taper jean girl – פרק 7

צעדתי בצעדים כבדים במסדרון בידיעה שאני מאחרת לשיעור היסטוריה ואסור לי לקבל עוד הרשמות אחרי כל מה שקרה אחרת אני יסולק סופית מכאן .
משתדלת בכל יכולתי לא להיתקל בכת השטן היקרה שלנו , פותחת את הלוקר שלי שדחוס בכל כך הרבה ספרים שכבר לא היה לי זמן לחפש את כל הציוד היסטוריה שלי פשוט לקחתי איתי כל הספרים בלוקר כולל מחברות שלא קשורות ללימודים , כל היומנים שלי ומחברות הציור .
אחרי סיבוב שלם בבית הספר הגעתי סוף סוף לכיתה , פתחתי את הדלת וראיתי המורה המעצבנת שלי להיסטוריה עומדת בפתח הכיתה .
"גברת ג'קסון , את מאחרת "
"תודה רבה באמת על המידע , גברת ברורה מאליו "
הכיתה השתתקה . ואני קלטתי שאמרתי את זה בקול רם .
"אוי , שיט "
שוב , הכיתה השתתקה ואני קלטתי שהרגע קיללתי בקול רם .
" תסלחי לי , גברת ג'קסון?"
"אני .. אני ממש מצטערת המורה , אני פשוט מאד עייפה על הבוקר ולא חשבתי ו…"
"חדר השעיה , היום בשעה 11 במקום ההפסקה שלך "
מה ? ההפסקה שלי היא שעה שלמה , והיא היחידה בכל יום הלימודים חוץ מארוחת הצהריים וערב .
"סליחה ? מה ? למה ? המורה , בבקשה !!"
"את מאחרת לכיתה ומראה חוסר כבוד כלפיי , חדר השעיה זה העונש על מעשה שכזה אלא אם את רוצה שזה יועבר למנהל " היא אמרה
זונה . והפעם לא אמרתי את זה בקול רם .
בכל 16 שנות חיי אף פעם לא הלכתי לחדר השעיה , תמיד ידעתי להתמקח עם המורות רק שהמורה הזאת היא חדשה . אני פשוט לא יכולה לדמיין איך זה ישפיע על הציונים שלי אחר כך .
בשעה 11 ירדתי לקומת הקרקע שבה גם נמצא חדר המנהל , המזכירות וכיתת הגאוגרפיה , הרמתי את מבטי וראיתי את השלט על הדלת מולי . "השעיה ".
זהו זה ג'יה . הושטתי את ידי לידית ונכנסתי פנימה . הדבר הראשון שהבחנתי בו זה המורה שנראה כאילו נרדם .
ואז העברתי את מבטי אל עבר ג'ארד קארטר … ביחד עם ג'יידן , ג'אגר ובארון .
על השולחן של המורה היה ערמה של דפי עבודה להשעיה . לקחתי אחד והתיישבתי באחד המושבים . כל ארבעת הבנים התיישבו בשורה האחורית של הכיתה ואז הבנתי שאף אחד אחר לא בא להשעיה , למעשה , אף פעם לא הייתי בחדר הזה בעבר כאן בבית הספר .
"נו , נו , נו … מי אם לא ג'יג'י החנונית הקטנה " ג'אגר היה חייב לפתוח את הפה שלו
"מה מביא אותך לגן עדן הקטן שלנו ?" הוא המשיך
לקח לי רגע להבין שהוא חיכה לתשובה ממני .
"אני .. אממ .. איחרתי .. לכיתה "
אחרי כמה רגעי שקט , ארבעת הבנים החליפו ביניהם מבטים ופתחו בצחוק מתגלגל.
אני רק התיישבתי שם , בכיסא שלי , מרגישה קצת מושפלת בצורה הפתטית שבה התשובה שלי יצאה מפי . הייתי צריכה להגיד שקיללתי את המורה או משהו …
ג'יידן מחה דמעה מעיניו "את חמודה ג'יג'י , מאד חמודה "
"לא היה משהו שיכולת לעשות עם זה שאין לך את היומן שלך , נכון ?" בארון אמר פתאום וחייך חיוך מרושע .
ואז המציאות היכתה בי – היומן זריחות שלי נפל כשמיהרתי לכיתה ולקחתי בידיי את כל הדברים שלי מהלוקר , הם מצאו ולקחו אותו !! .. הם קראו אותו …
"אני יכולה לקבל אותו בחזרה בבקשה ?"
"אווו , ואני כבר חשבתי שהיא לא יכולה להיות חמודה יותר ממה שהיא , היא אומרת בבקשה " בארון הציק לי
"תפסיק להתעלם מהשאלה שלי . אני יכולה לקבל את היומן שלי בחזרה ?!"
"אוו , אין 'בבקשה' הפעם , ג'יג'י ?" בהיתי בו בכעס . " מה ?! אל תסתכלי עליי ככה , הוא לא אצלי "
הסתכלתי על ג'אגר והוא הזיז את ראשו לשלילה .
