taper jean girl – פרק 4

הדבר הראשון שעשה הוא לבהות ביריכיי הערומות במשך דקות ספורות , אך אני הסתכלתי עליו בבהלה מתחת למשקפיים שלי שהיו נראות כמו תחתיות של בירה . כמובן שהתביישתי מהמראה שלי , שיער פרוע , משקפיים ענקיים והכי חשוב – הרגליים השמנות שלי . למה הוא בוהה בי ? האם הוא נגעל?
"אני מוריד את היד . את לא צועקת ולא משמיעה צליל " הוא אמר ואני הנהנתי כשאוריד את ידו מפי בזהירות .
"אני לא קשורה לפה !" אמרתי מתוך אינסטינקט הפחד
"אני בטוח , אבל אנחנו בבעיה כאן חנונית קטנה , את תיהיהי ילדה טובה ותסתמי את הפה שלך או שנצטרך לבזבז כדור מהרובה הזה כאן כדי שלא תדברי ?" הוא איים בקול שקט והסתכל עליי במבט סורק .
"כ…כן" גמגמתי
"אז מה קרה מתוקה, הקדימו את המבחנים?" הוא צחק
"לא , חנוניות אוהבות ללמוד עכשיו בלילות " פלטתי ברגע שהתעצבנתי , הלוואי ולא הייתי כל כך חמומת מוח .
"גס" הוא ענה בטון מתנשא כאילו ציפה שאעשה דברים אחרים בלילה . הוא החזיק את ידייו על הקיר כך שלא אוכל לברוח , צמודה אליו ואל הקיר כך שלא אוכל לברוח , צמודה אליו ואל הקיר .
" אז זה העניין , אסור לנו להסתכן , את באה איתי " הוא קבע פתאום
"לאן ?" שאלתי בפחד
"לארץ לעולם לא " הוא אמר בציניות
"מה ?" שאלתי כאילו שלא הבנתי את הבדיחה הגרועה שלו
"גנב תופס עדים בשעת המעשה ומאיים עליו , נראה לך שהוא גם יגלה לך איפה המקום מסתור שלו ?"
"ל…לא" עניתי
"חשבתי שהיית אמורה לקרוא על זה באיזשהו ספר " הוא שוב העליב אותי
"לא מסוג הספרים שאני מעוניינת לבזבז עליהם את הזמן " כעסתי בשלב זה
"חבל" הוא אמר כשראיתי את שאר הגברים באים לכיוונינו
אחד מהגברים נעצר ונרכן לאוזנו של אותו חצוף שתפס אותי , לחש לו משהו והוא שינה את הבעת פניו בהסתכלות עליי .
"את משוחררת , תברחי מהר לפני שאני ישנה את דעתי !" הוא אמר ואני שמעתי לקולו
בתחילה קפאתי במקומי למשמע אוזניי , איזה מן משחק זה ? מה זה אמור להביע ? האם הוא רציני ? לפני רגע הוא רצה להרוג אותי אם לא אשמור על שקט ורגע לאחר מכן אני פתאום משוחררת, הוא לא חושש שאני ארוץ לספר למשטרה ? הוא לא חושש ממני יותר ?
"את לא שמעת אותי או שאת רוצה להצטרף אליי בכוח ?" הוא העיר אותי ממחשבותיי וברגע שזה קרה רצתי המהירות הכי גדולה שיכולתי .ידעתי שהם לא ירדפו אחריי אבל בכל זאת הפחד הזה היה קיים אצלי ולכן כל צעד שעשיתי בקור המייגע הזה סובבתי את ראשי לאחור, לבדוק אם הם שם .
כשהגעתי למסדרון שלי בבניין הפנימייה , נפלתי על הרצפה והתחלתי להתנשם בכבדות.
רגליי כאבו וגרוני שרף ובנוסף לכך קפאתי מקור בעודי ערומה , סידרתי מעט את נשימתי ונכנסתי לחדר של אסיה שפעם ראשונה כנראה בחייה ישנה בשעות כאלו , אז הערתי אותה .
"מה ? מה ?, היא התעוררה בצעקות ואני התיישבתי בשקט לידה במיטתה.
"קבענו שזה שיש לך נדודי שינה , זה לא אומר שאני צריכה להיות הפסיכיאטר שלך וחוץ מזה עד שאני מצליחה להירדם פעם ראשונה ואחרונה בחיי האומללים את צריכה שעשוע , בחייאת ג'יה !" היא המשיכה לצעוק עד שהואר ממנורת השולחן נפתח וג'והנה התעוררה.
"מה קורה כאן ?" היא שאלה כשראתה אותי מבעד לצעקות של אסיה
"כדור הארץ לג'יה " אסיה התקרבה
"את לא רואה שהיא לא בסדר !!" ג'והנה צעקה על אסיה ברגע שלא הגבתי וישבתי מפוחדת. ג'והנה רצה להתיישב לידי ונגעה בפניי , כנראה לבדוק אם יש לי חום ואכן היה לי.
