stole my heart- פרק 12

אחרי חצי שעה היינו צריכים ללכת בחזרה לבית מלון כי היום בערב וואן דירקשן וג'סטין מופיעים ביחד.
לקחנו מונית בחרה לבית מלון.
"אני לא מאמין! בקושי שיחקנו!" זאיין התעצבן, "היינו עסוקים בטלנובלה של מיילי וג'סטין."
"הי! תרגע!" נייל התערב,
ג'סטין חייך למיילי והיא מיד הסמיקה.
"אז מה קורה ביניכם, נייל והיילי?" לואי שינה נושא.
"הכול רגיל." אמר נייל.
"אנחנו רק ידידים טובים." חיזקתי את דבריו של נייל.
"איך אני זוכרת שפעם לג'סטין היה ראש קסדה." נטלי שינתה נושא.
"תודה." לחשתי לה.
"גם לי יש ראש קסדה… זה לא פשע, את יודעת!" ליאם אמר לה.
"זה מראה תינוקי." מלמלה.
"את רומזת שאני תינוקי?" ליאם שאל.
"אני לא רומזת, אני אומרת." חייכה חיוך מרושע.
"הארי יותר תינוקי! יש לו רעמה של תלתלים!" אמר ליאם.
"הי! אל תדבר ככה על שיצל שלי!" נטלי הגנה עליו.
"שניכם תינוקיים." אמר זאיין.
"לך לפרי הפלטיפוס שלך!" נטלי וליאם תקפו אותו.
"אל תדברו ככה על פרי! היא יותר נורמלית ממכם!" כעס זאיין.
"חבורת משוגעים! מסכן הנהג של המונית ששמע את החפירות שלכם!" התערבתי.
כולם הסתכלו עליי בפליאה.
חייכתי חיוך קטן.
"הגענו.." אמר הנהג.
נתתי לו את הכס ויצאנו מהמונית.
"רגע, רגע, בחורצ'יק." אמר הנהג לג'סטין.
"מה?" שאל.
"אתה ממש מוכר לי." אמר וחשב מי הוא.
"זה ג'סטין…." עצרתי, "טימברלייק."
"טוב, אנחנו ממהרים. ביי." אמר ג'סטין ומיהר לצאת מהמונית.

מיד אחרי חצי שעה הלכנו להופעה של וואן דירקשן וג'סטין ביבר.
מיילי, נטלי ואני היינו איפה שכל הקהל והבנים כבר התכוננו מאחורי הקלעים.
ראיתי בנות עם מלא שלטים.
"ג'סטין!!! וואן דירקשן!!" צרחו.
ג'סטין ונייל שרו את השיר boyfriend ולואי הארי זאיין וליאם הצטרפו אליהם רק בפזמון (כי רק ג'סטין ונייל יודעים את כל השיר בעל פה)
נייל היה כלכך מבטוס שהם שרים ביחד עם ג'סטין.
וג'סטין כהרגלו כל שניה קרץ למיילי הסמוקה.
גם הארי לפעמים קרץ לנטלי'
ונייל קרץ לג'סטין.
אחרי זה הם שרו את All Around The World שזה גם שיר של ג'סטין.
"הארי אהובי!!!!" צרחה אחת.
ונטלי רצה ללכת איתה מכות אבל עצרנו אותה.

בשעה 12 וחצי נגמרה ההופעה וכל המעיריצים הלכו לבית.
"אז איך היה, בנות?" שאל ג'סטין.
"אתם שרים כלכך יפה!" אמרה מיילי.
"אני כלכך עייף.." אמר ליאם ופיהק.
"לא! בואו נעשה משהו! אין לי כוח לישון עכשיו…" אמר זאיין.
"אבל לא צריך כוח בשביל לישון!" מלמל ליאם.
"בואו נשחק משחק.." הציע לואי.
"איזה משחק?" שאלתי.
"אמת או חובה." ענה.
"אממ.. טוב." חייך הארי.
"בסדר." הסכים זאיין.
וכך גם כולם.
התיישבנו וסובבנו בקבוק פלסטיק ריק.
"נייל אמת או חובה?" שאל הארי את נייל שהבקבוק הצביע עליו.
"אמת." ענה, "לא, בעצם חובה."
"אז חובה עלייך….. לנשק את היילי." אמר וחייך.
מיד נלחצתי.
לנשק אותי?!
אוחחחחחחח…
הם לא מתייאשים, אה?!
"אממ… בעצם אמת." נייל ניסה לשנות.
"אסור להתחרט אחרי שאמרו לך מה החובה." אמר ליאם בעודו מפהק פיהוק ארוך מאוד.
"טוב…" אמר והתקרב אליי.
נהיה חם לי בכל הגוף, ואני מניחה שגם הייתי אדומה בפנים.
"מוכנה?" שאל אותי נייל.
הנהנתי.
והוא….נישק אותי.
שפתיו נגעו בשפתיי בעדינות ומיד התנתקו.
"זהו." אמר נייל וראיתי שגם פניו אדומות.
כולם חייכו,
"תעיפו את החיוך שלכם מהפרצוף." אמרתי ב'ערסיות'.
"הי! אני אמור להיות ערס!" אמר זאיין וחייך.
"טוב, תסובבו את הבקבוק." אמרתי ורציתי שישכחו מזה כבר.
הבקבוק הצביע על הארי והייתי חייבת לנקום בו.
"הארי…. אמת או חובה?" שאלתי אותו וחיוך שטני הציץ מפניי.
"אממ… חובה? או אמת?" הוא נלחץ, "טוב, חובה. מה תגידי לי? לנשק את נטלי?"
"חובה עלייך לנשק את העץ." פקדתי.
"אה. אבל…" הוא ניסה למצוא סיבה שלא יוכל לעשות את זה, "יש בעץ מלא חיידקים וזה מסוכן!"
"כלום לא יקרה לך, חמודון. עכשיו תנשק את העץ." אמרתי וצבטתי אותו בלחי.
"את רשעית…" מלמל ופסע לכיוון העץ.
הוא התקרב לעץ לאט,
וקירב את שפתיו לגזע.
ונישק אותו.
כולנו צחקנו.
"הארי והעץ לנצח, שתי נשיקות במצח, עוד אחת ואחרונה וישר לחתונה!" כולם שרו.
"תפסיקו לצחוק על קוקי שלי!" אמרה נטלי והלכה להארי המסכן.

-ההמשך יבוא….אם תרצו בכך-