הסתכלתי עכשיו על ג'יידן והוא נתן לי חיוך מעצבן "מצטער ג'יג'י , לא אצלי "
ולבסוף , הסתכלתי על ג'ארד . סקסי , חתיך , מסוכן , ילד רע ג'ארד . הוא נשען על המשענת של כיסאו וזרועיו החזקות והשריריות היו מאחורי ראשו . שוב , נמסתי מעיניו – אלוהים הם היו מדהימות . שערו החום נראה כל כך רך , התאפקתי עם החשק לגעת בו … בגלל שזה יהיה מאד מטריד ברגע כזה .
"היומן שלי אצלך " אמרתי כעובדה , לא כשאלה , אבל קיבלתי את התשובה שלי בכל מקרה. הוא פשוט חייך .
את ההשעיה העברתי בשירבוטים על דף השאלות כאשר הבנים מאחורה ניסו לנהל איתי שיחות שאני עצרתי בגלל אי חשק לדבר איתם עכשיו .
ג'ארד היה שקט כל הזמן הזה שהעברנו בחדר הזה , הייתה לי תחושה כאילו הוא מסתכל עליי ונועץ בעורפי אך לא הסתובבתי אליו ולו פעם אחת .
"ההפסקה" המסכנה שלי הסתיימה , המורה ששמר עלינו היה רדום ולא נראה לי שאכפת לו אם הגשתי תשובות לשאלות או לא , וכך גם כת השטן .
השיעור הבא שעומד להתחיל הוא שעת מחנך שבו מדברים על הרגשות שלנו ועל חוויותינו גם עם המחנך שלנו , רק ששלנו מבאסת , היא אוהבת לדבר רק על הלימודים והחיים האישיים שלה . הדבר הכי טוב בשעת מחנך זה שאפשר להבריז בקלות ואף פעם לא אכפת לה כל עוד אני מוצאת את התירוץ המתאים ולא משתמשת בו באופן קבוע .
אייס תמיד שמח להבריז ביחד איתי מהשיעור המעצבן הזה למרות ששיין מתעקש להישאר בשיעור משום שהוא חדש כאן וחשוב לו להשאיר תדמית טובה ולהתחבב למורה
אסיה לעומת זאת לומדת בכיתה אחרת אך אני בטוחה שלא משנה איזה שיעור יש אצלה עכשיו – היא בגבעה האדומה , ואני לא אתפלא אם אני יימצא שם את כת השטן בפעם השלישית להיום .
אני ואייס עלינו לגבעה האדומה בתקווה למצוא רגע אחד בודד יחד עם אסיה .
ברגע שהגענו לשם התאכזבנו לגלות את אסיה מעשנת חשיש יחד עם ג'יידן וג'ארד כאשר ג'והנה גם שם , יושבת בצד , במקום הקבוע שלי ותולשת חתיכות דשא .
"אייס , תיגש אליה " אמרתי לאייס לגשת לג'והנה בזמן שאני ייקח את אסיה משם .
צעדיי היו קטנים , מואטים ומלאים בדפיקות לב , היא שם עם ג'ארד , נמרחת עליו והם מצחקקים ביחד , היא מסטולית לגמרי , איך אני אכנס לתסבוכת הזאת עכשיו?
הגעתי . המבטים עכשיו מפוקסים עליי .
"ג'יה מותק , תכירי את ג'ארד , זה שאת אובססיבית אליו וחופרת לי עליו בלי סוף" היא אמרה . הלוואי שהיא לא הייתה כל כך חסרת טאקט .
הסמקתי כמו שבחיים שלי לא חשבתי שאני יסמיק והוא צחק בצורה כל כך מושכת.
" אז מסתבר שיש לה עוד אובססיות חוץ מ" מלחמת הכוכבים " ו "לד זפלין" " הוא הסתכל עליי עכשיו וקרץ לי . לקח למוח שלי 8 שניות בדיוק לעבד את המידע ולהגיע למסקנה שאת זה הוא יכול לדעת רק מקריאה ביומן שלי . נדפקתי רישמית .
" ממתי את רואה מלחמת כוכבים , ג'יונת ? " אסיה פתחה בצחוק מתגלגל עד שהדמעות עמדו כבר בקצה עיניה והי מחתה אותם .
" לך ולחברים המניאקים שלך יש אובססיה לדרדר את חברה שלי . אסיה את באה איתי עכשיו" פחדתי להוציא זאת מפי אך כמו תמיד הלשון שלי פועלת לפני המוח .
תפסתי בחוזקה בזרועה של אסיה והורדתי אותה במורד הגבעה יחד עם אייס וג'והנה .
"נתראה אחר כך , שותפה " ג'ארד אמר מקצה הגבעה והזכיר לי את העובדה שאי אפשר לברוח ממנה בשום צורה , אנחנו שותפים לחדר והיומן שלי אצלו .