Smile :) פרק 9 *דמעות* תגובווותת!

הראש שלה כאב, דייסון נתן לה כדור להרגעה. שניהם ישבו בחדר שלו, הוא התחיל ללטף לה את הכתף, זה היה נעים, לאחר מכן הוא עבר ללחי שלה והתקרב אף יותר.
"היי נלה?"
"כן?" שאלה אותה,
"את יודעת כמה את מטריפה אותי עכשיו?" הוא סגר את שפתיו על שלה, מכניס את לשונו החמימה לפיה. זאת הייתה נשיקה עדינה שלאחר מכן הפכה לסוערת, נלה ניסתה להדוף אותו בעזרת ידיה העדינות אך גופו הרחב לא נכנע להן.
"דיי..דייסון מספיק…" הוא לא שמע לה, הוא הוריד א חולצתו ועבר לנשק לה את הצוואר,
"דיי דייסון דיי!" היא ניסתה לצעוק אך ללא הצלחה כי הוא טרף את פיה.

הגרון שלה כאב, דמעות הציפו את עיניה, זורמות בקצב איטי, מהולות בדיו שחור של המסקרה שעיטרה את ריסיה, אימיי רצה במהירות בגרם המדרגות.
טחחחחח.
היא עשתה צעד לא נכון והתרסקה על המדרגות, היא מיהרה לקום בלי שאף אחד הציע לה עזרה, היא נחרדה לגלות שהעקב שלה נשבר, היא אחזה בו והלכה בהליכה מגוחכת אל עבר היציאה.

דרו משך אחריו את מאיה/דריה אל עבר גרם המדרגות כשהוא חולף על פני אימיי, הוא ניסה לתפוס אותה במבטו אך לא הצליח.
"מה אתה הולך לעשות איתי קפטן?"" הבחורה אמר בקוף צפצפני,
"הווו מה שאני הולך לעשות לך!" אמר בחיוך.
הוא הדף את הדלת ושם לב לשתי דמיות הרכונות אחד מעל השני,
"אני חושבת שהחדר הזה תפוס…" היא גיחכה.
הוא בא לשוב על צעדיו אך לפתע זיהה את אחת הדמיות,
"טום?!" טום הביט בדרו במבוכה…
"אהה…היי דרו…"
"איפה היא?" עכשיו הכול היה לו ברור למה אימיי ברחה בסערה.
"אני לא יו-
"איפה היא?" הוא אמר בתקיפות שוהה על כל מילה ומילה. הוא תפס בצווארון חולצתו של טום.
"נשבע לך שאני לא יודע…"
"חתיכת מניאק!" הוא דחף אותה אחורה,
"דרוו מאמי…" מאיה שמה עליו את ידיה אך הוא הדף אותן ועקף אותה.
הוא רץ במהירות בגרם המדרגות, יוצא החוצה לאוויר הקר.

"עזוב אותי!" נלה לא הפסיק להתחנן,
דייסון הושיט את ידיו אל עבר רוכסן שמלתה, פותח אותו,
היא גייסה את כל הכוחות שהיו בה והצליפה לו בפנים עם ידה.
"בן זונה…" היא יצאה החוצה,
איפה לעזאזל שמתי את התיק, היא נזכרה במרפסת.

אימיי צעדה ברחוב החשוך, לא היה לה בדיוק איך לחזור…היא לא חשבה על זה שהבית שלה רחוק, שהרחוב חשוך ויש בחוץ הרבה סוטים, כל מה שהיא ידעה שהיא רוצה לבכות לתוך הכרית שלה.
היא הורידה את הנעליים וצעדה יחפה.
"אימיי אימיי!" היא הסתובבה, וראתה את דרו רץ לעברה, כשהוא הגיע אליה הוא החל להתנשף,
"מה נראה לך שאת הולכת ככה לבד בשעה כזאת"1 גער בה,
" דרו כמו שאתה רואה אין לי ממש מצב רוח לעקיצות האלה…אתה יכול…אתה יכול בבקשה לקחת אותי הביתה?"
"ברור…" הוא הפשיט מעליו את הז'קט והלביש אותו מעליה, קצוות אצבעותיו העבירו בעורה צמרמורת.

היא יצאה החוצה, שיערה היה פרוע, שמלתה הייתה פתוחה ועיניה היו נפוחות, היא ניסתה למצוא את אימיי אבל היא לא ראתה אותה בשום מקום, בטח עם טום…
למי אני אתקשר עכשיו?!

עדן הריע יחד עם חבריו באולם הקולנוע,
הוא הוציא את הנייד שלו, התבונן במכשירו שהבהב,

I NEED YOU
מאת: נלה.

הוא סימס לה בחזרה,
"איפה את?"
היא סימסה לו את הרחוב.
"לאן?" שאלו אותו חבריו,
"מקרה דחוף…"
"זה לא יכול לחכות? תגיד שאתה רואה סרט…"
"היא חשובה לי יותר."

הוא יצא מהמכונית, הוא התקרב לנלה בצעדים מהירים,
"מה קרה?" הוא אחז בפניה השבריריות,
"רק תיקח אותי הביתה!" היא התייפחה,
כעס מילא אותו, הוא לא הירבה לכעוס….וכשהיו מכעיסים אותו זה היה נדיר, לכן כנראה לא רצתה לספר,
"נלה…מי הכאיב לך?"
"לא כלום…עזוב…"
"נלה!" הוא הביט בעיניה במבט חודר היא נכנעה,
"אני ודייסון ישבנו הכול היה סבבה אבל אז הוא התחיל לגעת בי ולנסות להפשיט אותי ו…ו…ואמרתי לו להפסיק…" הוא שמט את ידיו וצעד אל עבר הבניין בזעם,
"לא עדן חכה! עצור! עדן!"
הוא התקדם אל עבר דייסון ששפשף משום מה את לחיו בכאב,
" חתיכת אפס!" הוא סינן מבין שניו, והרים את אגרופו והכה בו בחוזקה עד כדי כך שהוא הוטח על הרצפה, עדן הרים אותו מהחולצה,
"אם תעז לגעת בה שוב, אני לא יהסס לפרק לך את הצורה!" הוא התקדם אל עבר הכניסה,
"בואי!" הוא לפט את הזרוע שלה בחוזקה, וגרר אותה אחריו.
"עדן…עדן אתה מכאיב לי…" הוא נשם עמוק,
"מצטער…" הוא חייך אליה חיוך מרגיע.

"תודה על הטרמפ…"
"אין בעד מה…." הוא אמר בחיוך, הוא הביט בדמעותיה ,
"היי…" הוא אחז בה בעדינות בסנטר והפנה את מבטה אליו,
"ששש….דיי…." הוא ניגב את דמעותיה, היא חייכה והביטה בו.
"באמת תודה על הכול!"
"את בטוחה שאת בסדר? צריכה עוד משהו?" הוא שאל, אוחז בידה הקרירה,
"לא…רק כמה שעות שינה טובות…"
"כן הא…"
"אז…."
"לילה טוב דרו."
"לילה טוב אם."
היא באה לצאת, אך לפתע הסתובבה ונתנה לו נשיקה על הלחי.

3>