Say something , I'm giving up on you – הקדמה.

"Say something , I'm giving up on you…" התחלתי לזמזם.
"שוב פעם את שרה?" הוא שאל אותי. מתי הוא נכנס?
"אני לא שרה…סתם מזמזמת" אמרתי ונישקתי אותו.
"ממ.. כמה שאני אוהב אותך" מלמל בחיוך ותפס במותניי.
"אני יותר" אמרתי לו ונישקתי אותו שוב.
אלי, יש כנס עכ..אופס אני מפריעה?" שאלה לני שהתפרצה לחדרי.
לני- החברה כי טובה שלי : עיניים ירוקות , שיער אדמדם חלק עם פוני בובה. יפה…מהממת!
"לא…בדיוק התכוונו ללכת לשם, נכון ארנולד?" שאלתי אותו.
ארנולד- החבר שלי. אהבת חיי היחידה! שיער בלונדיני עיניים חומות גוף קצת שרירי..הוא עדיין עובד על הקוביות.. בזכותי כן?!
"ברור" אמר, מחבק אותי מאחורה.
"מעולה , בואו נלך, תחילת שנה והווו" היא צרחה בציניות.
צחקנו ויצאנו מהחדר.
אני עדיין לא מאמינה שנשארתי כאן בלי לנסות לברוח אפילו פעם אחת…

~שנה קודם לכן~
בית משפט, "רולוס", ניו יורק.
"גזר הדין נקבע, 3 שנות מאסר בכלא לעבריינים צעירים" אמר השופט.
"מה? לא!" צעקתי.
"החוק נקבע!!" צרח השופט.
"רגע.." מישהי אמרה.
כל קהל העדים הביט בה, מי זאת?
"אני מוכנה לקחת אותה תחת חסותי" היא קמה ממקומה.
"גבירתי, אני מצטער, ה—" השופט התחיל לומר אך היא קטעה אותו.
"אני מנהלת את פנימיית הנוער "אנולדה" שבמרכז העיר, ואני חושבת שצריך לתת לכולם הזדמנות . גם לילדים כאלה" אמרה.
"ילדים כאלה??" צעקתי ,מזה ילדים כאלה? מי היא חושבת שהיא, עוד אישה שנולדה עם כפית זהב בפה.
"שקט. בבית. המשפט." צרח השופט ודפק עם הפטיש המזורגג שלו על השולחן כשכל העדים התחילו להתלחשש בניהם, שיזדיינו.
"מה את מציעה גבירתי?" לפתע שאל את האישה.
"היא תבוא ללמוד אצלי בפנימייה, אני מבטיחה לשקם אותה. 3 שנים נשארו לה. בפנימייה יש בצפר, חדר אוכל, ילדים אחרים…זו פנימייה מפוארת" היא אמרה והביטה בי.
כיווצתי את גבותיי. מה היא רוצה לעזאזל, אני לא רוצה שום פנימייה!
"ומי יממן את שלושת השנים האלה גבירתי?" שאל אותה השופט.
"אני" היא ענתה בפשטות.
"אני לא צריכה את הכסף שלך" אמרתי לה בחדות.
"שקט" צרח עליי שוב השופט. שיסתום כוסאמק!
"את הולכת לפנימייה של מרשי, אלא אם כן את רוצה לבלות את שלושת השנים שאחרונות שלך בתיכון בכלא מלא בעבריינים" הוא אמר.
נאנחתי. יש לי עוד ברירות?

היום אני כאן, עם חבר, עם חברות, עם ציונים ממוצעים, עם עתיד חדש.
מנסה לשכוח את העבר המר שלי.
מה שלא כלכך הלך לי…כי הוא הגיע, שוב.