road in cord 36'-פרק 20

"על מה שניכם מדברים שם כל כך הרבה ?" תומאס צעק לנו כאשר היינו מאחוריו
ג'יימס ותומאס העבירו ביניהם מבטים סמויים ואני קלטתי אותם , הייתה לי תחושה כאילו עברה בין שניהם טלפתיה בלתי מוסברת ואני פחדתי .
כשהגענו לגלגל הענק היה תור ארוך אבל המושבים מרובים ורחבים על הגלגל והתור התקדם די מהר .
כשעלינו למושב היה די צפוף אבל ארבע אנשים בהחלט יכלו להידחס שם .
ראשון נכנס ג'יימס והתיישב ממש בצד , נינה נכנסה אחריו וכמובן שהתיישבה עליו , אחר כך נכנסתי אני ליד ג'יימס ונינה שעליו ואחריי ניכנס תומאס , סוגר את המושב בצד .
התכוננו כבר לתזוזה מעלה אבל אז המאבטח הזהיר את נינה ואסר עליה לשבת על ג'יימס אלא על המושב כמו כולנו , אז היא הצטופפה ביני לבין ג'יימס .
הורדנו את המעקה והתחלנו לעלות לאט לאט למעלה .
"היי חבר'ה , כמה זמן זה בערך הגלגל הזה ?" שאלתי אותם
"עשרים דקות , אולי חצי שעה " ג'יימס ענה
ואני הרגשתי את השיעמום בא , מילא גלגל ענק אבל באיזה שהוא שלב כבר ימאס , זה ימצה את העיקרון שלו .
זזנו וזזנו ואולי עברו שלוש דקות כבר ושקט .
אנשים במושבים לידנו , מאחורינו ומקדימה לנו שרו , צרחו , צחקו ואנחנו רק ישבנו בשקט .
"מה אם העולם האמיתי הוא רק חלום והחלומות שלנו זה העולם האמיתי ?" תומאס שאל פתאום ושבר את השקט המביך שהיה בינינו.
"אם זה נכון אז נדפקתי " ג'יימס אמר
"אם זה נכון אני מתתי משהו כמו מיליון פעם " התערבתי בשיחה
"לגמרי ,זה גם אומר שהאבא החורג שלי הוא רוצח , אח שלי דג זהב ואני גרה ביפן עם השש זוגות אחים תאומים שלי שכולם נראים כמו אחים סיאמיים" נינה הוסיפה
כולנו לגמנו לגימה למשמע השיגעון של נינה .
"לגימה " ג'יימס היה חייב לציין זאת במילים .
"הו כן ואני גם בת 1000 ועובדת בשביל ה א.ד.ג" נינה אמרה בפתאומיות
"מי ?" תומאס שאל
"אירגון דובוני הגומי " נינה אמרה כאילו אין שום דבר מוזר במה שאמרה
"ניצחת " אמרתי בשם כולנו
"נכון, כי לכם אין חוש הומור ותת מודע מספיק מפותח " היא אמרה וחייכה
"אהובתי , זה שיש לך מחזור לא אומר שאת צריכה להתנהג אלינו כמו כלבה " ג'יימס אמר ואני פחדתי מהתגובה של נינה אבל אני חייבת להודות שזה הצחיק אותי.
"אה כן? זה שיש לך זין לא אומר שאתה צריך להיות אחד כזה " היא אמרה לו בניצחון ולמרבה הפלא הוא צחק ביחד איתה .
"לא משנה כמה הם ירדו אחד על השני זה יסתיים בפוצי מוצי " תומאס הוסיף .
חזרנו לשקט המביך כאשר ג'יימס ונינה מתמזמזים בחשאי והם חושבים שאני ותומאס לא שמים לב , אבל הם טועים אנחנו כן שמים לב .
תומאס שלח את ידו על ידי וכניראה ציפה ליותר מהתעלמות מצידי , אבל הוא התחיל לשחק באצבעות שלי עם האצבעות שלו והרגשתי לא בנוח עד שג'יימס החל לדבר עם תומאס והוא עצר עם המשחקי אצבעות ופשוט שילב את ידו בשלי , בלי רצוני .
"אחי , אני רק רוצה לבקש ממך משהו " ג'יימס החל
"קדימה" תומאס הפנה את הקשבתו לג'יימס
"אוקיי , כשאמות , כאילו בהלוויה שלי , תוכל לעמוד מול הארון מתים שלי לבוש כמו מלאך מוות בלי להגיד מילה לאף אחד ?" ג'יימס אמר את הדבר הכי הזוי ששמעתי אותו אומר אי פעם .
"מאיפה זה בא ?" שאלתי את ג'יימס וצחקתי
"ברור , בשביל כמה ?" תומאס ניגש ישר ולעניין
"אני ישאיר 50 דולר בצוואה שלי " הוא אמר
"עשינו עסק " תומאס ענה לו
ג'יימס ונינה המשיכו להתמזמז ותומאס החזיק בידי ובהה בי וגרם לי להרגיש לחוצה ולא בנוח , אז ניסיתי לעצור את העניין שלו בי.
"ג'יימס אוהב לשחק משחקים אה ?" שאלתי ,שאלות תמיד עוזרות לרגעים לא נעימים
"ואת?" הוא התקרב לאוזני ולחש לי
הערה זו עיצבנה אותי וחטפתי את כף ידי מידו והסתכלתי על הכיוון השני אך זה לא עזר .
הוא שם את ידו על יריכי והחל במין ליטופים כאלה
"תומאס , מספיק " הוריתי לו לעצור כי לא היה לי את האומץ להזיז את ידו מירכיי .
"את ממש יפה היום " הוא מלמל והזיז את שערי מעיניי .
