Snow white another story – הקדמה

היו הייתה ממלכה יפיפה, אשר הכירו אותה בזכות יופיה וגדולתה. בראש הממלכה עמדו המלך והמלכה, באחד מימיי החורף הקרים, הסתובבה המלכה כשהיא עטופה בשכמייה ארוכה, בגינה הלבנה שכוסתה בשלג. מכל הגינה הלבנה היה נראה צבע אדום, ורד יפיפה בצבע אדום כדם שצמח בשיח ורדים שחור משחור. המלכה רצתה לקטוף את הורד עבור בעלה האהוב, אך כשניסתה לקטוף נדקרה באצבעה, דמה ירד לעבר השלג, היא הביטה לעבר הורד שהשחיר ונפל גם הוא על השלג. 'מראה כל כך עדין, אך כל כך יפה' חשבה המלכה בחיוך, "הלוואי שהבת שתיוולד לי, תהיה יפיפה כמו המראה הזה, צבע עורה כצבע השלג, שפתיה כצבע הדם, ושערה שחור כשיח הורדים המשחיר" היא הביטה למעלה על השלג היורד באיטיות וחזרה לארמונה.
יום הלידה המיועד של הנסיכה החדשה הגיע, כאשר הלידה הסתיימה הרופאים הביטו בתדהמה על התינוק. "מלכתי, התינוקת.. זה זכר" הרופאים נתנו את התינוק לידיה של המלכה. הוא חיפש עם ידיו הקטנות את ידיה, היא נתנה לו את האצבע שלה והוא החזיק בה. "זה לא משנה לי, העיקר שהוא בריא ושלם" היא נישקה למצחו, התינוק צחקק צחוק עדין. "אני אקרא לו יוקי*" היא חייכה בזמן שליטפה את לחיו השמנמנות.

המלכה נכנסה לחדרה הסודי, באמצע החדר עמדה מראה בקיר. "מראה, מראה שעל הקיר" היא חייכה חיוך עדין, שיערה בצבע חום כהה נאסף בצמה ארוכה ועיניה הכחולות הביטו במראה. השתקפותה נעלמה לערפל ובמקומה עמד בחור, כבן שלושים שנה לחייו, אף על פי שהוא חי מאות שנים במראה. שערו היה בצבע לבן כשלג ועיניו היו כחולות כים, הוא היה לבוש בבגדים מאלכותיים, חולצה מכופתרת לבנה וג'קט בצבע כחול שהיה עטור בקישוטי זהב יפיפיים, מכנסו היה כחול ומגפיו היו לבנים. "למה באת היום מלכתי?" הוא קד קידה מולה. "יוקי כבר בן ארבע, המוות שלי קרב" היא נאנחה, יודעת על המוות הקרב ובא שלה. "כן, אני זוכר את זה, את בדקת מתי תמותי, אמרתי לך ברגע שיוקי יהיה בן ארבע" המראה אמר במבט אדיש. "והוא כבר בגיל הזה, אני רוצה לדעת, לפני שאמות, בכל רגע נתון, ממחלה או ממשהו אחר, אני רוצה לדעת מה יקרה ליוקי בעתיד, אני רוצה לעשות הכל כדי שיהיה לו טוב" היא השפילה מבט. "היקארי*, את עושה מעל ומעבר עבורו" המראה נאנח, "מראה, מראה שעל הקיר, הראה לי את העתיד" היא העבירה את ידה במראה, הבחור נעלם ובמהירות העתיד של יוקי עבר במהירות, היקארי לא הצליחה לפענח את האירועים, עד שהבבואה נעצרה ביוקי, כשהוא כבר נער, שוכב על הדשא ללא ניע, מת. היקארי הלכה צעד אחורה בתדהמה. "מ-מה קרה שם?" היא מלמלה, "כל אחד ירצה לפגוע בנסיך המיועד, המלכה החדשה שתהיה, התושבים, המשרתות, או אפילו באמצע קרב. רוב הסיכויים שהוא מת בקרב" המראה של יוקי המת נעלם ובמקומו חזר הבחור. "לא! לא! אסור לו למות בקרב! הוא חייב לרשת את הממלכה!" היקארי דאגה. "אם כך יש לי הצעה, הרי רק בנים מתגייסים. אולי, אם תחפשי את יוקי לבחורה, הוא לא יצטרך ללכת לקרבות, הוא ישאר פה לרשת" המראה חייך. "אבל, כל הממלכה יודעת על הנסיך" היקארי השפילה מבט. "נותר לי מספיק קסם כדי להפוך את המצב, לא רק על הממלכה, אלא על כל הממלכות, שאף אחד לא יעלה בדעתו על יוקי שהוא בעצם בן. רק את, בעלך ויוקי תדעו על הסוד" הבחור חייך, "אבל בעלי, אף פעם לא יסכים שהבן שלו יתחפש לבחורה למשך כל חייו" היקארי נאנחה, "אז אגרום לכך שהוא יחשוב שזה בסדר, שהוא יקבל את זה" נשמע גיחוך מהמראה. "אם כך, אני רוצה את זה. מראה מראה שעל הקיר, תעשה שכל הממלכה, לא, שכל העולם יחשוב על יוקי כהנסיכה שירהיוקי***!" מבטה היה רציני, הבחור קד קידה "כרצונך, המלכה היקארי" אנרגיה חזקה התפרצה, ולמרות זאת היקארי לא זזה ממקומה. כולם ידעו שיוקי הוא הנסיכה המיועדת, לא הנסיך. כמה ימים לאחר מכן, בחדר הסודי שלה, מתה המלכה.

אולם ישמע לכם מוזר ששלגיה היא בעצם נער צעיר המתחפש לבחורה, לפעמים נשמע נדוש להחליף את המינים בסיפורי אגדות, אולי ישמע נדוש ששלגיה היא בעצם בן. אבל מה יקרה אם הצייד עדיין יהיה בן? וביניהם יהיה סיפור אהבה? האם גם זה ישמע נדוש? או אולי ישמע לכם קצת מסקרן ומיסתורי?