road in cord 36'-פרק 24

לא נכון , איך שכחתי את ההתערבות הדבילית שלו ? אני לא מאמינה שהוא לקח אותה ברצינות .
"נסחפת קצת " ניסיתי לשחרר את עצמי מההתערבות למרות שידעתי שאכשל
"התערבות זאת התערבות בייב" הוא התנשא בקולו
"זאת רק התערבות סתמית , לא צריך לקחת אותה ברצינות " המשכתי לנסות
"אצלי הכל רציני " גם מבטו היה רציני , צירוף מקרים?
"נו.." זה כבר הגיע למצב פתטי של תחנונים מצידי
"אם את דואגת לסקס , לא יהיה סקס" הוא הנחית עליי פצצה ואני בלעתי את רוקי בכבדות
"אתה באמת מתכוון להכריח אותי לישון איתך באותה מיטה במשך שבועיים?"
"את היית מכריחה אותי להתנזר מסקס במשך חודש?" הוא שאל ואני צחקתי בידיעה שכן.
נהייתי עייפה , תומאס ואני עברנו לדבר על המיטה , חפרתי לו על המורות שלי בבית הספר , על הילדים ואני חושבת שזה לקח יותר מידי זמן ולמרות שידעתי שהשתעמם הוא הצלח לזייף פרצוף מתעניין.
ברגע שסיימתי להתלונן על המורה שלי לביולוגיה נרדמתי באורך פלא , אני אפילו לא יודעת מה עם תומאס .
כאב לי הראש כשנרדמתי לכן היה לי קשה לישון הרבה זמן ובאיזה שהוא שלב כבר התעוררתי והייתי פחות מתושתשת.
כשקמתי נינה ותומאס עדיין ישנו ותהיתי מה השעה .
נכנסתי לאמבטיה כדי להסתכל על עצמי במראה ונראתי כמו טרול : איפור מרוח על עיניי , שקיות מתחתם והשיער נפוח מהרגיל .
אספתי את השיער לפקעת והפעלתי את המים במקלחת , הורדתי את בגדיי שהיו עליי עוד מהלילה , הבגדים שתומאס הכריח אותי ללבוש.
ברגע שהמים החמים נטפו על גופי הערום והמיוזע , שמעתי את הדלת כניסה של החדר נפתחת וצעדיי המגפיים הכבדים של תומאס , איפה הוא היה עד עכשיו?
לאחר דקה של שקט ורעש זרם המים הנופל ,הדלת נפתחה בפתאומיות .
"בוקר טוב " הוא אמר ולמזלי הווילון היה סגור
"ברכת השלום חייבת להעשות בזמן אינטימי שלי עם עצמי ?"
"תסיימי את הרגע האינטימי שלך , תתלבשי ובואי איתי " הוא אמר ופשוט יצא מהדלת ולפי ההבנה שלי גם מהחדר עצמו .
סיימתי להתקלח ולבשתי אוברול ג'ינס שאהבתי מאד, הוא היה קצר , החלק התחתון שלו היה שורט אבל מתחת לאוברול הייתה לי חולצת טריקו לבנה ארוכה וגרביון שלא בדיוק עזר לי כנגד הקור .
לבשתי את המגפיים היחידות שהיו לי וירדתי למטה לקורד של תומאס כאשר נינה וג'יימס היו עדיין שקועים עמוק בשינתם.
כאשר ירדתי למטה יכולתי להבחין מרחוק בתומאס היושב במכונית וזז במהירות לפי תנועות השיר ששר .
נכנסתי למכונית והתיישבתי ליד מושב הנהג והוא המשיך להשתגע מהשיר "black in black” של הלהקה האהובה עליו ac dc והאמת ? גם אני מטורפת עליהם.
"לאן נוסעים?" צחקתי למראה עיניי
"דיינר , אני רעב" הוא ענה מבעד למחזה המוזיקלי
הייתי רעבה גם אני אבל בדרך כלל אין לי מה לאכול בדיינרים.
הדברים היחידים שאני אוהבת לאכול זה פרות ופנקייקים , אני טיפוס מאד מוזר.
כשהגענו לדיינר היה להם סלט פירות למזלי ותומאס לקח צ'יזבורגר כרגיל.
"איזה מוזיקה את שומעת ?" הוא אמר כשפיו מלא בצ'יזבורגר
"הרוב זה ג'אז אבל אני גם חובבת גדולה של רוק " הודתי בפניו
"נהדר . להקות אהובות ??" הוא המשיך
"הלהקה האהובה עליי היא דה סמיתס , אבל סביר להניח שתמצא בפלייליסט שלי הרבה שירים של רולינג סטונס , פינק פלויד וקווין " ציינתי להקות שהנחתי שהוא מכיר אבל לא שומע.
"לא אוהב אותם , אני מעריץ גדול של AC DC , איירון מיידן , בלאק סאבת , לד זפלין.."
"אח שלי אוהב אותם מאד , אני גם מכירה כמה שירים טובים שלהם " אמרתי כששמתי לב שסיימתי כבר חצי סלט פירות .
"אם כך אני חושב שנסתדר " הוא חייך וקרץ לי עם פה מלא ואני די חשבתי שזה חמוד למרות שהייתי אמורה לחשוב שזה לא מנומס ומגעיל.
המשכנו לדבר על סלבים , רכילויות ודברים חסרי משמעות ונהנתי מאד .
בדרך חזרה שמענו שירים שוב והוא השאיר אותי במוטל .
"אני צריך לעשות כמה סידורים " הוא אמר כשיצאתי מהמכונית ואני עליתי לחדר.
כשפתחתי את דלת החדר ראיתי את ג'יימס ער , שותה בירה ועסוק במחשב הנייד שלו .
נינה כנראה הייתה בשירותים .
רצתי לחלון כדי לראות את תומאס מסתכל עליי מהמכונית ומחייך – הוא חיכה שאני יעלה ונשאר לבדוק אם אני בסדר , ברגע שנופפתי לו מהחלון הוא נסע .
שלג קל התחיל לרדת ואני ידעתי שזה הולך להחמיר ואנחנו נתקע הרבה זמן במוטל הזה .
אני מקווה רק שתומאס יחזור ואני לא ישתעמם פה הרבה זמן .