winchestergirl
מקווה שאהבתם והתבלבלתם , אני אוהבת לבלבל אתכם (:

road in cord 36'-פרק 8

winchestergirl 14/09/2014 784 צפיות תגובה אחת
מקווה שאהבתם והתבלבלתם , אני אוהבת לבלבל אתכם (:

"פרוייקט?" שאלתי בתמימות
"קוראים לו 100 ימים של אושר" ג'יימס התפרץ לדברי נינה
כולם שתקו עם מבטים וחיוכים מופנים אליי , ציפיתי להסבר יותר מפורט לגביי הפרויקט המיסתורי אבל נדמה שכולם שתקו כי סיימו לדבר.
"פירוט ? משהו?" שאלתי אותם
"אין שום דבר קשה להבנה רוקי , 100 ימים שאת מבלה באושר " נינה הסתכלה עליי
"את זה הבנתי , אבל איפה , למה , מתי , אני לא יכולה להשתתף בפרויקט או איך שלא תקראו לזה בלי לדעת לאן אני הולכת ובכלל למה" אמרתי להם בניסיון לא מוצלח לקבל הסברים.
"את לא ידעת לאן את באה היום , ובכל זאת את כאן ונהנת " ג'יימס חייך ואמר
"אני פה הודות לאח שלך " אמרתי במבטים כועסים לעבר תומאס , ומה הוא עשה ? קרץ לעברי כמובן.
"שום הסברים שניתן לך בחיים לא יסבירו לך את משמעות הפרוייקט רוקי , עוד יומיים חופש , תארזי מזוודה ותבואי , סך הכל 100 ימים, לא תמותי מבטיחה " היא צחקה
"אתם מודעים לזה שאתם מבקשים ממני לבוא עם אנשים זרים לשלוש וחצי חודשים , בלי ידיעה אפילו לאן ?" שאלתי אותם בשיא הכנות .
עמוק בליבי , כל כך רציתי להגיד פשוט כן , לא אכפת לי מהאי ידיעה , ההפך , האי ידיעה מושכת אותי יותר , אבל זה פשוט לא מסתדר במוח שלי , זה לא הגיוני ורוב הסיכויים שזה גם לא ייצא לפועל .
איך אני ישאיר את רוי לבד עם אמא שלי ?
יותר מי זה מה אני יגיד להם? 'היי אמא תקשיבי אני הולכת להעלם לשלוש חודשים עם כמה חבר'ה שאת לא מכירה , אה ואל תשאלי לאן כי גם אני לא יודעת , דברי איתי'
"אנחנו לא זרים יותר " תומאס חייך
"אולי מבחינתכם , אבל אני לא מכירה אותכם מספיק בשביל ללכת לבד איתכם ללא נודע, אני פשוט לא יכולה לסמוך עליכם ככה סתם , מה אם אתם איזה רוצחים מטורפים?" כמה מצחיק שזה נשמע באמת קיים הפחד הזה בי והכל זה רק משחק ואני אמצא את עצמי חמש מטרים מתחת לאדמה בסוף המשחק ..
"לא רוצחים מבטיחים" תומאס אמר וזה הצחיק אותי כי ידעתי שאני משוכנעת , אין טעם אפילו להמשיך בשיחה הזאת ובדברים המזויפים שאני אומרת בניסיון להראות בוגרת ולא שטותית וקלת דעת שתלך אפילו בלי קצת ריב . אבל מה שבטוח הוא שאני כן ילך , אני צריכה בשלב זה בחיי אקסטרים .
די לחשוב על אחרים , הגיע הזמן לחשוב על עצמי .
כולם שתקו ושוב הפנו עליי מבט ואני חייכתי ביחד איתם .
"כן " אמרתי וג'יימס ונינה קמו לחבק אותי וכשהסתכלתי על תומאס שנשאר במקומו הוא הרים את אגודלו וסימן לי 'טוב מאד' והתחלתי להתרגש .
קמתי לאמצע המעגל איפה שהמדורה ולקחתי עוד בקבוק בירה .
"את תצטרכי כסף " נינה אמרה לי ושתקתי בנסיון לחשוב איך אני ישיג אותו.
"אל תדאגי אנחנו נעבוד בבר עוד שבועיים ונרוויח מספיק כסף כדי להסתלק " שתינו צחקנו בהתרגשות
"הלו ! אין סודות בחברה !" ג'יימס צעק לנו מרחוק כאשר הוא ותומאס הוציאו עוד משהו מהבגאז'
הם הוציאו כדור והביאו אותו לנינה .
"משחקים?" שאל תומאס את נינה
"בהחלט " היא חייכה
"מה פספסתי?" שאלתי באי הבנה מוחלטת
"רוקי , אנחנו גאים להציג לך את הכדור-אש" נינה הכריזה בצעקות
