stole my heart- פרק 19

~למחרת~
הבנים (וואןדי) באו לבית,
אני לא רציתי לראות את ניילר אז הלכתי לאדם.

ואחרי רבע שעה נשמע דפיקה בדלת של הבית של אדם,
אז הלכתי לפתוח,
אבל קודם הסתכלתי על החריץ הזה שיש בדלת אבל אותו אחד שם יד בחריץ כדי שלא יראו אותו.
אז אני פותחת את הדלת ואני רואה את נייל.
"מה אתה עושה פה?" אני שואלת אוותו.
"מה את עושה פה? למה את לא בבית?" שאל.
"אני לא רוצה לראות אותך."' אמרתי לו.
"אבל בייב, אני אוהב אותך…!" הוא אומר לי
"בייב??" התרגזתי.
פתאום אדם בא,
אז נישקתי את אדם מול,
ואני הוצאתי לשון לנייל.
"גררר.." נייל התעצבן והלך בחזרה לבית.
ואז אדם הופתע, "את…. את…"
"אני מקווה שזה בסדר שנישקתי אותך." אמרתי לו בקלילות והלכתי למטבח לנשנש משהו.
"ברור." חייך.
אבל משהו בתוכי לא שלם עם מה שעשיתי,
אני מרגישה רע עם זה שנישקתי את אדם מול נייל,
אני אוהבת את נייל, ואני לא מרגישה כלום לאדם.
החלטתי להתקשר למיילי,
"הלו?" ענתה.
"מיילי!" חייכתי,
אני כלכך מתגעגעת אליה.
"הייל, מה קורה?"
"בסדר..טוב, לא ממש.."
"מה קרה?"
"אז ככה: אתמול שכן חדש בא, והלכנו למסעדה איתו ועם הבנים, ונייל קינא בי ובאדם, ואז הוא התחיל להרביץ לו ואני כעסתי על נייל אז חזרתי לבית והיום נישקתי את אדם, השכן, מול נייל ואני בכלל לא מרגישה כלום לאדם."
"אהה.. אוקיי.."
"את בכלל הבנת משהו?"
"חח בערך." אמרה, "תשמעי, קודם כל תלכי לאדם ותגידי לו שאת לא מרגישה אליו כלום, כדי שלא יחיה באשליות."
"אבל…-"
"בלי אבל ובלי חבל."
"חח טוב. מה איתך ועם ג'סטין?"
"כיף, אבל ג'סטין עושה שטויות."
"אוי, ג'סטוש .."
"אה, ואני חוזרת עוד כמה ימים,כי בריטניה כוללת בסיבוב הופעות של ג'סטין."
"יופי!" שמחתי.
"אהה.. אני צריכה ללכת..ביי." אמרה וניתקה ישר.
"היילי?" אדם בא אליי, "מה עשית?"
"סתם..דיברתי בפלאפון."עניתי.
שתיקה השתררה, זאת ההזדמנות שלי להגיד לו שאני לא מרגישה אליו כלום.
"אממ..אדם, אני רוצה להגיד לך משהו.." אמרתי והשפלתי את ראשי.
הוא התקרב אליי, "אני מקשיב.." חייך.
"אני..-"
"רגע, הפלאפון שלי מצלצל." אמר והלך לקחת את הפלאפון.
אוףף, קשה לי להגיד לו :(
הוא סיים לדבר בפלאפון ובא אליי, "מה רצית?" שאל בחיוך.
החיוך לא ישר אצלו זמן רב..
"אדם,אני..אני לא מרגישה כלפיך כלום. נישקתי אותך רק כדי שנייל יקנא." אמרתי.
פיו היה פעור, "אבל.. חשבתי.."
"אני אוהבת אותך, אבל בתור ידיד. אני מקווה שלא נפגעת." חייכתי אליו בתקווה שיחייך אליי בחזרה.
"ברור." חייך וחיבק אותי, "אולי כדאי שתחזרי לחבר'ה שלך? אני בטוח שהם חסרים לך."
"בוא איתי." אמרתי ומשכתי אותו.
פתחתי את הדלת של הבית של מיילי,
לואי ליאם נטלי הארי זאיין ונייל ישבו בסלון וראו סרט עם פופקורן.
"היי." חייכתי אליהם.
הם הסתכלו עליי באדישות.
"לכו לאיפה שהייתם, אנחנו לא צריכים אותכם כאן." אמר לנו נייל.
"אני מתארחת בבית הזה, אז זה חצי הבית שלי, אז אם אני רוצה להיות פה אני אהיה פה." אמרתי לנייל בעצבנות.
"אז לכו לחדר שלך, אנחנו לא צריכים שתזמזמו לכם מול הפנים שלנו." מלמל.
"אנחנו כבר לא-"
קטעתי את אדם,
"אתה מתנהג כמו…חמור! רגע, אתה לא רק מתנהג כמו חמור, אתה חמור!" צעקתי בעצבנות.
"אני הולך.." מלמל אדם ויצא במהירות.
"ראית מה עשית?" האשמתי את נייל.
נייל שתק וחייך חיוך מתנשא,
מיד רצתי בעצבנות לחדר שלי.

-ההמשך יבוא…אם תרצו בכך-