Sweet 16-9 •העלאה מחודשת•

לפניי הפרק,קיבלתי פרק קודם כמה תגובות על כך שהסיפור מזכיר את שקרניות קטנות.
חשוב לי לציין שכל פרק נכתב הכי ספונטני שאפשר וגם לא ראיתי ממש שקרניות קטנות :)
תהנו מהפרק.

קראתי את ההודעה שוב ושוב.
הייתי פשוט בשוק מהחוצפה שלו.
"הכל טוב?" מור קטע את מחשבותיי וליטף את שיערי
"כן בטח,הכל בסדר" אמרתי,סגרתי את הפלאפון וחייכתי
"בואי נצא קצת" אמר וקם מהשטיח הורוד.
הוא הושיט את ידו אליי ונאחזתי בה,הוא משך אותי לעמידה.
"תודה" חייכתי לו
"תאירי,לילה טוב מתוקה אני מבטיחה שאבוא שוב" אמרתי לה וחיבקתי אותה
"להתראות" חייכה ונופפה בידה לשלום.
ירדנו חזרה לסלון,הוריו של מור ישבו על הספה וראו טלויזיה.
כשירדנו מבטם הופנה אליו.
"זהו את כבר הולכת?" שאלה שירן
"כן לצערי,תודה רבה על האירוח ועל האוכל.היה לי מדהים." אמרתי והתכופפתי לחבק אותה
"בכיף מתוקה,תבואי יותר" אמרה וחייכה
"להתראות יפייפיה" אמר אביו של מור ולחץ את ידיי
מור שם את ידי בידו ויצאנו מהבית.
"איך היה לך?" שאל שהגענו לפארק סמוך לביתו,
הוא ישב על הנדנדה ואני עליו.
"ממש כיף,ההורים שלך מדהימים" אמרתי
"כן אני יודע" קרץ לי
"אתה יודע,אתה מור אחר לידם…" אמרתי וליטפתי את שיערו
"מה זאת אומרת?" שאל
"אתה יותר שקט,יותר ילד כזה" אמרתי וחייכתי
"אני? ילד?" הסתכל עליי בגבה מורמת
"ככה זה היה נראה,אפילו ילד כאפות קטן" אמרתי וסטרתי ללחייו.
"את בטוחה במה שעשית עכשיו?" הוא חייך לי
"אני?! לא עשיתי כלום" חייכתי גם
"תבקשי סליחה" דרש
"על מה?" שאלתי
"על הכאפה שנתת לי עכשיו"
"על איזו כאפה אתה מדבר?" העמדתי פניי טיפשה
"אהה,נזכרתי" אמרתי וחייכתי
"ממש כמו זאת" סטרתי ללחייו שוב ורצתי לכיוון המגלשות.
"בואי לפה" רץ אחריי וכמובן שכל צעד שלי עשרה צעדים שלו,והוא הרבה יותר מהיר ממני.
הוא תפס באחוריי רגלי והניף אותי הפוכה על כתפו.
"די מור,תוריד אותי" צחקתי ונתתי מכה לגבו.
"תבקשי סליחה" אמר
"סליחההה" צעקתי והוא העביר אותי לבין ידיו,כמו כלה.
תפסתי בעורפו והתקדמתי לנשק את צווארו.
"את האישה הכי יפה בעולם" אמר,הזיז חתיכת שיער שנפלה על פניי ובהה בי.
"אני אוהבת אותך" אמרתי וחיוכו עלה בשנייה
הוא תפס את פניי ונישק אותי.
התנתקנו והוא לקח אותנו לשבת על הדשא ליד הפארק.
גופו נשען על העץ ואני הייתי בין רגליו.
"תשיר לי משהו" ביקשתי ממנו ועצמתי את עיניי
"נראה לך? אני שר כמו קרפדה" צחק וליטף את שיערי
"שקרן.תאיר סיפרה לי שאתה יודע לשיר" אמרתי וצחקתי
"אויש הילדה הזאת,מה אני אעשה איתה" נאנח וחייך
"אבל תסלחי לי אם אני מזייף טיפה,אני לא רגיל לשיר מול אנשים" אמר
"נו כבר אידיוט" חייכתי לו
"כל הקסם שלך,
את יפה לי,את טובה לי
לא יכולתי לבקש עוד שום דבר
בחיי מה יש לומר.
כל השקט שלך,את נתת לי
את לקחת לי,כל דבר קטן כזה שעושה לי מר
לקחת ולא נשאר.
מציירת לי את חיי שאני ארגיש אני,בא לי
לחבק אותך חזק תזכרי שרק
היי קטנה,בלב ראשונה
בנינו את יודעת זו אותה מנגינה,
היי קטנה,תמיד ראשונה כל יום שאת איתי נשבע לך בשבילי מתנה" (קטנה-מאור אדרי)
הקשבתי לכל מילה ומילה שלו והדמעות זלגו מעצמן.
הרגשתי שהוא מתכוון למילות השיר.
"נו,מה את שותקת? זה היה כל כך רע?" שאל
"רע?! זה היה מדהים מור!" אמרתי לו והנחתי את ראשי בין צווארו
"היי יפה שלי,למה את בוכה?" שאל וליטף את גבי
"ריגשת אותי" אמרתי והוא מחה את דמעותיי
"בואי,נחזיר אותך הביתה.כבר מאוחר" אמר וקמנו מהדשא
אחזתי בידו שהחזיקה את ידי חזק.
הדרך לביתי עברה במהירות ובשתיקה,
רק חשבתי על כמה אושר נוסף לחיי מהרגע שמור נכנס אליהם.
הוא האהבה הראשונה שלי,ואני לא רוצה שזה יגמר!
הוא בן אדם מדהים,הוא יודע לאהוב ובנוסף לכל הוא גם חתיך הורס!
מה אני צריכה יותר ממנו?!
"לילה טוב נסיכה שלי,תדברי איתי מחר" אמר וחיבקתי אותו,ראשי נצמד אל חזהו וידיו חיבקו את צווארי.
לא רציתי שהרגע הזה יגמר,כל כך נהנתי מהחום גוף שלו ומהריח שלו.
"לילה טוב אהוב שלי" אמרתי ונישקתי אותו
ידינו נפרדנו והלכתי לדלת ביתי,הכנסתי את המפתח לדלת
"לירז חכי שנייה" שמעתי והסתובבתי
הוא רץ לכיווני,
"אני אוהב אותך יותר" אמר,תפס בפניי שוב ונישק אותי.
הנשיקה מהר מאוד זרמה לנשיקה סוערת יותר, דחפתי אותו
"לך כבר" צחקתי
"לילה טוב קטנה שלי" אמר ונכנסתי הביתה.
נעלתי את הדלת ונכנסתי לחדרי,
פשטתי את בגדיי והחלפתי לפיג'מה.
נכנסתי למיטתי והייתי בפלאפון שלי קצת.
בהיתי שעות בהודעה שהמוכר החצוף רשם לי.
הקלדתי ומחקתי,הקלדתי ומחקתי.
לא ידעתי מה לרשום לו.
"אחלה דרך להתחיל עם בחורה" רשמתי לו וסגרתי את הפלאפון,העייפות השתלטה עליי.
עצמתי את עייני ובשנייה נרדמתי.