל הבית ספר !!!!!!!" צעקתי עליו מבעד לעובדה שבקושי נשמתי , וגם הוא התחיל להשתעל .
"מצחיקה אותי העובדה שאת חושבת על בית הספר במקום עלינו ! " הוא הניח אותי בזהירות על הרצפה כשאני שכובה חצי ערומה , משתעלת ונחנקת מנסה לזחול אל עבר המגבת שנמצאת על הריצפה מטרים ספורים ממני .
הצלחתי להגיע למגבת ולשים אותה על הפה שלי ועל אפי בכדי לסנן את העשן עד שג'ארד הצליח לכבות את הסיגריה שהשאיר בוערת ליד הווילון .
"תגיד לי חמור חסר מוסר , לא מספיק שאתה מכניס לחור הזה את החומרי מוות שלך אתה עוד מספיק מטומטם כדי להשאיר אותה דולקת , על הריצפה , ליד ווילון אמבטיה . אתה רוצה שנישרף למו…" מילותיי נקטעו על ידי שיעול חזק שיצא מריאותיי והוא רץ אליי .
" לא היית צריכה לעצבן אותי מתוקה " הוא אמר בכעס , הוא הרים אותי מהרצפה כאשר גופי על זרועותיו והוא הניח אותי על מיטתי ופינה לעצמו מקום כדי להתיישב על מיטתי ליד גופי הכאוב .
עברו כמה דקות טובות שבהם תירגלתי ביחד איתו תרגילי נשימה מטומטמים עד שהצלחתי לאט לאט להסדיר את נשימתי בחזרה .
"משהו לא מסתדר לי , את עדיין לא נראת טוב " הוא אמר כשבחן אותי
" תודה רבה שאתה דואג לי , אבל היה נחמד יותר אם היה לך שכל לא להכניס סיגריות לכאן כדי שאני יגסוס וימות ומסתבר שאם זה לא מסרטן ריאות זה מווילון בוער באמבטיה" אמרתי את זה כל כך מהר ששנינו בהינו אחד בשני עד שפרצנו בצחוק על מילותיי ההזויות .
"תפסיק " אמרתי במטרה להכחיש את הצחוק שאיים לצאת לי מהפה .
"זה אוכל , את רעבה ." הוא אמר לאחר שסיים לצחקק
"לילה כבר , מאוחר מדי בשביל אוכל " אמרתי
"אני לא מבין למה אנחנו כחברה צריכים לקטלג את נושא האוכל לפי שעה . אם את רוצה לאכול לזניה , את צריכה לאכול לזניה בלי שיהיה לך אכפת מהשעון המזדיין"
"לזניה ?" חייכתי
"את נראת כמו טיפוס של לזניה " הוא קרץ לי
"לא רוצה לאכול . אני לא רעבה . אתה מסופק עכשיו ?" הכחשתי בכדי לגמור כבר עם כל הסיפור הזה .
"שקרנית " הוא ענה ופרצופו נהיה רציני יותר
"אמא שלך " עניתי בעצבנות
"לפחות אמא שלי לא תלך לישון רעבה " הוא ענה בעצבנות גם הוא .
הסתובבתי לצד השני של המיטה כדי לא לראות אותו יותר ושמעתי אותו קם מהמיטה אל עבר הדלת .
"לאן אתה חושב שאתה הולך בשעה כזאת ?" נשמעתי כמו אמא מודאגת
"להביא לך אוכל חתיכת עקשנית מטומטמת " הוא אמר וטרק את הדלת
קמתי על רגליי כדי לנסות לתפוס אותו ולעצור אותו , אבל ברגע שהגעתי לדלת נזכרתי שאני בבגד ים עדיין ואם כבר לצאת ככה , זה רק לספרייה שבדרך כלל אני הולכת לשם עם תחתונים בלבד.
ניגשתי אל החלון שוב , מחפשת את הגחליליות בעיניי למטה אך לא מוצאת אותם , הם נעלמו .
הטלפון הנייד שלי רטט במשך שתי שניות על המדף מעל מיטתי , ניגשתי אליו וראיתי על הצג הודעת טקסט מאסיה .
"בואי" היא כתבה
"אין לי כוח " רשמתי לה בחזרה
"הבנתי , את עסוקה :) " היא רשמה לי בחזרה, מה הפרצוף המחייך אמור להביע בכלל?
" עסוקה בלא להיחנק למוות כבר 12 שעות , תודה על הדאגה דרך אגב " עניתי לה
"מחר , שמונה בבוקר , את בקפיטריה והפעם את לא בורחת כמו היום בבוקר כדי שמה שקרה בבוקר לא יחזור על עצמו . מקווה שלמדת לקח לא להתעלם כשאני קוראת לך לבוא לשולחן אוכל , גמדה ." היא כתבה ואני צחקתי מתחת לאפי .
הדלת נפתחה ואני סובבתי את ראשי , זה ג'ארד עם צלחת קטנה של אורז בתבלינים .
"הבאתי לך אוכל , שבי " הוא אמר והניח את הצלחת על מיטתי.
"אני לא רעבה , כבר אמרתי לך " הכחשתי שוב ללא הצלחה
"שבי אמרתי לך " הוא הרים את טון קולו ואני נחרדתי קצת , התיישבתי על המיטה והוא התיישב מולי .
לקחתי את הצלחת בידיי יחד עם הכפית אך הוא חטף את הצלחת מידיי יחד עם הכפית .
"מה אתה עושה ?" שאלתי בפחד
הוא העביר את הכפית בתוך ערמת האורז כאשר כמות אורז קטנה הייתה על הכפית "תפתחי את הפה " הוא אמר
"מה לעזעזאל , לא ." סירבתי בתוקף
"את החסרת ישע מבין שתינו ואני המגעיל שאחראי לכך , תני לי לפצות אותך " הוא אמר את זה בכל כך הרבה אגרסיביות וחושניות בו זמנית שלא יכולתי לסרב .
פתחתי את פי כאשר כפיות המשיכו להיכנס לפי בזהירות ואלוהים כמה שזה היה טעים ורציתי עוד ועוד מזה . הוא עצר והניח את את הצלחת בצד ופניי נראו כמו של ילד בן חמש שלקחו ממנו את הסוכריה האהובה עליו .
לאט לאט בלעתי את האורז שהיה בפי כשהוא הסתכל עליי בחיוך קטנטן בזווית פיו .
"יש לך משהו על קצה השפה העליונה " הוא אמר והצמיד את אגודלו על שפתי העליונה וזה הרגיש כמו ליטוף בזמן שהוא התקרב לפניי עוד ועוד ולבסוף ליטף את שפתיי באגודלו .
"את כל כך יפה , ג'יג'י " הוא אמר


תגובות (3)

אני ארצח אותך.
עשית לי התקף לב!!!!!!!!
כן כן ג'ארד, יפה יפה ואתה רוצה להכנס גם למכנסיים שלה, אה?
דרך אגב אני רוצה להיות אסיה -_-
תמשיכי או שאני מקפדת את ראשך באמצעים ברוטליים!!!!!

18/04/2015 18:50

וואו, חיפשתי משהו אחר ואז אני רואה את זה, והשם נשמע לי מוכר, נכנסתי ונזכרתי!!
כמה זמן עבר!! מחכה לעוד פרק :)

18/04/2015 19:30

מצטערת , לא יצא לי לכתוב חופש בכלל , היה לי עומס , עכשיו יש לי יותר זמן ואני אשתדל לעלות פרקים ביותר תכיפות <3

19/04/2015 12:42
13 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך