smile :) פרק 5!!

הם הלכו שלושתם במדשאות ביה"ס.
"אוי לא…החל ממחר, התלבושת האחידה נכנסת לתמונה." אמרה נלה, מעיפה את תלתליה הזהובים לאחור.
"אוי מסכנה שלי…" אמר עדן בציניות, מגלגל את עיניו.
"תראו מי מדבר, זה שבכלל לא בא עם תלבושת…" התרעמה נלה.
"אני לא לובש אותה מטעמי נוחות!"
"טוב צודק במקרה שלך…לא נראה לי אכפת לך לבוא לא לבוש בכלל!" הם לא שמו לב שכל הדיבורים והתווכחויות שלהם עולים על העצבים של איימי, שהייתה נטועה בין שניהם, כאילו מהווה מחסום אנושי.
"תסתמו כבר!" היא אמרה, מרימה את קולה. הם השתתקו מידית, נלה נראתה פגועה, עדן אדיש.
היא התקדמה במהירות אל עבר כיתתם, משאירה את עדן ונלה מאחוריה.

לאחר ששתקו לכמה דקות, עדן רכן לעברה ושאל-
"מה נכנס בה? היא במחזור או משהו?!" נלה הפנתה אליו את מבטה בבעתה,
"תפסיק להיות כל כך גס רוח!" עדן גלגל עיניים, היא שנאה את המנהג הזה שלו.
הם נכנסו שתיהם לכיתה, הייתה זו השעה השלישית, לאחר שתי שעות של מגמה.

דרו התקדם בהיסוס מסויים אל עבר מקום מושבו, ליד אימיי שהייתה עסוקה בלסדר את החומר על השולחן. הוא הוריד את התיק שלו, על צד הכיסא והתיישב, הוא נשען על השולחן, כששתי זרועותיו על השולחן, וידיו משולבות באגרוף.
"היי…" הוא זרק לעבר אימיי, והביט מה מהצד.
היא התעלמה ממנו, נושאת מבט אל עבר המורה שהחלה ללמד את החומר.
"את רצינית?! את באמת לא הולכת לדבר איתי עכשיו?!" הוא נחר בצחוק.
היא המשיכה להתעלם ממנו, מסכמת במחברתה הכחולה את אשר המורה אומרת.
"את מוכנה להקשיב לי שנייה?" הוא הרים את קולו, ההתעלמות ממנו החלה להרגיז אותו, זה היה חדש לו. והיא כמובן בשלה, אפילו לא מביטה בו.
הוא רכן לעברה, וסגר את מחברתה על כף ידה, כך שפרצופו היה קרוב אליה, היא הורידה את מבטה אל השולחן ואז אט אט הביטה בו,
"מה?!" אמרה חסרת סבלנות.
"אני רוצה תשובה להתיחסות הזו שלך." הוא הביט בה בעיניים חודרות.
"אתה רציני?!" היא אמרה בנימה של 'אתה אמור לדעת בעצמך, טיפש!'
"תראי מה שהיה עם טום זה היה רק בשביל הבידור…ו-
"הוו ממש משעשע!" היא צחקה בעצבים.
" והקטע הזה בפארק-
"לא הבנת כבר שאני לא רוצה לדבר איתך?! לא רוצה לשמוע אותך! ואם זה היה תלוי בי, הייתי עוברת מקום?!" היא הטיחה בו. הוא התרחק ממנה, נשען על הכיסא.
"איך שאת רוצה…" הוא אמר.

אימיי הרגישה עקצוץ של חרטה בליבה, היא לרגע שמעה בקולו כאילו הוא באמת פגוע
'לא! תשכחי מזה אימיי, זה דרו אלן הוא התכוון לפגוע בך! אין לו רגשות!'
איך שנשמע הצלצול, דרו עזב במהירות את מושבו, אימיי הביטה בו בדריכות.
אוספת לאט את דבריה.

