stole my heart- פרק 4

כעבור חצי שעה נראה מכונית גדולה חונה בחצר הבית.
"זה ג'סטין!!" קפץ נייל.
הוא כנראה בליבר.
או בליברית.
שתי אנשים חמושים וגדולים עם שתי מזוודות גדולות יצאו מהמכונית ולאחר מכן יצא גם ג'סטין, ולידו נערה עם שער חום-שטני ועיניים חומות.
נייל יצא מהבית לעברם.
הוא אמר להם משהו אבל לא שמעתי.
מיילי הכניסה אותם לבית.
הוא סרק במבטו את מיילי, את נטלי ואותי.
"ג'סטין, זאת מיילי חברה מאוד טובה שלנו." אמר זאיין לג'סטין.
"היי." מיילי חייכה לג'סטין.
"סיפרנו לך עליה…" הוסיף הארי, "וזאת בת דודה של מיילי- היילי, וזאת חברה של בת דודה של מיילי- נטלי."
הוא הצביע עלינו.
שתקתי.
נטלי חייכה אליו.
"זאת אשלי, היא חברה שלי." אמר ג'סטין.
"אז…..מה עושים?" שאלתי בשיעמום.
"אוכלים?" נייל הציע.
כולם הסתכלו עליו ככה: O_O
"מה?? אני רעב…." הסביר באומללות.
"ת'אמת הכנתי ספטגי עם רוטב עגבניות וזה נראה טוב…" אמרה מיילי.
ג'סטין, הארי, נייל ולואי וזאיין ישבו בסלון בזמן שמיילי, נטלי, ליאם, אשלי ואני סידרנו את השולחן.
ראיתי את מיילי מסתכלת על 'גסטין ועל הארי,
"מה קורה?" שאלתי אותה.
"אני מבולבלת." ענתה.
"למה?"
"ג'סטין….אני מעריצה שלו כבר מההתחלה שלו." ענתה, "ואני חושבת שאני מתחילה להתאהב בו."
"אבל אני גם מתאהבת בהארי, ושניהם תפוסים." הוסיפה.
"אוי…" מלמלתי בצער.
היא הביטה בי בחוסר אונים, "למה כל מי שאני מתאהבת בו תפוס??!"
צחקתי מעט, "יש את נייל וזאיין וליאם ולואי."
"ליאם זאיין ולואי תפוסים" אמרה.
"אז נייל! נו, הוא חמוד וסבבי כזה." ניסיתי לשכנע אותה.
"את חושבת שהוא מתאים לי?" שאלה בחשש.
"ברור!" חייכתי.
"אז מה קורה איתך? את לא מאוהבת במישהו?" שאלה אותי בסקרנות.
"אממממ… לא. לא נראה לי." עניתי בקצרה.
"את בטוחה?"
"כן."
"בטוחה בטוחה?"
צחקתי, "טוב, יש מישהו. אבל הוא מארה"ב." הודתי.
"אתם חברים? את מאוהבת בו והוא לא יודע? איך קוראים לו?" היה לה כלכך הרבה שאלות.
"אנחנו חברים,, וקוראם לו אוסטין." עניתי לה.
"פשששש…"
"אבל….אנחנו טיפה רבנו ו..היחסים שלנו לא טובים כבר." אמרתי לה.
"טוב, אנחנו נהיים רעבים, ערכתם את השולחן כבר?" שאל אותי ג'סטין.
"עוד חמש דקות. ו….אתם תמיד מוזמנים לעזור לנו לערוך שולחן." חייכתי.
"פחח. אין מצב." אמר ג'סטין וחזר לסלון.
אוי,
הוא ילד מפונק.
לבסוף כולם התיישבו על השולחן.
התחלנו לאכול.
"אז מאיפה אתן, היילי ונטלי?" שאלה אותנו אשלי.
"אנחנו מנוי יורק." ענתה נטלי.
"גם אני! איזה צירוף מקרים!" חייכה אשלי.
טוב, היה שיחה משועממת לגמרי בין ג'סטין וזאיין וליאם ואשלי ולואי והארי ומיילי ונטלי ונייל שביקש שיעבירו לו את כל האוכל.
אני שתקתי.
טוב, לא היה לי כלכך על מה לדבר.
פתאום נשמע השיר Mistletoe מהפלאפון שלי.
כן, כן. זה הצלצול שלי בפלאפון.
ניגשתי במהירות לקחת אותו.
"הלו?" עניתי.
"היילי, זה אוסטין." אמר הקול מהפלאפון, שזה בעצם אוסטין.
"היי.. אוסטין…" הופתעתי לשמוע אותו, מלא זמן לא דיברנו.
כבר לפני שטסתי לבריטניה לא היינו ממש משוחחים, כי רבנו.
"אני טס לבריטניה." אמר.
"מה?" התפלאתי.
"אני טס אליי, אני אוהב אותך." הוסיף.
"אבל…אוסטין…"
"מה?"
"אנחנו רבנו…הכול קורה כלכך מהר…"
"אבל אני אוהב אותך. עכשיו הבנתי את זה."
"רגע, מתי אתה טס לפה?"
"מחר בערב."
"קנית כבר כרטיסים?"
"כן."
"אבל אוסטין….זה קורה כלכך מהר. אולי תחכה עד שאני אחזור לארה"ב? אני אחזור בסוף החופש."
"אבל כבר קניתי כרטיסים."
"אוי, אוסטין…." מלמלתי.
"אז תבואי מחרתיים בשעה 10 בבוקר לאסוף אותי משדה התעופה, טוב?" שאל.
"אוחחחחח… בסדר." נכנעתי.
טוב, מה הייתי אמורה להגיד? הוא בזבז כסף בשבילי לכרטיס טיסה והוא אומר לי שהוא אוהב אותי, זה לא נעים להגיד שאני לא כלכך רוצה שהוא יבוא לבריטניה.
"מי זה היה?" שאלה אותי נטלי.
"אוסטין." עניתי בקצרה.
"מהה?" הופתעה, בדיוק כמוני.
התיישבתי בשולחן.
"זה אותו אוסטין שסיפרת לי עליו?" לחשה לי מיילי.
הנהנתי.
"מה הוא רצה?" שאלה.
"הוא בא לבריטניה." עניתי.
"מה??" הופתעה.
כן, כמעט כולם מופתעים היום.
"אני חושבת שהוא ישן אצלך כמה ימים." הוספתי.
"זה בסדר." אמרה בפרצוף חושש.
כבר אמרתי שמיילי נדיבה?
"תודה תודה תודה!" חייכתי אליה חיוך רחב, "את תראי, הוא נחמד."
"אני בטוחה. כי לא כל אחד מוצא חן בעינייך." קרצה לי.

אחרי שעתיים של דיבורים ודיבורים משעממים (חוחו) ג'סטין ואשלי נסעו למלון להתכונן להופעה של ג'סטין בלונדון.
הבנים גם הלכו.
הבית נשאר ריק.
השעה הייתה חמש בערב.
"אז….מה עושים?" שאלה נטלי בשיעמום ופיהקה.
"נשחק חי צומח דומם?" הצעתי.
נטלי ומיילי הסתכלו עליי כאילו שנפלתי מהירח.
טוב, זה באמת מוזר.
אבל בכל מקום בכל שעה כשמשעממם אני תמיד מציעה: "אולי נשחק חי צומח דומם?"
מוזר.
"אולי נלך לשופינג?" הציעה מיילי.
אני ומיילי הנהנו בהסכמה.
ו…………..יצאנו לשופינג בקניון של לונדון.

-ההמשך יבוא-