Skyscraper – פרק 2

בפתק היה רשום : 'תברחי.' , לברוח ממה לעזאזל? , לפתע רון נכנס .. מיהרתי להחביא את הפתק אך לא מיהרתי מספיק. "מה זה?" הוא שאל והרים גבה , "אממ.. הקבלה של המזוודה" חייכתי חיוך מאולץ , "תביאי לי אני אזרוק לפח" הוא הושיט יד לעברי , "אני אזרוק" חייכתי , הוא בטוח יחשוד ! אופס..? "או-קיי.. עוד 10 דקות צריך לזוז אז תמהרי" הוא יצא מהחדר.. קימטתי את הפתק והכנסתי לכיס.. לקחתי את המזוודה ודחסתי לתוכה את כל הכיסויים.. זה היה קשה..! עבר לו הזמן והייתי מוכנה , עכשיו 10:05 ואפשר לצאת לפנימייה.. ירדתי למטה , נפרדתי מהטלוויזיה ומהמקרר במיוחד . יצאנו אל החניה ונכנסנו אל האוטו , 'צריך לאסוף את כל החברות האלה שלך?" , "לא חברות , בסאטיות מושלמות וקופות" תיקנתי אותו , "אז לאסוף את הבאסטיות הקופות האלה?" הוא שאל מבולבל והרים גבה , "כן .. בערך" חייכתי והדלקתי מוזיקה , כל הדרך לבית של בר חפרתי על made in the usa .. כבר שמתי לב שרון מתחרפן .. הגענו לבית של בר, היא נכנסה לאוטו ואז רון יצא לשים את המזוודות שלה , "הלואי ויטון שלך?" היא שאלה כשראתה את המזוודה של הלואי ויטון , "כן , לא רציתי להביא את כל הסט.. בטוח יש גנבים" גילגלתי עיינים. "כע אה? חח" , רציתי לספר לבר על הפתק .. אבל התלבטתי , לספר או לא לספר , לספר או לא לספר… בסוף החלטתי לספר , אבל רק לה. "בר אני צריכה לומר לך משהו.." התחלתי לומר אבל רון בידיוק נכנס , "אני אדבר איתך בפנימייה" חייכתי והסתובבתי בחזרה . שמתי let her go ואני ובר התחלנו לשיר זיופים , "בנות" רון גילגל עיינים ושם את המוזיקת ראפ המפגרת שלו , שמתי בחזרה Let her go , אבל הוא החזיר גם .. עד שהגענו לבית של מייגן זה היה ככה ! הגענו לבית שלה והיא נכנסה לאוטו באקסטרים, וואו. "קרה משהו? לבדוק לך חום?" בר הרימה גבה , "לג'סטין ביבר יש שיר חדש !" היא צרחה ואני ובר גילגלנו עיינים. "יופי מעולה" חייכתי חיוך מזויף ושמתי counting stars , כיף לחפור כל פעם על שיר אחר .. "תיסע לפנימייה עכשיו , דניאל באה לבד" בר אמרה לרון , "למה?!" עשיתי פאפי פייס חמוד ועצוב, "אין לי מושג , לא קצת מוזר?" , "כן , טוב לא משנה.." אמרתי , זאת הייתה המילה האחרונה שאמרתי כל הנסיעה.. אף אחד לא דיבר .. רק המוזיקה פעלה. אחרי רבע שעה של שיעמום הגענו לפנימייה , היא לא הייתה משהו מבחוץ .. הכניסה הייתה נראת כמו כניסה של בית מלון , מקום למכוניות , סבלים.. אוף אני מקווה שאני יהיה לבד בחדר. יצאנו החוצה , אין לי טעם להיפרד מאחי .. אנחנו מדברים כל יום בסקייפ. נכנסנו ומבפנים היה גדול . צד אחד היה הצד של החדרים והצד השני היה של הבית ספר. בכניסה חיכתה לנו אישה נמוכה בעלת שיער ג'ינג'י מקורזל וחייכנית. "אתן בטח בר , אגם ומייגן נכון?" שאלה , "כן" הינהנתי , "מעולה.. החברה שלכן – דניאל הגיעה כבר. מייגן תיהיה איתה בחדר ובר ואגם עשו בקשה לחדר פרטי בסכום יותר גדול נכון?" היא חייכה , "החדרים שלכן הן 309 , 308 , 307 .. הם בקומה השלישית דניאל עכשיו בחדר 308 אז גם מייגן ואגם ובר אתן תסדרו נכון?" , "כן" אני ובר ענינו יחד.. היא הושיטה לעברנו מפתחות והלכה. עלינו לקומה השלישית והתחלנו לחפש, הלכנו לסוף המסדרון ושם מצאנו. פתחתי את הדלת והיה חדר כזה בינוני בגודלו , מיטה זוגית גדולה , 2 חלונות , אמבטיה , 2 ארונות (אני צריכה 3!) , שולחן עבודה וסך הכל נחמד.. המזוודות חיכו שם והתחלתי לשים הכל בארון . כיסויים שמתי בשידה שהייתה ליד המיטה ואיפור באמבטיה , מה שאומר שיש לי 2 ארונות למלא בנעלים , חולצות , מכנסים ושמלות. התחלתי לשים את השלמות על הקולבים , את הנעליים במגירות , לקפל את הבגדים.. אני צריכה עוזרת ! לפתע נשמעה דפיקה בדלת , פתחתי וזה היה..