SUMMER CAMP 1

הקדמה:
אסף וכריס הם אח ואחות בני 16, אין להם אמא אבל יש להם אבא ואחות קטנה בת 3 אוהבת.
הם אומנם משפחה קטנה אבל החיבור בינהם כל כך חזק שכל אחד משלים את השני במיוחד אסף וכריס.
הקיץ יבלו אסף וכריס בסאמר קאמפ באמריקה, הם יעברו חוויות שאף פעם לא עברו, יכירו חברים חדשים ויהפכו את החופשה לקיץ בלתי נשכח.
כריס ילדה רגילה, אין בה משהו מיוחד אבל משהו בהתנגות שלה מושך אליה אנשים רבים. הצד המפונק שבה מתערבב עם הטוב לב והאכפתיות ויוצרים אופי מדהים.
לאסף אין דבר יותר חשוב מכריס, כל פעם הוא יעמוד לצידה לא משנה מה. הוא הבאד בוי, עושה הכל כולל שתיה ועישון. כמובן החולשה שלו זאת כריס שליידה הוא ילד אחר לגמריי!
בר, הזנותית יותר והערסית אבל נאמנה לחברה הכי טובה שלה, כריס. אולי הן הפכים אבל זה מה שגרם להן להיות החברות הכי טובות.
פרק 1:
"מאמי כמה מזוודות הבאת" בר צעקה לי פלאפון,
"אני לא חירשת כפרה עליך" אמרתי ברוגע מסדרת את הדברים האחרונים במזוודה, "שתי מזוודות תיק גדול ותיק צד" אמרתי ובחנתי את החדר מחפשת מה לא לקחתי.
"מטורפת!!" היא צעקה עוד פעם שמתי אותה על רמקול והלכתי לבדוק את הארון "הבאתי מזוודה ותיק" היא המשיכה לצעוק.
"לא קלטת מה אמרתי לך?" קירבתי את הפלאפון לפה וצעקתי עליה "כזאת אני, אני צריכה הספקה ואת יודעת"
המשכתי לדבר בקול רגוע בזמן שאני מתיישבת על המזוודה וסוגרת אותה.
"יאלה ימכוערת בואי נוסעים" אסף אחי צעק לי מהסלון "באה" צעקתי לו "נפגש בשדה תעופה לולית" אמרתי וניתקתי לבר שהתחילה לעלות לי על העצבים.
"אסף הביא מזוודה קטנה ותיק ותראי אותך שתי מזוודות" אבא שלי צחק עלי
"עוד מישהו רוצה להגיד על זה משהו?" אמרתי ביאוש נותנת לאסף ואבא את המזוודות ויוצאת לכיוון האוטו..

"קטנה שלי אני יתגעגע הכי הכי בעולם" הרמתי את ליאל, אחותי הקטנה "מבטיחה לשלוח תמונות ולהתקשר?" היא אמרה וחיבקה אותי בחוזקה "מבטיחה" אמרתי והורדתי אותה והיא ברחה לאבא שלי.
"תהנו ילדים שלי" אבא נשק לראש שלי ושל אסף "ותשמור עליה אסף" הוא תפח לאסף על הכתף ונשאר לעמוד עד שנכנסנו.
"הנה כריס ואסף" שמעתי את בר ממרחקים צועקת למדריכה רצה אלי וקפצה לחיבוק "תנשמי כולה כמה שעות לא ראית אותי" אמרתי והורדתי אותה ממני, לא היה לי מצב רוח לכלום עכשיו.
"מה המרמור?" היא עזרה לי עם המזוודה והתקדמנו למדריכה "סתם..".
"כולם כאן, אפשר להתקדם למטוס" לין המדריכה אמרה בקול צפצפני והלכנו כולנו אחריה.
"כמו תמיד הצפונבונים המפונקים באים אחרונים" שמעתי מישהי אומרת מאחורי "מאמי יש לך בעיה? תפני אלי ולא מאחורי הגב" התפרצתי עליה, היא הסתכלה עלי בשתיקה ועקפה אותי בלי לומר מילה.
עלינו למטוס הורדתי את הכיסא אחורה שמתי כיסוי עיניים שירים על המחשב אוזניות וניסיתי להרדם "טיסה נעימה" המדריכה נשמעה ברמקולים "לילה טוב קטנה שלי" אסף ליטף את ראשי "לילה טוב קטנה" בר אמרה אחריו. הם יודעים כמה יחס אני צריכה וכמה אני אוהבת את כל הצומי ואני שמחה שהם מבינים ונותנים לי את זה, וברור שהם מקבלים אותו יחס ממני.