הוא לא ידע למה הוא כל כך מעוצבן מהתנהגותה של אימיי, היא תמיד לא סבלה אותו, וחוסר הדיבור שלה לא בדיוק חסר לו ממש…
הוא חזר הבייתה, סגר את הדלת בטריקה.
'אני חייב איזה משקה…'
הוא פתח את מקרר המשקאות החריפים של אביו,
מוזג לכוסית קטנה ושותה.
לאחר כמה כוסות הוא הרגיש כי האלכוהול זורם בדמו, מזל שהוריו לא כאן.
אחותו שיט.
הוא שכח שהוא צריך לקחת אותה מהגן, ואיך הוא ינהג ככה שהוא שתוי?!
הוא לקח את האייפון שלו מהשולחן,
לעזאזל עם חברים כאלו מי צריך אויבים?! חשב לאחר שכמה מחבריו לא ענו לו, וחלקם העלו איזה תירוץ.
הוא ראה מן המסך את האיש קשר 'אימיי' מבצבץ.
על החיים ועל המוות. חשב בליבו, וחייג.

"יש לך שיחה." אמרה נלה מהמיטה של אימיי.
אימיי ישבה ליד המכתבה שלה, מול המחשב,
"מי זה?" נלה רכנה אל עבר הפלאפון של חברתה,
"דרו…" היא אמרה בבלבול.
"תביא לי…" נלה זרקה לה את הפלאפון.
אימיי העבירה את ידה על 'התעלם' כאשר היא מראה זאת לנלה,
"רציתי לעשות את זה בעצמי…" היא משכה בכתפיה במתיקות.
"אוליי את מגזימה קצת?" אמרה נלה בחשש,
"מגזימה?!" אמרה אימיי כלא מאמינה,
"לא יודעת…יצא לך להיתקל בטום מאז?" שאלה.
אימיי החזירה את מבטה אל המחשב,
"לא…התחמקתי ממנו בכול הזדמנות אפשרית…"
"דרו שלח לך הודעה." אמרה נלה כשקמה כדי לחטוף משהו מהמקרר.
"תתעלמי." אמרה אימיי בפשטות.
"יש לי פיפי…." אמרה אימיי וקמה,
"תודה על ההתרעה!" אמרה נלה בצחוק.
נלה חיכתה שחברתה תצא מהחדר, והושיטה את ידה אל עבר הנייד שלה.

מאת: דרו.

אימיי אני יודע שאת לא ממש במצב לדבר איתי עכשיו, אבל אני צריך ממך טובה.
שכחתי שאני היום אמור לקחת את אמה מהגן, כי ההורים שלי הלכו לסגור עסקה…ובואי נגיד שלקחתי כמה שוטים כשחזרתי הביתה אז אני לא ממש במצב של לנהוג…אני מצטער באמת עלמ ה שעשיתי! אבל אני ממש צריך את העזרה שלך!

אימיי חזרה לאחר כמה דקות אחדות לחדר,
"תקראי, זה דחוף." נלה הושיטה את הנייד אל אימיי,
"אמרתי לך להתעל- התחילה להגיד, אך היא השתתקה כשהמשיכה לקרוא את ההודעה.
"אני לא מאמינה שאני עושה את זה, בואי."

אימיי דפקה בחוזקה על דלת משפחת אלן.
"תפתח!" צעקה.
דרו פתח את הדלת, הוא נראה זרוק, שיערו כרגיל היה מבולגן, אך הוא נראה שפוף, הוא שפשף את ראשו.
"היי…תודה!" אמר.
"היי נלה…" הוא סימן בראשו אל נלה, נלה חייכה בתגובה.
"דרווווווווו!!" שלושתם הביו בהפתעה באמה שרצה אל תוך זרועותיו של אחיה, מחבקת אותו חזק.
"שלום גם לך אם!" הוא נשק לראשה.
סחרחורת תקפה אותו, הוא ניסה לייצב את עצמו אך מעד, אימיי מתוך אינסטינקט הושיטה את ידה ואחזה בזרועותיו המוצקות.
"אולי כדי שתוריד אותה…" הוא הוריד את אמה, ואימיי שפשפה את ידה, כאילו רצתה להסיר את מגע עורו ממנה.
"אני מודה לשתיכן מאוד, הצלתן אותי!" הוא אמר,
"זה חד פעמי." אימיי מיהרה להגיד, כאילו עצם העובדה שעשתה בשבילו טובה היא כמו חטא.
"ברור."