הם הקימו אותי והתחילו לגלגל את הכדור דרך האש כך שכאשר הוצאנו אותה מהמדורה הכדור בער בלהבות קטנות.
"קדימה מתחלקים לקבוצות " תומאס קרא
"אני עם תומאס!" נינה קראה
"אלא מה " ג'יימס קרא לעברה
"אחי , אני מתמחה בכדורגל , כל הבנות רוצות להיות איתי בקבוצה , נכון רוקי?" הוא הפנה אליי מבט
גילגלתי עיניים עם חיוך מבויש ונשארתי עם ג'יימס בקבוצה .
"אז נשארנו רק שתינו רוקי " ג'יימס חייך אליי ואני אליו
"נכסח להם את הצורה " אמרתי לג'יימס
ג'יימס בעט בכדור וככה התחלנו לבעוט כל אחד לכיוון השני את הכדור הבוער בלהבות , בהתחלה חששתי להיכוות אבל הכל קרה כל כך מהר , הבעיטות והגילגולים כך שזה לא אפשרי להיכוות אבל בהחלט מסוכן.
ברגע שהכדור הגיע אליי ניסיתי בעזרת בעיטות להרחיק אותו לעבר השער אבל תומאס ניסה לחסום אותי ודי טוב יאמר לטובתו , אבל לא מספיק טוב כדי לקלוט שהצלחתי לבעוט את הכדור מתחת לרגליו ישר לתוך השער , תומאס נתקע עם פרצוף המום .
"זה בחיים לא קרה קודם" הוא אמר
"תמיד יש פעם ראשונה " אמרתי לו והתרחקתי לעבר ג'יימס שצחק כל כך חזק על תומאס ומחאנו כיף ניצחון .
"אני מאוכזבת ממך" נינה אמרה לו
"סתמי" הוא אמר לעברה ושתיהם חייכו בבת אחת
"עוד סיבוב ?" שאל ג'יימס
"יאללה מחליפים קבוצות " נינה אמרה
"בוגדת !" תומאס קרא לעברה
"כשתישתפר דבר איתי " נינה קראה אליו בחזרה וכולנו צחקנו חוץ ממנו כמובן
"תסתמו כולכם !" הוא צעק על כולנו
"יאללה רוקי את עם תומאס " נינה באה אל ג'יימס ואני הלכתי באיטיות לעבר תומאס
אוי לא , מה אני עושה עכשיו ? אני ימות מבושה , למה נתקעתי איתו ?
"היי" הוא אמר לי בחיוך חושני ברגע שעברתי לצד שלו , ג'יימס ונינה בנתיים גילגלו את הכדור בתוך המדורה שוב מכיוון שנכבתה בסיבוב הקודם
"כדי לך מאד לחשוב עם הראש , אני לא מתכוונת לתת לנינה לנצח מובן?" צעקתי עליו
"מובן גברתי " הוא המשיך לחייך במבט חושני
"ותוריד את החיוך המפגר הזה מהפנים שלך " ציוויתי עליו בתקווה שזה יעבוד אבל כמובן שזה לא עבד
הוא רק המשיך לחייך ולבהות לי בעיניים בשתיקה מוחלטת , הוא הלך לצד והוריד את הז'קט עור החום שלו והניח אותו בצד , חושף את שרירי הידיים המושלמים שלו בעודו נשאר בחולצת טי שירט אפורה קצרה .
"ראית משהו שאת אוהבת רוקי ?" הוא שאל
"כן, את נינה וג'יימס באים עם הכדור , קדימה נו תתרכז במשחק אידיוט !!" קראתי לעברו
וכך שיחקנו ושוב ניצחנו , מסתבר שאני די טובה בכדורגל וכמובן גם בעזרתו של תומאס שנתן פייט רציני אחרי ההפסד המשפיל שלו מולי סיבוב קודם , אני ותומאס קראנו בקריאות ניצחון והוא הרים אותי תוך כדי חיבוק וכך המשכנו לשחק כאשר כל פעם החלפנו קבוצות .
ג'יימס ותומאס כמובן ניצחו אותי ואת נינה , לא משנה כמה הייתי טובה במשחק הזה , זה כמובן לא עזר .
מרוב ששיחקנו כל כך הרבה ונהנו שכחנו מהעולם החיצון . השארתי את הטלפון באוטו ולא ידעתי גם מה השעה , בטוח רוי התקשר אליי מליון פעם , הפחד בי לחזור ולבדוק גבר .
סיימנו לשחק כאשר הכדור המסכן כבר הפך לפחם והחל להתפרק , התיישבנו סביב המדורה שכמעט נכבתה , נשארו להבות ממש ממש נמוכות והחלטנו לשתות כל אחד כמה בקבוקי בירה אחרונים ולגמור את הקופסא , שתינו את הבירות והתחלנו לפתוח בשיח .
