stole my heart- פרק 24 (קאמבק אחרי מליון שנה:))

"אני לא מאמין עלייך, הארי. ככה אתה בוגד בה?" זאין תקף את הארי המבולבל, "אתה יודע איך היא אוהבת אותך?! אין לך בושה!!"
כל המבטים הופנו אל זאין, הארי ונטלי.
"מה? מה קורה פה?!" נטלי ניסתה להבין מה קורה.
מיילי נאנחה, "לא ככה רציתי שזה יתברר."
כולם יודעים שבין נטלי וזאין יש ידידות הדוקה.
"אתה מנצל את זה שיש לך מליוני מעריצות שרוצות ללקק לך ת'תחת אז אתה בוגד בנטלי, כי אתה יודע שגם היא מטורפת עלייך!!!" הארי ניסה לקום, אך זאין מיד דחף אותו לאחור באגרסיביות.
קמתי גם אני, מנסה להפריד בין השניים.
"חבר'ה, תרגעו. אפשר לפתור את הוויכוח הזה במילים!" ליאם גם התערב.
טפחתי בשכמו של ליאם, "צודק." חייכתי לעברו.
"אני תמיד צודק." התגאה וצחק.
"מישהו מוכן להסביר לי מה קורה פה???" נטלי צעקה, היא כלכך לחוצה,
בזמן שזאין והארי רבים להם.
"לואי, ליאם, תעצרו אותם." פקדתי על שתי הבנים העצלניים.
"לאא! אבל זה קרב בנים, זה אפילו יותר טוב מקרב בנות!!" לואי מחא כפיים בהתרגשות, "שמישהו יביא לפה בוץ!!"
"אוחחח לואה.." מלמלתי בפרצוף חמוץ, הוא לא עוזר לי.
אני לקחתי את נטלי לצד,
בעוד שמיילי מנסה להעיר את ג'סטין שנרדם תוך שניות.
"תקשיבי, אנחנו עוד לא יודעים כלום. באמת שאת לא צריכה לדאוג.." ניסיתי להרגיע את נטלי הדואגת.
"לדאוג לגבי מה??" היא דרשה לדעת את האמת.
מיד מיילי הצטרפה אלינו,
"יופי שבאת.." מלמלתי, שהיא תספר לה את האמת.
"מיילי," נטלי פנתה אליה בכמעט התחננות, "בבקשה, תספרי לי, מה קורה פה?"
"ראיתי, לפני כמה שבועות, את הארי במועדון, הוא נישק בחורה אחת." הסבירה כשהיא משפילה את ראשה.
"אבל זה לא נכון!" הארי התפרץ לשיחתנו.
האוטובוס נעצר,
"רדו, חברים." פול אמר לנו.
נטלי ירדה ראשונה,
"לאן את הולכת?" שאלתי אותה, מודאגת.
אולי לא היינו צריכים לספר לה.
"לבית שלי." ענתה בקרירות ופסעה יותר במהירות
הארי ניסה לדבר איתה, אך היא סירבה באיפוק.
"תודה באמת." זרק לעברי ונכנס ללובי של המלון.
הסתכלתי אל מיילי, מותשת.
"אז הולכים לאכול?" ג'סטין שאל פתאום, בזמן שהכי לא מתאים.
"קח." זאין דחף לפיו של ג'סטין בננה.
"די, אל תתבאסי. הם ישלימו כמו שאני מכיר אותם." נייל שם את ידו על כתפי והצמיד אותי אליו.
"חבל שאי אפשר לחזור לאחור, רק כמה דקות לפני.." מלמלתי, מבואסת.
"אתם סתם עושים מזה עניין, הם ישלימו תוך שנייה." לואי נאנח, "עכשיו בואו נתעלם מזה ונעשה חיים!"
"נראה לי שאתה סתם מקנא בנטלי.. אני טועה?" מיילי גיחכה.
לואי האדים שוב, "כן."
"כן?!?!"
"את כן טועה." גם הוא נכנס ללובי.
תוך שניות התאספו מסביבינו מעריצות, הם התחננו להצטלם עם ליאם וזאין, אך הם לא היו במצב רוח כלכך טוב.
"בנות, אני ממש מצטער, אבל ממש אין לי כוח להצטלם עכשיו." ליאם התנצל בנימוס בפניהן.
"אוווו.." הם מלמלו במקהלה, בצער.
ואט אט הם הלכו.
גם אנחנו נכנסנו לבית המלון,
פול הביא לנו כרטיס לחדר,
עשינו תחרות, מיילי, זאין, אני, וליאם טענו שבמדרגות זה מהר יותר להגיע לחדר, וגם מרזה.
נייל, ג'סטין, ולואי (העצלנים) טענו במעלית זה מהר יותר וגם פחות מעייף.
"אוקיי. אז 3,2,1," ליאם החל למנות, "צאו!!"
אנחנו, 'קבוצת המהממים', כך זאין רצה שנקרא לנו, רצנו במהירות במדרגות,
ואילו 'קבוצת האוכל', לחצו מיד על כתפור המעלית.
אנחנו הגענו ראשונים, 'קבוצת האוכל' הגיעה כמה שניות אחרינו.
"ניצחנו!!! ניצחנו!" צהלנו בשמחה, ליד החדר,
כשנכנסנו ראינו את הארולד.
הארי כבר עלה ממזמן, ולא דיברנו איתו כלכך.
אנחנו מבינים שהוא צריך קצת זמן לעצמו,
אז נתנו לו להיות לבד.
ג'סטין הלך להתקלח, הארי התבודד בחדרו, ושאר הבנים ראו טלוויזיה עם פופקורן,
אני ומיילי הלכנו לביתה של נטלי, לראות מה קורה איתה.

