road in cord 36'-פרק 28 חלק א

אזהרה לפני קריאת הפרק – פרק זה ( כולל חלק ב') הם אירוטיים למדי , מי שלא מוכן לקרוא דברים כאלה יכול לדלג על הפרק (גם חלק א' וגם חלק ב' ) , פרק זה אינו חשוב כל כך לעלילה .
סליחה מראש על התוכן .

ברגע שהתחלתי לזוז באיטיות לאחור הסתובבתי לאחור ותומאס עמד שם .
קפאתי במקומי ושנינו הסתכלנו אחד על השני , אני עליו בפחד והוא עליי בחשד.
הפחד שבי נבע מהשיחה של נינה , עכשיו אני לגמרי מבולבלת , אולי הוא רוצח ? אולי הוא משוגע? למרות שזה נשמע מופרע למדי , זה נהיה פתאום הגיוני .
המהלומות שהוא החליף עם האיש המוזר הזה שטען שהוא עובד בשביל אבא שלו , האובססיה שלו להחלפת הטלפונים , השיחה עם הכביכול "בן דוד " שלו , ההעלמויות המשונות שלו באמצע היום , ועכשיו נראה כי קופר גנב לי את הטלפון סתם ככה , הייתה לו כוונה נסתרת .
"מה חיפשת שם ?" הוא שאל בקרירות
"את הסוודר שלי " עניתי וניסיתי להסתיר את הפחד שלי
"ומצאת אותו ?" הוא התקרב אליי בעוד שני צעדים
"כן " עניתי
"אז למה הוא לא ביד שלך ?" הוא הכשיל אותי
חזרתי בחזרה לאוהל שלי , לקחתי את הסוודר בזמן שתומאס עדיין היה שם , לא זע ממקומו.
חלפתי על פניו יחד עם הסוודר וחייכתי אליו חיוך מאולץ ומפוחד , עד שקלטתי שהוא הולך מאחוריי .
כשנכנסנו , הוא טרק את הדלת מאחורינו ולא הניח לי .
אני לקחתי מיד את המחשב נייד ונכנסתי לחדר שלי ושל תומאס אבל גם הוא נכנס ביחד איתי וסגר את הדלת מאחוריו .
התעלמתי מהעובדה שהוא נכנס יחד איתי לחדר וניגשתי לשולחן ליד החלון והנחתי את מחשבי אבל ברגע שעשיתי זאת הוא תפס את ידי בחוזקה ובהרף עין הצמיד אותי לקיר .
פחדתי עוד יותר ממה שהולך לקרות , הבנתי שהוא יודע שצוטטתי לנינה , אבל האם הוא יעשה צעד כל כך מהר ? אני די בטוחה שלא , זה תומאס , תמיד יהיה משחק מקדים .
"אני לא אמור להרגיש ככה " הוא אמר לי כאשר פרצופו מולי , אפו במרחק מילימטר מאפי.
"שנתחיל להבין מה אתה אמור או לא אמור לעשות כשאני מוצמדת לקיר ?" שאלתי אבל ידעתי שבתוכי אני לא רוצה שיעזוב אותי , אין לי את מי לרמות , אהבתי את התחושה של להיות מוצמדת לקיר על ידי תומאס כשהוא צמוד וכל כך קרוב אליי .
הוא שתק במשך זמן רב והעביר את אגודלו על תווי שפתיי ואני רק התחננתי בליבי שינשק אותי כבר ויפסיק לשחק .
"מה אתה מרגיש ?" שאלתי אותו והוא הרים אותי במידיות , עטף את רגליי סביב מותניו ונישק אותי כמו נמר רעב שהיה מורעב במשך שנים , שמתי את ידיי סביב עורפו ושיתפתי פעולה , זה הדבר שחשקתי בו כל כך הרבה זמן , ההרגשה הייתה כל כך טובה , טעם שפתיו , תזוזת שפתיו ולשונו נגד שלי והידיים שליטפו את יריכיי סביב אגנו .
הוא הסתובב איתי עליו כך שכבר לא הייתי צמודה לקיר והשכיב אותי על המיטה הגדולה כשהוא עליי , מנשק ברכות את צווארי .
עד כמה טוב שהרגשתי , ועד כמה שרציתי להמשיך עם זה , ידעתי לאן זה מוביל .
אסור לי לשכוח שהוא לא מי שאני חושבת שהוא .
הדפתי אותו לאחור וקמתי בבת אחת , אני חייבת לצאת מהסיטואציה הזאת .
"מה קרה ?" הוא שאל בזמן שהתקרב אליי
"אנחנו לא עושים את זה " הבהרתי לו
"מה ?" הוא שאל
"אל תתמם " אמרתי לו והוא התקרב עוד יותר
"אני יודע למה את לא רוצה , ואני ומבטיח שאני אהיה עדין " הוא עטף את זרועו סביב אגני .