"זה הלוח זמנים שלכם כל יום?" שאלתי אותם
"כן , ומהיום גם שלך רוקי " נינה חייכה
תהיהי בטוחה בזה . החיים שלי עברו מהפך כל כך משמעותי ברק יומיים , הרגשתי מחוברת אליהם יותר מתמיד אבל תמיד זכרתי שאסור לי להגזים , אני לא יכולה לבלות איתם כל הזמן , עד כמה שהייתי רוצה את זה , זה לא אפשרי .
"אז אתמול פגשתי את האקס שלי בבר " נינה התחילה לדבר ולקחה כמה שלוקים מהבירה לפני שהמשיכה לדבר
"איזה מהם ?" ג'יימס שינה את הבעת פניו לרצינית ביותר
"האחרון " אבל נינה המשיכה לחייך והניחה בצד את בקבוק הבירה הריק
"למה לא קראת לי ?" ג'יימס שאל אותי ואני הרגשתי שהולך להתפתח ריב
"כי לא הייתי צריכה אותך ג'יי , הסתדרתי איתו לבד" נינה המשיכה לדבר
"את יודעת טוב מאד שמגיע לו לקבל ממני שיעור לחיים" ג'יימס התחיל לכעוס
"רגע , זה הידיד שנסעת איתו אתמול חזרה מהבר?" שאלתי אותה בסקרנות
"את נסעת איתו בחזרה מהבר ?!!!!!" ג'יימס צעק עליה והסתכל עליה בפרצוף המום
"כן דיברנו על הכל ג'יימס , הסתדרנו !" היא צעקה עליו בחזרה
"הסתדרתם ???? להזכיר לך איך מצאת אותו שוכב בדירה שלכם עם מישהי שהיא לא את נינה?!!!" הוא צעק יותר חזק ונינה הסתכלה עליו במבט מופתע וכועס על כך שהעז להזכיר את העניין הזה בפומבי .
נהיה לי לא נעים וכנראה שלתומאס גם , העברנו מבטים אחד לשני בזמן שג'יימס ונינה התחילו לצעוק אחד על שני דברים שכבר לא הצלחתי להבין את הקשרם , תומאס סימן לי עם הראש לבוא איתו לצד ואני החלטתי שזה רעיון טוב , ניתן להם לריב קצת .
קמנו שתינו בבת אחת והלכנו אל עבר המכונית שהייתה די רחוקה מהם , התיישבנו שתינו על קצה המכונית והסתכלנו על הכוכבים .
"את רואה את הארבעה כוכבים שם ?" הוא שאל והצביע על השמיים וגם אני הרמתי את מבטי להסתכל.
"כן" עניתי לו
"זאת חגורת אוריון" הוא לחש והסתכל עליי שוב במבט סקסי ובעיניים מכוווצות
"פששש , בקיא בחומר אה ? " עניתי לו והמשכנו להסתכל על הכוכבים דקות ספורות עד שבאיזה שהוא שלב הפנתי את מבטי להסתכל עליו .
"אני סוג של …. מחבבת אותך תומאס " שברתי את השתיקה וחייכתי אליו, אמרתי את זה כי הרגשתי שלאחרונה הוא מקבל ממני רושם רע , כאילו אני שונאת אותו או משהו , אבל זה לא נכון , הוא פשוט מעצבן אותי זה הכל .
"אה באמת ?" הוא סובב אליי את מבטו ושאל אותי בציניות ופתאום החל לצחוק
"אם אתה תהדוף את זה בפרצוף שלי אני נשבעת שאני יפרק לך את הצורה " צעקתי עליו
"אני תדאגי אני לא יהדוף את זה בפנים שלך !!….אני מחבב אותך גם" הוא סיים את השיחה ושתינו צחקנו, ופתאום נשמע שקט .
"אתה שומע את זה ?" שאלתי אותו בפתאומיות
"שקט מידי " הוא ענה ולקח את ידי ושתינו התגנבנו מאחורי השיחים לראות מה קרה , לא נשמעו יותר צעקות רק שקט מטריד .
הלכנו באיטיות ובשקט והצצנו דרך השיחים ותפסנו אותם מתנשקים .
הייתי בשוק ! ג'יימס ונינה?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!
תומאס קלט את ההלם שלי ושם את ידו על פי כדי שאשתוק והוא עצמו חייך.
"סוף סוף" הוא לחש וצחק בשקט מתחת לאפו ואני עדיין נשארתי בהלם טואטלי .


תגובות (1)

מושלםםםםם
את חייבת להמשיך דחוףףףףף

15/09/2014 12:33
16 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך