stole my heart- פרק 3

"תראה את זה!" שמעתי קולות.
"וואו."
פקחתי את עיניי ומולי ראיתי את לואי ונייל.
"מה אתם עושים פה?" כמעט צעקתי.
"אהה…" לואי סגר את הלפטופ שלי במהירות ועמד לפניו. "כלום."
"אוחחחח.. אני סוגרת את עיניי לעשר שניות וכשאני אפקח אותם אני לא רוצה לראות אותכם פה."אמרתי וסגרתי את עיניי מעייפות.
כשפקחתי אותם לא ראיתי אף אחד, "לפחות הם ממושמעים." מלמלתי.
"הי." ראיתי את לואי עם תחפושת.
היה לו צעיף ורוד מלא פרווה וכובע ורוד.
מיד אחריו ראיתי את נייל עם שפם ועניבה מעל הטרנינג שלו.
הרמתי גבה, "מצחיק."
קמתי מהמיטה והלכתי לשירותים.
כשחזרתי ראיתי את זאיין, ליאם והארי שהצטרפו אליהם ועשו הצגה למיילי ולנטלי.
גלגלתי עיניים והסתובבתי לכיוון המדרגות כדי לרדת לסלון.
"הי! היילי! בואי, תראי את ההצגה שלנו." קרא לי זאיין.
"אני כלכך רוצה לראות…אבל אני נאלצת לסרב." אמרתי בציניות ועשיתי פרצוף עצוב.
"נו…מה אכפת לך? כאילו שיש לך משהו יותר טוב לעשות…" הארי עשה עיניים של כלב.
לפני שהספקתי להגיד משהו ליאם הוסיף, "ההצגה שלנו זה לבידור ולצחוק, אם לא תאהבי אנחנו לא קושרים אותך בחבל, אז את יכולה ללכת. אבל תתני לנו צ'אנס." נאם.
חייכתי.
"בסדר, בסדר." השתכנעתי, "ולך יש נאומים מרשימים." אמרתי לליאם והתיישבתי על המיטה.
"הארה, ניילה, לואה, וזאיינה יצאו לטייל." אמר ליאם שהוא כנראה הקריין, "פתאום הם הבחינו בזאב נחמד." הוסיף ושם מסכה של זאב.
"הי! הנה זאב." אמר\ה הארה.
"וואו. איזה זאב חמוד. אפשר ללטף?" שאל\ה ניילה.
"לא! אסור!" אמר\ה לואה ונתנ\ה לניילה מכה קטנה ביד.
"וואהההההההה" צרח\ה ניילה ובכתה.
"זאבי, מה קורה, אחי?" שאל\ה זאיינה וקרצ\ה לזאב.
"בנות, איפה סבתא שלכן גרה?" שאל הזאב.
"אין לנו סבתא!! אנחנו בקענו מביצה!" צעק\ה ניילה.
"סתומה." אמר\ה זאיינה לניילה ונתנ\ה לו\לה מכה בראש.
נטלי צחקה קצת ואני ומיילי ישבנו משותקות במיטה והסתכלנו אליהם בלי למצמץ.
ככה אני כשאני רואה טלוויזיה.
"אוקיי." אמר הזאב והלך.
"לאן הולך הזאב?? אני רוצה את הזאב!!" צעק\ה הארה.
"שקט." אמר\ה לואה, "בואו נעקוב אחריו."
"יאללה!" אמר\ה זאיינה ונהיה\נהייתה מבסוטה.
"אנחנו עוקבים אחרי זאב, ואנחנו עוקבים אחריי זאב." שר נייל בקולי קולות.
"סתמי." אמר\ה זאיינה לניילה ונתנ\ה לה מכה בראש.
פתאום נשמע צלצול מהפלאפון של ניילה.
"רגע." אמר\ה.
"זה לא מהמופע…" הודיע לנו ליאם.
"כן."
"באמת?"
"וואו. יופי. אנחנו נפגוש אותך."
"בסדר. ביי." אמר נייל למי שהיה בפלאפון.
"מי זה היה?" שאלה מיילי,
כולם השתוקקו לשמוע את תשובתו של נייל.
"זה היה ג'סטין!! הוא בשדה תעופה של לונדון!" אמר נייל וקפץ משמחה.
חיוך קטן צץ מפי.
כן,כן, אני אוהבת את ג'סטין ביבר.
אפשר להגיד שאני בליברית בלי כל החוקים של הבליבריות.

-ההמשך יבוא…אם תרצו בכך-