"אוקיי חבר'ה תחזיקו ידיים " נינה הורתה
כולנו החזקנו ידיים בבת אחת במשמע להוראה של נינה .
"כשנהיה הכי למעלה , נרים את הידיים גבוה ונצעק "נינה המשיכה
"למה ?" שאלתי כי לא ראיתי בכך שום טעם
"זה מן מנהג כזה רוקי , מי שמגיע הכי למעלה מרים ידיים ואז הבא אחריו עושה ככה ואנחנו לא רוצים להיות הראשונים לשבור את הרצף כפיש ?" היא אמרה בבוטות
הגענו למעלה וארבעתנו הרמנו את הידיים שלנו שעדיין מחזיקות את הידיים של האחר ונינה דאגה לעניין הצעקות , אני סובבתי את ראשי לעבר תומאס וגם הוא אליי הסתכלנו אחד על השני כשידינו עדיין מורמות , ופתאום משום מקום הוא נישק אותי בלחי .
באיזה שהוא מקום הייתי יכולה להתעצבן עליו , או על עצמי על זה שאני נותנת לו לשחק ברגשות שלי , אבל הנשיקה הזאת על הלחי הרגישה לי כל כך תמימה , מתוקה ועם כוונה טובה. לא הרגשתי בנשיקה הזאת שום דבר עוקצני , רע או מתחכם .
חייכתי , משום שהרגשתי עמוק בליבי את החיוך הזה ולא יכולתי להסתיר אותו והוא חייך אליי בחזרה כאשר קיבל ממני את האישור הרשמי בפרצופי שהכל בסדר בינינו .
עברנו את אמצע הגלגל והחלנו לרדת למטה .
"קר לי , זה מרגיש כמו חורף" נינה מלמלה ושילבה את ידיה כדי לחמם את עצמה.
הבעיה היא שדווקא למעלה , על הגלגל , הרוח הקרה עטפה אותי יותר בקרירותה , נראתי כמו פנס דולק בחדר חשוך , שמלה פירחונית עם שרוולים קצרים , גרביון שחור ומגפיים. בזמן שכולם באו בבגדים האופנתיים שלהם , אני הייתי הפנס בחדר החשוך.
השמלה הייתה דקה וגם אני כמו נינה קפאתי מקור .
נינה לבשה את הסוודר קשמיר הירוק היפה שלה ואת הג'ינס קרעים הנוראי שלה וסביר להניח שהיה לה פחות קר ממני .
שילבתי גם אני את ידיי והתכווצתי , תומאס אפנה אליי מבט ונגע באפי עם גב כף ידו .
"את קופאת מקור" הוא לחש ואז נגע במצחי.
"לא זה בסדר" אמרתי כדי שיעזוב אותי כבר
הוא הוריד את המעיל עור שלו ולבש אותו עליי , אני שיתפתי פעולה וגם לא היה לי זמן ומקום לאגו.
המעיל שלו היה נוח , הוא היה ענק עליי אבל חמים , תומאס כבר חימם עם גופו את המעיל . למעיל עור החום שלו היה את הריח המדהים שלו , ולמרות שהוא ישב לידי יכולתי להריח על מעילו את ריחו .
"תודה " אמרתי , הנימוס פרץ ממני
ולאחר כעשר דקות ירדנו מהגלגל הענק ויכולתי להרגיש את הבדלי הקור בין המעלה ועכשיו במטה , אז החזרתי לתומאס את מעילו .
אכלנו בדוכני האוכל שערות סבתא לאחר ה"חוויה" בגלגל הענק והלכנו לדוכני המשחקים לשחק קצת עד להופעה .
היינו בדוכן רובים ותומאס ונינה הסתערו על הרובים לעשות תחרות מי יצליח לירות על המטרה יותר טוב .
חלפו כארבע ניסיונות ורק בפעם החמישית תומאס הצליח לפניה , אך הם המשיכו לשחק.
אני וג'יימס התיישבנו על הספסל והתחלנו לדבר שוב .
"למה שאלת אותי לגבי קרובי משפחה ?" הוא שאל
"סתם , סיקרן אותי לדעת " אמרתי לו והוא הסתכל לתוך עיניי במשך זמן ממושך.
"אל תשקרי לי " הוא אמר פתאום
"אני לא משקרת " עניתי לו והוא הספיק לבהות בי והסתכל על תומאס ונינה .
נינה ניצחה הפעם והיא באה לג'יימס לתת לו את הדובי שקיבלה ולנשק אותו וחזרה כדי להמשיך להתחרות בתומאס.
"אני לא רציתי שתיפגעי " הוא אמר אחרי שתיקה ארוכה ובהייה במשחק ה"מותח" של נינה ותומאס .
"סליחה?" שאלתי אותו באי הבנה והוא הסתובב אליי עם ראשו
"אני הזהרתי אותך לגבי תומאס , לא הקשבת לי ונפגעת , ועכשיו את חוזרת על הטעויות שלך " הוא אמר
"טעויות ? אין לי שום דבר עם תומאס" הצהרתי
"עכשיו את משקרת לעצמך " הוא נהיה נואש
"ג'יימס , זה בסדר , אני לא צריכה מורה לחיים , אני יכולה להסתדר לבד" אמרתי לו
"לא את לא , אני מכיר את אחי , ועכשיו אני מכיר אותך , את חשובה לי ואני לא רוצה שתסבלי " הוא אמר
"הכל בסדר " הרגעתי אותו
"כלום לא בסדר , תומאס משחק בך , הוא אוהב לשחק עם הלב שלך , תפסיקי לתת לו את התענוג הזה " הוא אמר לי את זה בצורה מבעיתה .