road in cord 36'-פרק 32
"מה זה אמור להביע ?" שאלתי בכעס מאופק למדי
"מה ?" הוא שאל
"מה קרה לאמא שלי ?" הייתי חסרת אונים
"מה קרה לה ?" תומאס שאל בתמימות
"תגיד לי אתה !" צעקתי
"הכל בסדר שם ?" ג'יימס שאל
"לא !" הלכתי מתומאס לכיוון ג'יימס ונינה
"את מוכנה להירגע ?" תומאס עקב אחריי
"לא , משהו קרה לאמא שלי , אתה מנתק את השיחה באמצע ומתחמק , תהיה פאקינג בטוח שאני לא ארגע בזמן הקרוב " אמרתי
"רוקסן , אנחנו מאד רחוקים מהבית שלך , עלות השיחה גבוהה מאד ואנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו " נינה אמרה ברצינות
ידעתי שכל זה היה תירוץ , משהו עובר על אמא שלי , זה קשור אליהם ותומאס לא ניתק לי את השיחה סתם כך .
"צריך להתחיל להתארגן , קדימה " ג'יימס אמר בזמן שתומאס המשיך לבהות בי
"כן , רוקי בואי איתי " נינה אמרה ומשכה בידי לתוך הבית בזמן שראיתי את ג'יימס ותומאס נשארים מאחור ומדברים .
נכנסנו לבית ונינה פתחה את תיקה והוציא משם ארבעה בגדי ים .
"בגדי ים ? את צוחקת עליי , את הולכת לשחות בעלים פה או משהו ?" צחקקתי
"לא . אנחנו נוסעים לים " היא חייכה " ואנחנו צריכות בגד ים הולם , תבחרי " היא אמרה ופרסה לפניי את האופציות .
שני ביקיני זנותיים למדי ושני בגדי ים מלאים שקסמו לי יותר , אחד כחול והשני היה משובץ . בחרתי את הכחול .
ארזנו את חפצינו בתיקים שהבאנו , ג'יימס היה עסוק בלכבות את המדורה ולנקות את האיזור מכל מה שעשינו שם וגם הוא הצטרף אלינו בזמן ששמנו את חפצינו בתא מטען של הקורד .
התיישבתי מאחור יחד עם נינה כרגיל וג'יימס נכנס למושב מקדימה ליד תומאס שנהג .
בזמן שהתחלנו לנסוע הצלחתי להירדם לשעה עד שנעצרנו ונינה העירה אותי .
"קומי " היא לחשה
"מה קרה ? הגענו כבר ?" שאלתי
"ממש לא , ייקח לנו עוד הרבה הרבה מאד זמן להגיע " היא אמרה
"אוי לא , לא שוב " אמרתי בייאוש
"אל תדאגי יהיו עצירות לאוכל וללינה " היא הכריזה
"למה הערת אותי בכל אופן ?" שאלתי
"אני לא רוצה שתפספסי את הזריחה " היא אמרה ויצאה מהמכונית
יצאתי גם אני וראיתי את תומאס וג'יימס יושבים על קצה המכונית ושותים בירה .
"בוקר טוב לנסיכה רוקסן " תומאס אמר וחייך עם משקפיים סקסיות על עיניו ובירה בידו
אני ונינה נשענו על המכונית כאשר נינה במבט מולהב ואני פחות .
"אני הולכת לקנות לך משהו מטומטם לחג מולד ואתה חייב להעמיד פנים שאתה אוהב את זה " נינה אמרה לתומאס
"וואו באמת ?" תומאס השתדל לזייף חיוך כאשר בתוך תוכו הוא היה מיוסר.
"כן " נינה אמרה
"אני חולה " הוא ניסה להיפטר ממנה
"אווו ! אני יכולה לקנות לך בקבוק מים רותחים " נינה קמה בהצעה
"אני לא צריך אחד , אני כבר חם " תומאס התייאש לטמטומה של נינה
"אז אני אקנה לך קרח " היא אמרה בגלגול עיניים ותומאס הזיז את ג'יימס כך שהם החליפו מקומות ביניהם שנינה תחפור לג'יימס ולא לו .