"לא אתה לא !" צעקתי פתאום , והוא נבהל אך הידק את אחיזתו יותר חזק במותניי
"אני לא מבין אותך , כל פעם יש לך משהו חדש נגדי ! את פשוט משגעת אותי עם ההתנהגות שלך !!" הוא החל להרים את קולו
"אתה שתלטן ואידיוט , ואתה חשב שזה מצחיק כשאני מתעצבנת !!!" הוצאתי הכל החוצה
"אני לא " הוא בהה בי ואני בחזרה אליו , לא מצאתי שום דבר מתאים לומר.
"אני חושב שאת חמודה כשאת עצבנית " הוא אמר פתאום בקול רגוע יותר ורך יותר "למעשה , אני חושב שזה די סקסי " הוא הוסיף עם חיוך על הפנים היפות שלו .
שתיים יכולים לשחק במשחק הזה . תפסתי את חולצתו ומשכתי אותו כל כך קרוב אליי שכבר יכולתי להרגיש את נשימתו על לחיי וקירבתי את פי לאוזנו .
"סקסי אה ?" לחשתי " אין לך מושג עד כמה סקסית אני יכולה להיות " חייכתי בזמן שתומאס הצטמרר ממילותיי . שיחררתי את חולצתו והוא התרחק קצת עם חיוך מבולבל על פניו . הוא התרחק עוד יותר בכמה צעדים עד שפגע בטעות בשולחן מאחוריו.
הוא בהה בי במשך כמה שניות עד שהדלת נפתחה וג'יימס בהה בשתינו וכבר היה ברור שהבין מה קורה בינינו , הוא תמיד מבין.
"אני … אני הולך להוציא קצת אוכל מהמזווה " תומאס אמר לפני שמיהר לצאת
"וואו , בחיים לא ראיתי אותו עושה את זה לפני , מה את אומרת ?" ג'יימס הפנה אליי את השאלה .
"שום דבר " רטנתי
"נכון " ג'יימס צחק "אתם שתיכם מגוחכים " הוא תפס את חפציו מהמגרה מתחת לשולחן ועזב את החדר .
"מה זה אמור להביע ?" צעקתי לעברו
ג'יימס סובב את ראשו והציץ מבעד דלת החדר .
"כל מה שאני אומר זה ששניכם אוהבים אחד את השני יותר ממה שאחד מכם מוכן להודות בכך" ואחרי מילותיו הוא הלך
צחקתי בהתחלה אבל ככל שחשבתי על זה יותר כך הגעתי למסקנה שיכול להיות שג'יימס צודק . לפחות ידעתי שאני אוהבת את תומאס הרבה יותר ממה שאני סיפרתי למישהו – במיוחד לו .
ידעתי שזו הסיבה העיקרית להתעצבנויות שלי ,כשהוא מפלרטט , מתחצף אליי או כשהוא מבהיר לפניי את הטעויות שלי .
כל מחשבותיי צפו כאשר ישבתי על הכיסא ליד השולחן עד שנמאס לי , נאנחתי ודחפתי את עצמי מהכיסא . אין טעם להתעכב על דברים שאני לא יכולה לשנות . הרגשות שלי כלפיי תומאס בשבילי היו אך ורק אפלטוניים . שנינו היינו מהקשרים האלה שאנחנו אוהבים לשנוא אחד את השני , כל הזמן מתגרים אחד את השני ומתעצבנים.
הרמיזות המיניות עפו באוויר באופן תדיר כשאנחנו ביחד .
הבעיה היחידה הייתה שהייתי בדרך כלל רצינית כשידעתי שתומאס התבדח .
הלכתי למטבח כדי לראות מה יש לאכול . תומאס עמד מול הדברים המושכים מהמקרר הפתוח ומהמדפים השונים והוא העביר אותם לדלפק.
בלי לומר מילה התחלתי להכין כריכים לשנינו . ברגע שתומאס לקח את כל מה שרצה מהמקרר הוא הצטרף אליי . מדי פעם הוא היה צריך חעבור על פניי כדי לקחת משהו והוא העביר את ידו עליי ונשען על זרועי .
כשעזב את הצד שלי כדי לתפוס כדי לתפוס את הצלחות , צינה שטפה אותי באובדן חום גופו.
תומאס הניח את ידו באמצע גבי כשהוא נשען סביבי בכדי להגדיר את הצלחות על הדלפק. הוא השאיר אותם שם והערים לעצמו אוכל על צלחתו ותפס בירה .
הוא לקח את שתי הצלחות שלנו והניח אותם זה מול זה .
הצטרפתי אליו ליד השולחן , קצת בחשש , היה שקט במשך כמה דקות בזמן ששנינו אכלנו , מנסים להימנע מקשר עין.