road in cord 36'-פרק 28 חלק ב

היה שקט במשך כמה דקות בזמן ששנינו אכלנו , מנסים להימנע מקשר עין .
אחרי כמה דקות , תומאס כחכח בגרונו .
"אז רציתי לדבר איתך על השיחה מקודם " הוא לבסוף אמר
"מה איתה ?" שאלתי
"אני רק חושב שאת צריכה לעשות קצת יותר את מה שאני מבקש , זה לא אומר עליי שאני שתלטן " הוא אמר
כשפתחתי את פי , תשובה קשוחה בהיכון , הוא קטע אותי .
"אני לא מנסה לעצבן אותך .."
"מאוחר מידי " אמרתי
"ברצינות , רוקסן , אני רק לא רוצה שתפגעי " הוא הסביר
"ממה ?" ניסיתי לתחקר אותו , היה לי חשד שזה קשור לשיחה של נינה , זה הרגע להוציא ממנו את האמת .
"ממני " הוא התחיל בשיחה שכל כך רציתי לנהל
"למה שאני יפגע ממך?" שמחתי מהמקום שהגענו אליו בשיחה
"אני רוצה שתבטחי בי , ותעשי מה שאני אומר לך " הוא אמר והתעצבנתי מבפנים .
איך אני יכולה לסמוך עלייך אם אני אפילו לא יודעת מי אתה ? והכל אומר לי שלא משהו טוב.
"אני יודעת מה אני עושה " סטיתי מהשיחה שקיוויתי לנהל בגלל עצביי .
"אני יודע שאת כן " תומאס חתם ." אני לא אומר שאת לא . אבל אם את תקשיבי לי , העניינים יתנהלו הרבה יותר טוב "
"למה לעזעאזל אתה אחראי על הכל ?" הרמתי את קולי "אלוהים , אתה כל כך שתלטן ורודני !!!!" הגעתי לשיא עצביי.
"אני לא רוצה שתפגעי אוקיי ?! " תומאס צעק , קוטע אותי " אני לא יודע מה אני יעשה אם כן " הוא נעץ בי מבט כאשר הוא תפס את הבירה שלו וחיסל אותה בכמה לגימות.
"מה אתה מנסה לומר ?" שאלתי
"כלום " הוא רטן , קם מהשולחן ולקח את הצלחת שלו לכיור . הוא שמט אותה לתוך הכיור עם רעש גדול .
"את באמת קוץ בתחת , את יודעת את זה נכון ?"
"לא יותר ממך " החזרתי לו
עיניו התרחבו מעט ואז הוא הסתובב ופסע מהמטבח , הליכתו מתוחה וכועסת .
ובכן , זה לא הלך כמו שקיוויתי . לקחתי את הצלחת שלי לכיור וביליתי כמה מהדקות הבאות מיישרת את המטבח . כשחשבתי שלתומאס כנראה היה מספיק זמן כדי להירגע , כיביתי את האור ועשיתי את דרכי לחדרנו .
הוא ישב ליד השולחן , בוהה במחשב נייד שלו . הוא הבטי בי מזווית עינו כשנכנסתי.
חציתי את החדר ונשענתי על השולחן לידו .
"אנחנו יכולים רק להסכים שהיינו שנינו מטומטמים ?" שאלתי "אתה עצבנת אותי , אני עצבנתי אותך , ויכוח נגמר "
"רק אם תסכימי שאת יותר מטומטמת " הוא אמר , מנסה לא לחייך אבל ראיתי את חיוכו
"בסדר , אני יותר מטומטמת " צחקתי . טפחתי על כתפו של תומאס ופניתי ללכת משם.
הוא קם ותפס את ידי, מושך אותי בזרועותיו ומחבק אותי .
"אז אנחנו חברים שוב נכון?" הוא שאל
"ובכן , היד שלך על התחת שלי , אנחנו יכולים להיות יותר מחברים " לחשתי
תומאס חייך והחליק את שני ידיו על אחוריי , מושך אותי חזק נגדו .
"זה יכול להיות מעניין " הוא נהם וקולו עמוק ומחוספס "אולי אנחנו צריכים להתנשק ולהשלים " שנינו היינו בהחלט מספיק קרובים לנשיקה .
כמה שניות של מבוכה עברו כאשר תומאס בהה לתוך עיניי ואז עליתי על קצות אצבעותיי , שפותינו הולכות ומתקרבות .
בשנייה האחרונה השתפנתי אבל נישקתי אותו במהירות בזווית הפה שלו והשתחררתי מהבושה . "לילה טוב תומאס " מלמלתי ומיהרתי לצאת מהחדר לעבר החדר של ג'יימס ונינה , מכיוון שהם בילו באוהלם החלטתי להשתכן שם לבנתיים .
כמעט רצתי במסדרון לעבר החדר של ג'יימס כשהלב שלי דופק בחוזקה .
סגרתי את הדלת ונשענתי עליה בעיניים עצומות , מנסה להסדיר את נשימתי.
נקישה חזקה הפתיעה אותי . פקחתי את עיניי , לא זזה .
אולי אם פשוט אשמור על שקט, הוא יעזוב .
"רוקסן , תפתחי את הדלת " תומאס הורה
הסתובבתי , מחשלת את עצמי למה שידעתי שהולך לבוא ופתחתי את הדלת .
” כמו שאמרתי קודם לכן , אתה כל כך שתלטן …" מלמלתי
מילותיי נקטעו על ידי שפתיו של תומאס , מתרסקים לתוך שלי , זרועותיו סביב מותניי.
הוא נישק אותי בחוזקה , נואש למגע שפתיי , נושך בשפתי התחתונה , בדרישה להיכנס.
בגניחה קלה נתתי לו ושיתפתי פעולה עם מעשיו .
כאשר הסתיימה לבסוף הנשיקה , שנינו התנשמנו בכבדות.
ידיו של תומאס היו עדיין הדוקות על מותניי , חמות וכבדות .
"מה לעזעזאל זה היה ?" ללחשתי
"אני גמרתי לשחק משחקים ועם התגרויות " הוא ענה " אני לא יכול להמשיך לעשות את זה . אני רוצה אותך רוקסן , עכשיו "
כל מה שיכולתי לעשות היה להנהן . לקחתי את פניו בידיי ומשכתי אותם בחזרה לשלי , נאנקת כשהשפות שלנו נפגשו שוב . תומאס דחף אותי לחדר שלו , סוגר את הדלת מאחוריו .
החלקתי את ידיי מתחת לחולצתו , אוהבת את התחושה של העור שלו תחת מגע ידיי .
הוא משך את בגדיי , את חולצתי מעל ראשי ושחרר את חזייתי לרצפה , מתיר את כפתורי הג'ינס שלי ודוחף אותם , מאפשר לי לבעוט אותם משם .
ואז זה קרה , עשינו את זה , מעבר לכל ציפיותיי , איבדתי את בתוליי , נכנעתי לתשוקה , ללב שלי למרות שהבטחתי לעצמי לא לעשות את זה , במיוחד לא איתו , הוא היה חזק ממני וכך גם תשוקתי כלפיו וזה מה שמפחיד אותי .