"לרחוב _____ 34." מיילי אמרה לנהג החביב של המונית שהזמנו,
הנג הנהן בראשו והתחיל לנסוע.
"אולי היא לא תרצה שנבוא אליה? היינו צריכות להתקשר אליה קודם." לחשתי אל מיילי בדאגה.
"גם אם היא רוצה וגם אם היא לא, אנחנו חייבות לפתור את זה. או שהאשמה תישאר בליבי למשך כל חיי." הרימה כתפייה.
"טוב." גלגלתי את עיניי.
נקשנו בדלת ביתה,
הסתרתי בעזרת כף ידי את החריץ שממנו אפשר להסתכל מי זה שמאחורי הדלת.
"זה לא הארי, נכון?" נטלי שאלה, לכל מקרה.
"לא." ענתה מיילי בלי להוסיף דבר.
לאחרי כמה שניות נטלי פתחה לנו.
נכנסתי בחופשיות לביתה,
בעוד מיילי מביטה עמוק בנטלי, בודקת אם היא בכתה או לא.
"אוקיי. בואו נשב." קראתי להם בהשתוממות.
הם הסתובבו אליי,
"תקשיבי, נטלי, הארי ממש מדוכא בגלל מה שקרה. אני בטוחה שהוא בכלל לא זוכר את זה, אנחנו לא בטוחות שזה קרה בכלל." התחלתי להסביר לה,
"כן. את יודעת איך הארי עושה שמיניות באוויר בשבילך?!" מיילי הוסיפה, "אני ראיתי אותו עושה שמיניות באוויר, וזה לא נראה כלכך טוב… אבל הוא עשה את זה בשבילך! כי הוא ממש אוהב אותך!"
נטלי צחקה תוך כדי שהייא מוחה כמה דמעות ישנות.
"אז למה הוא בגד בי?!" שאלה מושכת באפה,
"זה הארי, הוא מנשק כל מי שהוא רואה." מיילי קרצה לנטלי בחביבות, "בין אם זה בת ובין אם זה בן."
נטלי לא הגיבה חוץ מצחקוק קטן,
הרגשתי קצת בצד כזה.
אני מנסה באמת להסביר, שבאמת תבין, אך מיילי לוקחת את זה לצד המצחיק.
זה מעצבן קצת.
"טוב, אבל אני לא אס-" נטלי ניסתה לומר, אך צלצול הפלאפון של מיילי קטע אותה.
"הלו?" מיילי ענתה,
אני ונטלי השתתקנו, ניסיתי להבין מי זה.
"זה ג'סטין, הוא אומר שהם הולכים למקדונלס עכשיו." היא הסבירה לנו.
"לא נראה לי שאני אלך…" מלמלה נטלי,
"את לא רעבה?" שאלתי אותה.
"יש לי מספיק אוכל בבית."
"גם אני חושבת שכדאי שאשאר." מיילי אמרה לפתע, "אני לא רוצה להשאיר את נטלי לבד."
"טוב." קמתי, "אני אלך לבד."
יצאת מהבית בלי לומר להתראות אפילו.

"תראו מי באה באיחור אופנתי." נייל פרש את ידיו לחיבוק.
"היי נייל." מלמלתי בשקט.
"איפה מיילי ונטלי?" ג'סטין שאל בפה מלא בהמבורגר לעוס.
"בפעם הבאה, תבלע ואז תדבר." הצעתי לו, "והן לא רצו לבוא."
התיישבתי ליד מושבו של נייל,
"עכשיו תביאו לי אוכל!" דרשתי.
נייל קרא למלצרית, ולאחר מכן פנה אליי, "מה את רוצה לאכול?"
"אממ.. הרגיל שלי." עניתי,
בואו נגיד שזה לא הפעם הראשונה שאנחנו אוכלים במקדונלס, או במסעדות שמוכרות המבורגרים.
ובכל הפעמים הזמנתי אותו דבר.
"אמג. וואן דיירקשן!!!!!" המלצרית שניגשה אלינו צרחה,
היא מלמלה כמה דברים לא מובנים,
"וגם ג'סטין ביבר פה." ג'סטין הזכיר לה.
"ג'סטין, תודה בזה, אתה כבר זקן." לואי העיר לו וצחק בקול רם מידי.
"שלא נדבר על הגיל שלך….!" ג'סטין החזיר לו באותו מטבע,
"הי, אל תדבר ככה אל לואה החמוד שלנו." ליאם הגן על לואי וחיבק אותו.
"ואתה אל תדבר על ביבס האהוב שלי!" נייל הגן על ג'סטין, וגם הוא חיבק אותו.
"הי, שכחת מי החברים הכי טובים שלך ועם מי אתה בלהקה?!?!" לואי לא מרוצה,
"טוב." נייל הלך לכיוונו של לואי, "אבל ג'סטין…" מלמל בעצב.
אני צחקתי לי,
נייל ממש מתמודד עם בעיה קשה!
"אבל כולכם חמודים.." המלצרית התערבה בהתלבטות הקשה.
"צודקת." החזקתי את דבריה של המלצרית, "חוץ מנייל, הוא לא חמוד."
"הי!" נייל החמיץ פניו.
"צוחקים איתך, אחי שלו." טפחתי בשכמו.. חזק מידי.
נייל התקפל מכאבים, "זה כאב…" מלמל בקול חנוק.
"הי, איפה הארי וזאין?" הבחנתי שהם לא בשולחן איתנו.
"הם הלכו לביתה של נטלי." השיב ליאם.
מיד שלפתי את הפלאפון שלי מכיסי,
סימסתי למיילי: 'אל תצאו מהבית. זאין והארי באים אליכם עוד מעט.'
מיילי מיד סימסה לי בחזרה: 'too late'

-ההמשך יבוא… אם תרצו בכך-