עכשיו תומאס עומד לידי ומצחקק בלי סיבה .
"מה ?" שאלתי באי הבנה
"אני רוצה לנסות עליך משהו " הוא אמר
"לא תודה " עניתי
"איזה עכבר הולך על שתי רגליים ?" הוא שאל
"לא יודעת " עניתי וחייכתי למוזרות שבשאלה
"מיקי מאוס " נינה אמרה פתאום
"נכון " תומאס גלגל עיניים מההתפרצות של נינה "איזה ברווז הולך על שתי רגליים ?" תומאס החזיר אליי את השאלה
"דונאלד דאק ?" שאלתי
"לא , כל הברווזים , כישלון ." הוא חייך והתקרב אליי וכולם צחקו
"אל תדאגי גם אני נפלתי בזה ותומאס חושב איך שהוא שזה מצחיק מישהו חוץ מאותו" ג'יימס אמר
היה שקט למספר דקות ביני לבין תומאס כאשר ג'יימס ונינה צחקקו ביניהם הרגשתי מובכת כאשר תומאס בהה בי כל הזמן הזה .
"אפשר להחזיק את היד שלך ?" הוא שבר את השקט בינינו
"לא תודה , היא לא כבדה " עניתי בציניות אך למרות זאת הוא החזיק בידי ואני שיתפתי איתו פעולה .
ועכשיו אני זאת שהתנהגתי מוזר ובהיתי בפניו היפות והמחוספסות .
"מה היית עושה אם הייתי נפרדת ממך פתאום ?" שאלתי
"הייתי חוזר לאקסית שלי " הוא ענה בחיוך ממזרי
"אוקיי , עד כאן , אנחנו סיימנו , כנראה שאכפת לך ממנה יותר ממני , פשוט בזבוז זמן " התעצבנתי עליו ועזבתי את אחיזת ידינו .
" רוצה לחזור להיות ביחד ?" הוא שאל מתקרב אליי יותר
" חשבתי שאמרת שאתה תחזור לאקסית שלך ?" שאלתי בזלזול
"כן , את האקסית שלי … " הוא חפן את פניי ונישק אותי בלחי .
"ממזר אחד " חייכתי
"היי אתם שניכם מוכנים להפסיק להתמזמז ולחזור למכונית ?" ג'יימס קרא אחרי שהתיישב במושבו במכונית .
חזרנו למכונית כאשר החלנו לנסוע שוב בכבישים הנטושים ואני לא מצליחה להירדם .
נינה לצערי הרב ישנה ואני לא רציתי להעיר אותה אז החלטתי לצוטט לשיחתם של ג'יימס ותומאס .
"הוא שילם כבר ?" ג'יימס שאל את תומאס
"לא , אבא עדיין אחרינו , הוא צריך אותה " תומאס אמר בלחש ופתאום עיניו של ג'יימס נישאו אליי במראה , קולטות שאני לא ישנה אלא מצוטטת לשיחתם .
"רוקסן למה את לא ישנה ?" ג'יימס אמר פתאום כדי למשוך את תשומת ליבו של תומאס
"אני לא מצליחה להירדם " עניתי
"תלכי לישון , יש עוד דרך ארוכה מלפנינו " תומאס אמר
"הכל בסדר ?" נינה קמה משנתה
"כן , שניכן תחזרו לישון " ג'יימס הורה
"אויש נו , אין לי כוח , אם אני ערה כבר אז אני ערה " נינה אמרה "בואו נשחק משחק כדי להרים את האווירה " נינה הציעה
"משחק ? מה זה מסיבת פיג'מות לילדים בגן חובה ?" תומאס אמר
"כן " נינה כעסה " המשחק הוא ליצור סיפור כך שכל אחד משלים את השני וכך נוצר סיפור " היא אמרה
"יאללה למה לא " אמרתי
"אני מסכים בתנאי אחד " תומאס הצהיר
"והוא ?" נינה שאלה
"שאחרי זה את מפסיקה עם השטויות שלך " הוא ענה
"נחשוב על זה " היא קרצה
"טוב יאללה תתחילי את " אמרתי
"יום אחד " נינה התחילה
"זונה אחת גנבה לי את המכונית " אמרתי
"מה ?" ג'יימס שאל כאשר הגיע תורו
"סיפור אמיתי " עניתי " נו תורך תשלים "
"היא ברחה " ג'יימס השלים מבולבל בזמן שכולם הסתכלו על תומאס בתקווה שיזרום.