"ג'יה מה עובר עלייך?" גם אסיה החלה לדאוג
"לא הצלחתי להירדם… ואז ה… העבודה בפיזיקה .. ו … ו.." לא הצלחתי כמעט לדבר
"בקצרה ג'יה , אני עייפה " אסיה הייתה חסרת רחמים כרגיל .
"את פשוט כלבה שחצנית ואני לא יכולה לסבול אותך יותר ולשמור את מה שיש לי להגיד בפנים , 24 שעות אני כבר מתה שתסתמי אבל את פשוט בן אדם אכזרי !!!" ג'והנה התעצבנה , צד חדש יצא ממנה אבל ריחמתי עליה בגלל שאסיה לא הולכת לשתוק , היא הולכת להגיב ובגדול מאד .
"בואנה , קליפורניישן גירל , תרגיעי את ההורמונים שלך ומהר לפני שאני אפנצ'ר לך את התחת חתיכת ברונטית בכיינית !" אסיה צעקה בחזרה וברגע שהיא התכוונה להוסיף משהו ג'והנה סתמה את אוזניה והחלה לשיר שירים מוזרים ,שירים של להקת " מטאליקה " , הלהקה האהובה על אסיה .
"אז עכשיו את גם מעריצה את מטאליקה , טינופת ?!" אסיה נבחה ואני ידעתי שברגע מתעסקים עם מטאליקה , אסיה תדאג שלא ייראה יותר אור שמש.
"לא שומעת !! לא שומעת !!" ג'והנה צעקה עם הידיים עדיין סותמות את אוזניה .
"בואי לפה יא בת של שרמוטה !" אסיה התנפלה על ג'והנה והחלה למשוך בשערה ואי קמתי במיידיות להפריד בין שתי הבנות המתקוטטות על הרצפה.
"די!!" הצלחתי להפריד ביניהן ולצאת מההלם באותו הזמן .
"שלא תתקרב אליי יותר בחיים " ג'והנה מלמלה ואני הושבתי את שתיהן לידי על המיטה כשאני מפרידה בין שתיהן במרחק סביר . "ננעלתי בבית הספר " התחלתי לספר
"מה ?" שתיהן אמרו באותו הזמן וכשהבינו זאת הסתכלו אחת על השנייה בגועל
"זה לא הכל , פרצו לבית ספר " אמרתי
"מה ?!" שתיהן אמרו שוב יחדיו בבהלה וקמו על רגליהן .
אחרי שסיפרתי להן את הסיפור המלא והן הקשיבו בפה פעור , נשארתי עם תהיות רבות . אבל הייתה אחת שהטרידה אותי יותר מזה שהן שחררו אותי , מי זה הגבר הזה ? למה הוא חשף את פניו בפניי או בפני כל מי שהיה תופס אותו שם ? ובכלל מה הם יודעים עליי?
נרדמתי במיטה של אסיה , לבושה במכנסיה המגודלות שלה ומכוסה בשמיכה ירוקה .
למחרת בבוקר , זהו היה הבוקר הגורלי – פקידת ביקור סדיר . הסיוט הכי גדול של כל תלמיד ותלמיד כאן בפנימייה ואני למזלי הרע שכחתי שהיא באה וגם הייתי עדה לפשע .
פקידת ביקור סידר , אישה מטעם בית המשפט ומשרד החינוך הבאה לבדוק את ההתנהלות שלנו בלימודים ואחר הצהריים . לחיות בפנימייה זה עניין מסובך מבחינת החוק והאנשים העומדים מאחוריו . נערים מתבגרים והורמונלים שחיים ביחד זה בהחלט קשה לצפייה מבחינת אנשי החוק ולכן הם שולחים פעם בשנה פקידה שבודקת את העניינים כאן במשך יום שלם .
הדלת נפתחה בחוזקה ושיי אח של ג'והנה עמד שם .
"קדימה קומו ובואו מהר , המנהל קורא לכולם לאולם הראשי " שיי אמר וסגר את הדלת .
קמנו שלושתנו ויצאנו איך שאנחנו , בבגדים שנרדמנו בהם וחצינו את "הגבעה האדומה" למתחם האולם הענקי ושם נמצא גם אייס בכניסה , מחכה לנו . התיישבנו במקומות הקבועים שלנו במסדרי הבוקר , מאחורה , היכן שאנחנו לא בולטים לעין , רחוק מההמולה. השקט התעצם כאשר אישה עם שיער קצרצר שחור וחצאית עיפרון עלתה על הבמה – פקידת ביקור סדיר .
"בשבוע האחרון אירעו אירועים חמורים ביותר שהעונש עליהם דורש עירוב הרשויות " היא פתחה וכל התלמידים החלו לקשקש והיה קשה להשתיקם ואני היחידה שידעה על מה מדובר .
"גנבת טפסי מבחן … העלבת עובד ציבור … השחתת רכוש … עומס בחדרים .. והנורא מכל היא פריצה למתחם בית הספר " היא השתתקה והילדים החלו שוב לפטפט.