"ורדפתי אחריה " תומאס ענה
"ניסיתי לירות בה " נינה המשיכה
"אבל פיספסתי " המשכתי
"אממ " ג'יימס חשב "אז קראתי לאיירון מן " הוא ענה לבסוף
"איירון מן ? " תומאס שאל "אחי …" הוא חשב להרבה זמן "והוא עף למטה " תומאס אמר
"וירה לזונה הזאת בפנים " אמרתי
"מישהי נורא כועסת " נינה אמרה "ואז הזונה מתה " נינה ענתה במין שאלה
"זומבי הופיע " ג'יימס אמר
"למה אתה תמיד דופק אותי עם הדברים האלה " תומאס כעס "ואז ניסיתי לירות בו "
"אבל הוא היה עדיין חי " נינה המשיכה
"אז הוא רדף אחריי " עניתי
"ניסה לאכול את הפנים שלי " ג'יימס אמר
"הוא לא הצליח " תומאס חירטט משהו כדי לרצות אותנו
"בגלל שאיירון מן הרג אותו " נינה קרצה לג'יימס
"ואז אני הרגתי את איירון מן " התעצבנתי על שניהם
"לקחתי את החליפה שלו " ג'יימס נאנח
"ולבשתי אותה בעצמי " תומאס אמר וכולם צחקו עליו " מה נו ? רציתם המשך " הוא כעס
"הרגתי כמה חארות " נינה אמרה
"ואז עוד כמה חארות ניסו להרוג אותי " המשכתי
"יריתי גם בהם " ג'יימס ענה
"אז בעצם לא מתתי " תומאס התבלבל ואמר
"אבל אז החליפה שלי התלכלכה " נינה צחקה
"לא הצלחתי לנשום אבל לא מתתי " אמרתי
"כי מישהו שפך על החליפה שלי מי חימצון " ג'יימס אמר וכולם הסתכלנו עליו במבט שואל.
"אממ " תומאס חשב " עכביש הופיע " הוא זרק מה שהיה בראשו
"דרכתי עליו " נינה אמרה בתורה
"אבל הוא נשך את הרגל שלי " המשכתי
"ואז הפכתי לספיידרמן " ג'יימס אמר
"מה יש לך אתה ?" תומאס שאל "קפצתי על בניין " תומאס המשיך
"וצעקתי ' אני כאן בני זונות ' " נינה אמרה
"הרגתי את כולם " עניתי
"כך שאני הייתי האחרון שנשאר " ג'יימס המשיך
"זהו , הסוף ! נמאס לי ! עכשיו אתן לכו לישון מיד , אנחנו נעיר אותכן כשנגיע לדיינר לאכול " תומאס התעצבן וסיים את המשחק .
תגובות (2)
לא מבינה כמה זמן חיכתי שתמשיכייייי אני מאוהבת בסיפורררר הזה יש מתח או לא צפוי ואני מתה על תומאס אמאמאמא דיייי תמשיכייי עכשיו מעניין מה קרה לאמא שלה ועליו היא תברח להם חחחחחחח סתם טוב ץמשכייי
וואי אני מתה לדעת מה הם מסתירים ממנה חחח הסיפור הזה מדהים והכתיבה שלך מעולה